יריעות שלמה יורה דעה חלק א קע

לר"א ג"כ איסור כהונה שאני דהא אינו בר הוי' ולפי זה ניחא דא"ל דר"א מוקי בשיור קצוב דבר הוי' מיקרי ושיור אפ"ה מיקרי ואדרבה י"ל בזה פליגי ר"ח ורבנן דרבנן סברי דשיור על ז"ק לא מיקרי שיור וע"כ איסור איירי תורה בלעולם וא"כ ע"כ איסור כהונה שאני וי"ל בזה ריו"ח לשיטתי' דסבר בשרגא דליבני אפי' מאה תופסין בה ומקשה הרשב"א אמאי לא הוי כמו חוץ ומתרץ רשב"א לא הוי שיור רק על שלושים יום דהיינו כוונתו זמן קצוב. וא"כ שפיר ריו"ח לשיטתי אזל דר' יוחנן סבר כרבנן ושיור על זמן קצוב לא מיקרי שיור ודו"ק היטב: ובזה מתורץ היטב קושי' הפוסקים אמאי לא מסיים רבינא אבל בע"מ מודה לי' וכן קושי' הפוסקים והמפרשין מנ"ל לאיבעי' דבע"מ מודה לי'. וי"ל דהא הרמב"ם סבר דבע"מ שלא תנשא לעולם בלא"ה לא הוי כריתות רק איירי בזמן קצוב. ובזמן קצוב ע"כ סברי רבנן דלא הוי שוור כנ"ל ושפיר הוכיח המקשן דבע"מ מודה לין ודו"ק היטב כי נכון מאוד: והא דמקשה הגמ' לקמן על ר"ע אי חוץ לותיב חוץ משמע דבע"מ מודה לי' מצד הסברא. ולא מטעם דהוי זמן קצוב. זה אינו דשם קאי לרבא ורבא סבר כל ימי חיי' ג"כ הוי כריתות וא"כ ע"כ מוכח דבע"מ מודים דאל"כ אמאי נקט בע"מ וק"ל: לפי הנ"ל דהוכחתי לפי תירץ ר' יוחנן. ע"כ סבר ר"א כשיטת הרמב"ם דבע"מ שלא תנשאי לעולם לא הוי גט דאל"כ אמאי לא מוקי אשה גרושה מאישה בע"מ וזה מוכח דסבר כל ימי חיי אינו גט דאל"כ עדיין לוקי באמר כל ימי חיי כנ"ל וכבר כתבתי דמאן דסבר כל ימי חיי איני גט ע"כ סבר כשיטת בה"ג דאינו חולק בין ימי חיי ובין ימי חייכי דכל תנאים שבעולם לא הוי תנאי לאחר מיתה. א"כ מה מאוד מתורץ היטב קושי' הרשב"א וב"ש מאי מקשה הגמ' אי חוץ לותיב חוץ דלמא בע"מ ג"כ פליגי ולפי הנ"ל ניחא דשם קאי לה"א דטעמא דבחוץ משום אשה גרושה מאשה כמובן שם. וא"כ טעמא דר"א דיליף מאשה גרושה מאשה ע"כ הוכחנו דסבר כשיטת בה"ג כנ"ל. וא"כ מאי מקשה ר"ע ועמדה ונשאת הא אין נשואין חלין ותו' תוס' דאיירי לאחר מיתת המגרש לא שייך לשיטת בה"ג. ודו"ק היטב: בזה י"ל היטב ג"כ סמיכת של תוס' שמסמכין קושי' שני ליתני שש עשרה צרות לקושי' ראשונה. ולפי הנ"ל היטב ניחא דבאמת מהרש"א הקשה דאי לא קתני על תנאי רק זה ניחא אי לא אמרינן כשיטת בה"ג אבל אי אמרינן כשיטת בה"ג לא שייך זאת דבחיי אין נשואין חלין וגם אסור לבעול אותה. א"כ שפיר דמסמכא תוס' להדדי דהא לפי תרוצם ע"כ מוכח כשיטת בה"ג א"כ שפיר מקשין ליתני שש עשרה צרות וכפתור ופרח הוא והיינו קושי' תוס' בקוצב זמן דלא הוי כריתות: ובאמת י"ל ג"כ בא"א לפי הנ"ל לפי ה"א דטעמא כר' יוחנן מקשה שפיר. דע"כ בע"מ מודה דמקשן אי בע"מ ג"כ פליגי אמאי לא קתני ע"מ וצ"ל כתירוצים דלא קתני כיון דאסור לבעול לאחד מן העולם בחיים אותו איש. רק אי אמרינן כשיטת בה"ג קשה דלא שייך למיחש דלמא לא מקיים לתנאי' כמובן שפיר קשה ליתני והיינו בקוצב זמן אלא ע"כ דבע"מ מודים כ"ע רק אופן ראשון יותר נכון כמובן: אמנם באמת אמרתי סברא חדשה ובזה נסתר קצת תרוצים דלעיל דאף אי אמרינן כל ימי חיי אין גט מ"מ בע"מ שלא תנשאי לפלוני כל ימי חיי הרי זה גט דבאמת צריך להבין אמאי בחוץ הוי כריתות מטעם שלא תשתה לבית אביך. רק בורכא הוא דבשלמא בתנאי לא הוי גט דכל זמן אגידא בי' דלא רשאי לשתות יין ואם ישתה יין הגט בטל ולא הוי כריתות אבל הכא בחוץ אף שאגידא בי' לפלוני מ"מ הגט חזק וקיים ולא יוכל לבטל בשום דבר שבעולם ועיין בר"ן ותמצא ועיין בשער מלך בפ"ח הלכה י"א א"כ אי אמר ע"מ שלא תנשא לפלוני כל ימי חיי דלא יוכלה לעבור על תנאי והגט חק מאוד ולא יוכלה לשטנה דהא און נשואין חלין כדכתב תוס' וא"כ בודאי הוי כריתות כמו חוץ וזה ברור לפענ"ד: ועיין בשער מלך בפ"ח מהלכות גרושין סוף הל' י"א וביאר שם ג"כ חילק בין חוץ ובין ע"מ ע"ש. א"כ יותר נכון מתורץ קושי' ב"ש הנ"ל שכתב לשיטת הרמב"ם ע"כ איירי בקוצב זמן דאל"כ פשוט דלא הוי גט וכתבתי איירי בכל ימי חיי רק התינח אי בכל ימי חיי ג"כ הוי גט. אבל אי לא הוי גט קשה קושי' ב"ש. רק לפי הנ"ל שלא תנשא כל ימי חיי בודאי הוי גט כיון דלא יוכלה לעבור על תנאי כנ"ל ונכון מאוד: ובזה מתורץ היטב אמאי לא נקט ע"מ שלא תנשא ולא תבעלי ולפי הנ"ל ניחא מאוד דע"מ שלא תנשאי ולא תבעלי שפיר יוכלה לבטלה הגט בבעילה ונכון מאוד למבין: יען לפ"ז מתורץ בקיצר קושי' תוס' על ר' יוחנן. ולפי הנ"ל ניחא דבאמת מקשין תוס' על גמרא מאי מקשה הגמ' הרי הותרה אצלו בזנות דלמא מיירי בשל"ת ול"ת. ולפי הנ"ל ניחא לרבא לשיטתי' דסבר כל ימי חיי ג"כ אינו גט א"כ קשה דע"כ איירי בקוצב זמן. וא"כ הוי להקשות בקיצר דשייר אצלו ג"כ אחר זמן שקצב. רק בע"מ שלא תנשא א"ל שפיר דאיירי דאמר כל ימי חיי ואפ"ה הוי גט כיון דלא מצי לעברה על תנאי והגט שריר וקיים אבל בע"מ שנא תנשא ולא תבעלי א"כ איירי בזמן קצוב ולא בכל ימי חיי א"כ בקיצר קשה דשייר אצלו ג"כ לאחר קציבת זמן ודו"ק היטב כי נכון הוא מאוד מאוד: וא"כ לפי האמת מיותר לן דפסקינן דכל ימי חיי הוי גט א"כ כל ארבע זקנים סברים דבע"מ פליגי ולא בחוץ וקושי' של ריה"ג ור"ע שייך ג"כ בע"מ דהיינו שלא תנשא ולא תבעלי וא"כ בודאי פסקינן כרמב"ן. וממילא מתורץ קושי' תוס' על ר' יוחנן דאי בע"מ פליגי שפיר איכא למימר איסור כהונה שאני כנ"ל ודו"ק היטב כי הדברים נכונים המה: ואל תשיבני לפי מה שכתבתי לעיל לתרץ קושי' ב"ש דשיור על זמן קצוב לא הוי שיור ואיירי בכל ימי חיי א"כ תקשה לך עדיין על ר"ע דר"ע הקשה עמדה ונשאת והוא ע"כ לא איירי בכל ימי חיי' דמ"ה תקשה לך הא אין נשואין חלין קושי' תוס' יש לתרץ בקל דהנה הרשב"א פירש בדברי ר"ע שאין זה כריתות דיליף מכריתות וכתב בפירש דהא דקאמר הגמ' ורבנן האי כריתות מאי עבדי לא קאי לר"ע א"כ ניחא דשפיר מקשה ר"ע על ר"ע מנ"ל למעט ע"מ שלא תלך לבית אביך דלמא קאי באמת על ע"מ וכפירש רשב"א ע"ש ודו"ק: לפי הנ"ל יש לתרץ קושי' פ"י ל"ל קרא על איסור לרבנן האי איש לכל איש ואיש דמסברא דאל"כ ל"ל קרא לר"א להתיר וי"ל דודאי ר' ינאי ג"כ סבר לומר אשה גרושה מאשה רק הוא סבר דקרא איירי איכא לאוקמי ג"כ בע"מ כנ"ל ובכל ימי חיי וסבר דהוי גט בכל ימי חיי כרבא ובאמת נקדים דהרשב"א הקשה על היקש דר' יהושע מקיש קדמי' הוי' שניי' לקדמי הוי' ראשונה הא בהוי' ראשונה ג"כ משכחת בחוץ בקידושין ואמרתי תירץ נכון דקושי' שלו קאי דלמא קאי והיתה לאיש אחר ע"מ ואיצטריך לאופקע מהיקש דבקדושין לא שייך ע"מ. ונכון הוא. רק א"כ קשה להיפך מנ"ל למעט ולשבור היקשא קדמי הוי' שני' להוי' ראשונה