יריעות שלמה יורה דעה חלק א קסט

כמו בנשואין הא בורכ' הוא בשלמא בנשואין בודאי דעתו הוא דנשואין חלין דא"כ האיך שייך למימר ע"מ שלא תנשאי כדכתב הר"ן בפירש ובבעילה לא שייך כזאת דמאי דעבד עבד ועוד דמוכח בפירש דאסור לבעול דאל"כ לא הוי קאמר ר"ט נמצא זה עוקר דבר מן התורה כמובן) והוי מסורין לביאה וא"כ שפיר קשה הרי יוכל להתקדש ודו"ק היטב כי כפתור ופרח הוא: ומתורץ ג"כ קושי' תוס' אמאי לא נקט שש עשרה צרות בע"מ שלא תנשא לפלוני ולא תבעלי דזה דמי לאחות אשה ולפי הנ"ל ניחא דאפ"ה לא דמי לאחות אשה דיוכל להתקדש דקדושין חלין (ולפ"ז יש ליישב סוגי' דיומא דסותרת עם סוגי' דהכא דודאי אי אמרינן כשיטת בה"ג דלאחר מיתת המגרש בטל התנאי ע"כ בכל ימי חיי ג"כ לא הוי כריתות כקושי' הפוסקים הנ"ל ובאמת הרשב"א מתרץ ביבמות על קושי' תוס' ליתני שש עשרה צרות דעכ"פ חליצה בעי וכתב דהא דקאמר ר"ט בכאן נמצא זה עוקר דבר מן התורה כיון דחלילה במקום ייבום לאו כלום היא ושם ביבמות איכא תרי לישנא ברבא בזה אי חליצה במקום יבום לאו כלום או לא וא"כ אי חליצה במקום יבום הוי ע"כ צ"ל על קושי' תוס' כשיטת הר"ן דיוכל להתקדש וא"כ א"ל כשיטת בה"ג ומר"ע ליכא ראי' כתירץ אבל אי אמרינן חליצה במקום יבום לאו כלום איכא למימר דלא כשיטת ר"ן וע"כ צ"ל דלא כשיטת בה"ג וק"ל. (והלכתי בדרך ובעקבי אאמ"ו הגאון נ"י שמתרץ בדרך זה): אבל באמת י"ל קושי' תוס' ליתני שש עשרה צרות אי אמרינן דלא כשיטת הר"ן בפשוט ונכון דהרב המגיד מתרץ קושי' תוס' והלא אין נשואין חלין בדרך ממ"נ אי אין נשואי חלין הוי גט כשר וממילא נשואין חלין עיין בה"ה ובב"ש בסוף סימן קמ"ג שמביא ג"כ ע"ש. ובשער מלך מביא ראי' דאם אמר ע"מ שלא תנשא לחוד ג"כ קדושין בלא חופה בכלל דאל"כ מאי מקשה תוס' בשלא תנשא ולא תבעלי דהא הוי לא דמי לאחות אשה דיכול להתקדש לו בלא חופה ע"ש ובאמת מבואר בפוסקים דשומרת יבם עדיף מארוסה ור"א לשיטתי' אזל דסבר בנדרים דף ע"ד בפירש דש"י מפר נדר מק"ו מארוסה ע"ש. וא"כ ל"ק מידי כיון דנפלה לפניו תיכף עברה על תנאי כשיטת ה"ה הנ"ל וכיון דעברה על תנאי ממילא גט בטל למפרע ולא הוי אא"ח ולא פטרה צרות כמובן ולפי דעתי תירץ נכון מאוד: ול"ל דלמא מיירי שהתנה בפירש שלא תנשאי דוקא בחופה דהיינו נשואין גמורין זה אינו א"כ בודאי לא דמי ל"ש דיוכל להתקדש כדכתב שער מלך הנ"ל: ולפי הנ"ל אשר תרצתי קושי' תוס' מאי מקשה הגמר' הרי הותרה אצלו בזנות דלמא מיירי בשאמר לא תנשאי ולא תבעלה ואמרתי כשיטת הר"ן דקדושין חלין מתורץ לפ"ז קושי' תוס' ריו"ח דיליף מאשה גרושה מאישה לא יקחו האיך פליג על ר' יוסי ואמרתי דודאי אי יכול לאוקמי קושי' שני' של ר"ע בעל מנת ודאי אית לי' פירכא א"כ שאני דר"א יליף מסברא (עיין במהר"ם שיף שכתב בזה) ובאמת רבא קאמר לקמן בה"א ולפי גרס דיומא דרבא סבר כל ימי חיי וחייכי שווין נינהו ע"כ סבר כשיטת בה"ג דהיינו כל תנאי דווקא חלין בחיים מש"ה סבר דכל ימי חיי ג"כ לאו כריתות נינהו וא"כ אי אמרינן כשיטת בה"ג קשה קושי' תוס' על ר"ע עמדה ונשאת הלא אין נשואין חלין וצ"ל דסבר כשיטת הר"ן וא"כ ע"כ קושי' שני' של ר"ע איירי בחוץ דאי בע"מ שייר אצלו בקדושין כנ"ל אבל אי ר' יוחנן סבר דלא כשיטת בה"ג א"כ איכא לאוקמי קושי' שני' של ר"ע בע"מ ושפיר איכא למימר א"כ שאני ודו"ק היטב: ולפי הנ"ל תרצתי היטב קושי' אחת מאי דקשה לי' וכתור לי זעיר דנקדם דפ"י נתקשה בדברי תוס' מה דכתבו בפשיטות דאם לא נתגרשה אלא מאישה לא הוי גט ומותר להתייבם מהיכן יצא להם דבר זה ונעלם ממנו באותה שעה גמ' ערוכה לקמן דמקשה הגמ' קטנה מתגרשת בקדוש' אבי' ואמאי הא בעינן ויצאה והיתה ופירש"י שצריך להתיר לאחד להוי ע"ש. וא"כ הם זאת דברי תוס' בכאן ופ"י הרגיש בדבר זה מעצמו ולא מביא מגמ' ארוכה לקמן. אמנם קשה לי לפ"ז על תירץ תוס' דכתבו דנחית חד דרגא וקשה דילמא מיירי קרא ואשה גרושה מאישה לא יקחו בעל מנת ואפ"ה איצטרך קרא למרבה דפסול לכהונה דה"א כיון דליכא ויצאה והיתה וצ"ע: רק לפי הנ"ל ניחא דאפ"ה הוי' בר הוי' בעל מנת שלא תנשא כשיטת הר"ן הנ"ל דע"כ כוונת המגרש באותה שעה אי את אשתי כנ"ל. א"כ מה מאוד היטב מתורץ קושי' פ"י על תירץ תוס' מאי פריך הגמ' ור"א נמי מאיסור כהונה יליף דהא ר"א באמת סבר דנחית חד דרגא ולפי הנ"ל ניחא לרבא לשיטתי' דסבר קדושין שאין מסורין לביאה לה"ק א"כ לא שייך שיטת הר"ן הנ"ל וע"כ לא סבר כתירץ תוס' דנחית חד דרגא דא"כ מנ"ל דאיירי קרא בחוץ דלמא בע"מ ושם גרע משום כיון דליכא בר הוי' אלא ע"כ סבר דבאמת לא גרע ולא סבר תירץ תוס' ודו"ק הטיב וממילא מתורץ קושי' תוס' הנ"ל על ר' יוחנן כמובן: אבל השתא דאתית להכי י"ל באופן אחר יותר נאות קושי' תוס' על ר' יוחנן דאדרבה באמת קשה דלמא איירי בר"א שלא תנשא ולא תבעלי דלא שייך הותרה אצלו בזנות רק באמת מוכח לרבא לשיטתי' דסבר כשיטת הר"ן הנ"ל דע"מ שלא תנשאי ג"כ קדושין תופסין דאל"כ קשה קושי' הנ"ל שלי דלמא מיירי קרא באשה גרושה מאישה בע"מ ואצטריך קרא משום מטעם לאו בר הוי' כנ"ל רק באמת תרצתי באופן אחר קושי' שלי הנ"ל דסיוע גדולה הוא לשיטת הרמב"ם. דבע"מ שלא תנשא לפלוני לעולם דלא הוי כריתות מטעם כמו שלא תנשא לבית אביך לעולם וצ"ל כל הסוגי' איירי בקוצב זמן כדכתבו הפוסקים ובקוצב זמן קרינן יש בו הוי' דאתי לכלל הוי' כדאמר הגמ' לקמן על קטנה. רק קשה ע"ז דלמא מירי שאמר ע"מ שלא תנשא לפלוני כן ימי חיי דהוי כריתיות כדאמר רבא לקמן ואין בו הוי' קרינן בי' דלאחר מיתה בודאי מותר וע"כ צ"ל דרבא סבר כסברת הר"ן דאם אמר ע"מ שלא תנשא בודאי כוונת המגרש דנשואין יש בו כנ"ל וא"כ מיקרי יש בו הוי' וא"כ ממילא ג"כ ל"ל דאיירי ר"ע בע"מ שלא תנשא ול"ת דעכ"פ שייר בקדושין כנ"ל ומקשה הגמ' שפיר אבל ריו"ח סבר דכל ימי חיי ג"כ לא הוי כריתות וא"כ א"ל דלא כסברת הר"ן ואיכא למימר דאיירי בע"מ שלא תנשא ולא תבעלי ור"ע סבר דבע"מ פליגי. וא"כ שפיר מצי למיפרך איסור כהונה שאני ודו"ק היטב כי נכון. (באמת לפי הנ"ל י"ל בפשוט קושי' תוס' על ר' יוחנן בלא שיטת הר"ן דרבא דסבר דכל ימי חיי גט וכריתות הוא ע"כ לא סבר נחית חד דרגא כתירץ תוס' הנ"ל): ובאמת תמה אני על ב"ש בסי' קמ"ג ס"ק ק"ח שהוכיח דבקצוב זמן ג"כ הוי שיור לפי שיטת הרמב"ם בע"מ איירי בקצוב הזמן ותמה אני דלמא איירי באם אמר כל ימי חיי דזה בודאי הוי שיור בגט דגט אינו מתיר עכ"פ לפלוני זה כמובן וכריתות הוי וצ"ע עליו: ובאמת לפי שיטת ב"ש ושאר עוסקים דע"מ זמן קצוב ג"כ הוי שיור מיושב קושי' תוס' הנ"ל הא