ירח האיתנים רג

מקום ולא יערבב השטן ויריעו לנו חלילה לכך התקין ריב"ז לתקוע בכ"מ שיש בו ב"ד קבוע אבל כשבהמ"ק קיים איתא בגמ' תל תלפיות שהכל פונים עליה לכך לא הוצרכו לתקוע בשום מקום וא"כ לק"מ הך קושיא

ואיתא בגמ' דסנהדרין שאל האי מינא אלהיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה כי קבר למשה במאי טבל כו' וכתבו התוס' דלא קשה האיך נטמא דישראל נקראו בנים למקום ומקשים העולם הא הקב"ה הוא כה"ג ואסור לטמא לקרובים וא"כ קשה קושית התוס' וראיתי במגלה עמוקות ובכתבי מו' שמשון מאסטרפאלי דפי' הפסוק גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשו אימתי נקרא גדול בעיר אלהינו היינו בארץ ישראל בירושלים שהו' עיר אלהינו ובזה מתורץ קושיא הנ"ל היוצא מזה דירושלים נקרא עיר ה' כנ"ל: וא"כ ה"פ הפסוק אם יתקע שופר בעיר היינו במקדש והעם לא יחרדו א"צ לתקוע בשבת בשום מקום אבל אחר החורבן צריכין לתקוע בכ"מ שיש בו ב"ד וכנ"ל כדי לערבב השטן וכמ"ש לעיל וק"ל

יומא דף י"ג ע"א אמרו לו אם כן אין לדבר סוף שפיר קאמרי ליה לר"י ור"י אמר לך למיתה דחדא חיישינן למיתה דתרי לא חיישינן ורבנן אי איכא למיחש כו' ורבנן נמרי אינהו לנפשייהו אמרי לך כה"ג זריז הוא ע"ש ויש לדקדק כמה דקדוקים חדא מאי קאמר שפיר קאמרי ליה לר"י ור"י דהוא אך למותר תו קשה מאי דמתרץ דקאי פלוגתייהו אי איכא למיחש אפי' למיתה דתרי הא ע"כ גם להמקשין א"א לפרש מתניתין בענין אחר ותו במאי דפריך ורבנן נימרו אינהו לנפשייהו הוה ליה להקשות בלא זה הך קושיא ונלע"ד לתרץ בדרך פשוט דהנה יש לדקדק במאי דקאמרי רבנן א"כ אין לדבר סוף הא ע"כ מאי דאפשר לתיקוני צריך עכ"פ לתקן ואם כן אמאי סברי רבנן דלא מתקינין ליה אשה אחרת ואפשר לומר דבלא זה היה יכול לפרש פירוש אחר במתני' דפלוגתייהו אזלא בדרך זה דר"י סבר באמת מיתה לא שכיחא ולא היה צריך לתיקוני רק מעלה בעלמא הוא דמאי דאפשר לתקוני מתקינין דאפי' במלת' דלא שכיחי מתקני ס"ל דמיתה שכיחא וא"כ לא סגי לן בתקנתא זו. דלא אפשר לתקוני כלל כיון דמיתה שכיחא אפילו בתרי כו' ואם כן לא היה יכול להקשות מידי הך קושית הגמרא דשפיר קאמרי כו' דהא פלוגתייהו קיימי דר"י סבר מיתה לא שכיחא וכנ"ל. וגם הך קושיא דנימרו אינהו לנפשייהו אי אפשר להקשות דהא אמרינן לרבנן דטעמא משום דמיתה שכיחא כנ"ל אבל טומאה סבירא להו דלא שכיחא רק דמעלה בעלמא עשו לתקן אפילו במלתא דלא שכיח כו' וא"כ לא היה יכול להקשות כלל שום קושיא אבל השתא דפריך ורבנן נמי הא חייש לשמא יטמא ומשני אמרי לך טומאה שכיח מיתה לא שכיח ואם כן לפ"ז ע"כ ליתא להפי' שפירשתי לעיל דא"כ קשה ל"ל להגמרא לתרץ דטומאה שכיח מיתה לא שכיח הוי ליה להגמרא לתרץ כמו שפירשתי דמיתה שכיח ואם כן א"א לתקוני למלתא כו' אבל טומאה לא שכיח רק מעלה בעלמא כנ"ל אע"כ ליתא לסברא זו ולכך פריך אי הכי כיון דלרבנן אמינא דסבירא להו דמיתה לא שכיח אם כן לר"י סבירא ליה דמיתה שכיח ופ"ש שפיר קאמרי ליה רבנן לר"י וה"פ כיון דלדידך סבירא ליה דמיתה שכיח וא"א לתקוני כלל וא"כ לא סגי בתקנתא דאשה אחרת כו' דאין לדבר סוף. כיון דמיתה שכיח והוי פירושא דלטעמיה דר"י פריך הך קושיא מר"י.. ומשני לא תימא סברא זו דכיון דמיתה שכיח לא מצינן למעבד תקנתא כלל כנ"ל אלא אפילו תימא דסבירא ליה דמיתה שכיח אפ"ה למיתה דחדא חיישינן למיתה דתרי לא חיישינן והשתא מדוקדק שפיר. דקא מהדר למיתני ורבנן כו' דלכאורה הוא מיותר דהא לרבי יהודא לחודא פריך ולרבנן לא קשה מידי דלהוי משמע דהאי ורבנן חוזר ומקשה לרבנן אחר תירוצו של ר"י דהא לרבנן לא קשיא מידי דהא תריצנא לרבנן דסבירא להו מיתה לא שכיח ואם כן ל"צ לתקנה לכה"ג כלל דלא חיישינן למיתה כלל: אך אפשר לומר דה"פ ורבנן קאמרי אי הוי ס"ל דמיתה שכיח אפילו למיתה דתרי הוי חיישינן דבסברא זו גופיה פליגי דר"י ס"ל אפילו אי אמרינן דמיתה שכיח אפ"ה למיתה דחדא חיישינן כו' והשתא פריך שפיר ורבנן נימרו אינהו לנפשייהו דהא כ"ש הוא מטומאה דסבירא לכו דשכיח ואפ"ה סגי בחדא ובמיתה סבירא להו דאי הוי אמינא דמיתה שכיח הוי חיישי טפי ולא הוי מצי למעבד תקנתא ומשני אמרי לך רבנן כה"ג זריז הוא ואפילו אי טומאה שכיח אפ"ה סגי בחד ולא הוי צריך אפי' חד רק אי עבדי ליה צרה מזדרז טפי אבל במיתה אי הוי שכיח חיישינן אפילו לתרי וקל להבין כי דברים פשוטים הם

שם בגמרא א"כ הוה להו שני בתים ורחמנא אמר וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים כו' לא צריכא דאמר לה ה"ז גיטך על מנת שתמותי ודילמא לא מייתי וה"ל ב' בתים כו' ע"ש השקלי וטריא בגמרא עד דלחדא אמר ה"ז גיטך ע"מ שלא תמות חברתך ולחדא אמר ה"ז גיטך ע"מ שאכנס אני לבהכ"נ כו' ע"ש: וקשה לי היה להגמרא להקשות האי ועוד כי האי מי הוה גיטא בקושיא ראשונה על על מנת שתמותי והא אמר רבא כל ימי חייכי אין זה כריתות ונראה לענ"ד לפום ריהטא לתרץ. דבאמת היה יכול להקשות מהך ועוד כו' על הך בבא דע"מ שתמותי כו' אך כללא הוא כל היכא דאפשר למפרך מניה וביה ופירכא על עיקרא דדינא מה טוב יותר וא"כ הסיגנון יהא כך דבלא"ה בבא קמייתא מצי קאים הך קושיא דמניה וביה. ואם כן לא יצטרך להביא הך קושיא דאמר רבא כו' דבלא"ה אפרכא אבל באוקמיתא דאמר לה ה"ז גיטך על מנת שתמות אחת מכם באמת באוקימתא זו מצינן למיפרך מניה וביה. אבל אי קשיא הא קשיא כיון דאתינן לאופן זה אפשר לאוקמי באופן אחר ולא נצטרך לבוא לכל השקלי וטריא דגמרא דהא אפשר לאוקמי באופן זה דלחדא אמר לה על מנת שתמות אחת מכם ולחדא אמר לה ה"ז גיטך ע"מ שלא תמות א' מכם. ותו לא מידי דהיינו לרחל אמר ע"מ שלא תמותי עד אחר העבוד' כו' וללאה אמר ע"מ שתמות א' מכם וא"כ. אי מתה רחל א"כ בלאה הוי גיטא גט דהא א"ל ע"מ שתמות א' מכם ומתה רחל וברחל לא הוי גיט' גט דהא א"ל ע"מ שלא תמות א' מכם ונמצא למפרע עביד עבודה בבית א' בהכשר. דהא בטיל לה לגיטא ואי מתה לאה נמצא בלאה הוי גיטה גט למפרע וברחל לא הוה גיטה גט דהא א"ל ע"מ שלא תמות א' מכם ומתה לאה ולא היה לו רק בית א': וא"כ קשה ל"ל להגמרא לשקול ולטרא ולכנוס בדחוקים גדולים ולאוקמי דאמר לה לחדא כו' ולחדא אמר לה ע"מ שאכנס אני לבהכ"נ ונצטרך לחלוק ולומר דנשים עצלניות הן ע"ש בתוס' רק היה יכול לאוקמי כמש"ל. והשתא יובן דבל"ז דלפירכא קאי והא איפרכא אז פירכא וקאי מניה וביה אבל באוקימתא זו באמת איפרכא גם מניה וביה רק מחמת קושיא שהקשיתי דמצי קאים באוקימתא זאת אליבא דאמת ולא נצטרך למשקל ולמטריא ולבא בדחוקים גדולים לכך מביא האי קושיא דועוד כה"ג מי הוי גט האמר כו' כל ימי חיי וחייכי אין זה כריתות וא"כ לא מצינו לאוקמי באופן שכתבתי לעיל מחמת הך קושיא דועוד וק"ל

חגיגה דף ד' ע"א ת"ר זכור להוציא את הנשים זכורך להוציא טומטום כו' אמר מר זכור להוציא את הנשים הא ל"ל קרא מצות עשה שהזמ"ג כו' נשים פטורות: ומשני אצטרך סד"א נילף ראיה ראיה מהקהל מה להלן נשים חייבות כו' קמ"ל: תו איתא שם בגמרא בשלמא נשי' כדאמרן אלא עבדים מנ"ל: אמר רב הונא א"ק אל פני האדון כו' מי שאין לו אלא אדון א' יצא זה שיש לו אדון אחר: הא ל"ל קרא מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה כו' דגמר לה לה מאשה אמר רבינא לא נצרכה. אלא למי שחציו עבד וחציו ב"ח כו' ע"ש: והנה תמוה מאוד לפע"ד חדא דלמה ליה להגמרא להביא הך בשלמא נשים כדאמרן אלא עבדים מנ"ל הא על נשים לא פריך מידי דהא הביא לעיל קרא דזכור כו' רק דפריך על עבדים לבד הל"ל בפשיטות עבדים מנ"ל בלא האי בשלמא ותו יקשה על המקשין במאי דפריך תחלה עבדי'