ירח האיתנים קצ

אך קשה דלפי זה כיון דמדינא ע"כ צריך לערב ברגליו רק כדי להקל על העשיר התירו לערב בפת וא"כ הוא קולא במה שמערב בפת וא"כ קשה על ר"ת שהביא בתוס' בד"ה לא קשיא ומעיקרא היה מפרש ר"ת דערובי חצירות חמירי טפי שאין מערבין אלא בפת אבל ע"ת מערבין בכל דבר חוץ מן המים ומלח וא"כ כיון דהך שמערבין בפת גופי' קולא הוא שהקילו על העשיר אבל מדינא צריך לערב ברגליו וא"כ מדינא חמור ע"ת מע"ח דבע"ח עיקר תקנתא לא היה רק בפת אך אפשר לומר אע"ג דבאמת מעיקרא דדינא חמיר ע"ת מע"ח אבל לאחר שהקילו על העשיר מותר אח"כ לערב בכל דבר חוץ מן המים ומלח ובע"ח אין מערבין אף לבסוף אלא בפת וא"כ במסקנא חמיר ע"ח טפי מע"ת וא"כ פירשו התו' שפיר לפירוש ר"ת כמו שאכתוב לקמן דרש"י אזיל לטעמי' וגם ר"ת אזיל לטעמי' דמחולקין בגוף הדין אם שוה ע"ת לע"ח אם לאו דהנה איתא במס' עירובין ר"פ בכל מערבין כו' חוץ מן המים ומלח ומחולקין רש"י ותו' דרש"י פי' בכל מערבין ע"ת וע"ח ותו' חולקים שם ע"ש ותו איתא הך מתניתן בפ' חלון דף פ"א ע"א בכל מערבין ומשתתפין חוץ כו' דברי ר"א ר' יהושוע אומר ככר הוא עירוב אפי' מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה ככר כאיסר והוא שלם מערבין בה תנינא חדא זימנא כו' ומשני אמר רבה לאפוקי מדר' יהושוע דאמר ככר אין מידי אחרינא לא קמ"ל בכל כו' פירש"י אפי' יין ופירות ואי מהאי ה"א התם הוא. בע"ת עסקינן והתם מודה ר' יהושוע דליכא משום איבה כו' אבל בע"ח אימא לא קמ"ל כו' אותבי' אביי בכל. מערבין ע"ח ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא ר' יהושוע וקתני בכל ופירש"י בכל מערבין ערובי חצירות גרסינן כו' ע"ש: ולא אמרו לערב בפת ובכל דרישא ה"פ בכל מיני פת מערבין ע"ח כו' ע"ש וקתני בכל וא"כ מתניתן נמי ממאי דבכל דתני אכל מילי קאמר ולאפוקי מדר' יהושוע דלמא בכל דקתני אפת קאי ובברייתא ה"ק בכל מיני פת מערבין ומנ"ל למימר דאתי לאפוקי מדר' יהושוע עכ"ל רש"י ומשני אלא אמר רבה בר בר חנה לאפוקי מדר"י דאמר שלימה אין פרוס' לא קמ"ל בכל והקשה המהרש"א וז"ל צ"ע לפי מאי דקמשני לאפוקי מדר' יהושיע דאמר שלימה אין כו' דהדרי קשיא אדוכתי' כיון דע"כ בכל מערבין דברייתא לא מתפרשי לאפוקי מדר' יהושוע אלא אמרינן דפי' דבכל הוא דבכל מיני פת מערבין א"כ קשה מתניתן נמי ממאי דבכל דקתני אפרוסה קאמר ולאפוקי מדר"י דלמא אפת קאי דבכל מיני פת מערבין בחצירות וקאי בקושיא

איברא לפענ"ד הקלושה בער אני ולא אבין דהא ע"כ מה דהוצרך לומר לאפוקי מדר"י הוא משום דקשיא ליה להגמרא תנינא חדא זימנא אע"כ אתי לאשמעינן לאפוקי מדר"י וא"כ גם לפי המסקנא דמסיק דפירוש דבכל דמתני' הוא כברייתא דבכל מיני פת מערבין וא"כ גם בריש פ"ג דקתני ג"כ בכל מערבין ופי' ג"כ כמתני' וכברייתא דהכא דמהיכי תיתי לחלק וא"כ קשה תנינא אע"כ צ"ל לאפוקי מדר"י א"כ קושית המהרש"א מתורץ היטב בעזה"י לפענ"ד היוצא לנו מזה דלשיטת רש"י דגריס בכל מערבין עירובי חצירות בברייתא והדר תני ולא אמרו לערב בפת וקשיין אהדדי וצ"ל דה"פ בכל מיני פת מערבין וא"כ מפרשינן ג"כ הני תרי מתני' הכי בכל מערבין בכל מיני פת נמצא מוכח רש"י ז"ל בשניהם בע"ת ובע"ח מערבין דוקא בפת י"ל לאפוקי מדר"י דאמר פרוסה לא וקמ"ל דאף בפרוסה נמי מערבין אבל פת בעי אבל שיטת ר"ת דגרס בברייתא בכל מערבין ע"ת ומשתתפין שתופי מבואות והשתא אתי שפיר הך ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר משום דבע"ת מערבין בכל דבר כדאי' בתוס' ד"ה איתבי' אביי בכל מערבין ע"ת כך הגירסא וכן גרס ר"ת פירש הרבינו אשרי כולה סוגיא ע"ש דפי' דפליג ר' יהושוע אתרווייהו ואמר פת אין מידי אחרינן אלא ואתי לאפוקי כו' ופריך הגמרא איתביה אביי על מה שאמר שסבר ר' יהושוע דאפי' בע"ת מערבין דוקא בפת הא דקתני בכל מערבין ע"ת כו' ע"ש וקתני גבי תחומין בכל דבר לר' יהושוע אלא לאפוקי מדר' יהושוע והאי בכל מערבין ה"ק בכל מיני פת מערבין בין בשלימין בין בחסרין והשתא מיירי מתניתן דוקא בחצירות דאיירי בהו לעיל ופליג אר' יהושוע כו' כך נלע"ד הקלושה לתרץ הכלי בטוב טעם ודעת ודו"ק נמצא מפורש לרש"י ז"ל ס"ל דבאמת גם עכשיו צריך ג"כ בע"ת לערב בפת וא"כ יהיה ע"ת חמיר טפי מעיקרא דדינא שצריך לערב ברגליו וגם עכשיו כשהקילו על העשיר שוים הם ולכך פירש כך דרישא איירי בע"ת דאסור לערב כמש"ל אבל לפי' ר"ת לאחר שהקילו על העשיר מותר לערב בכל דבר חוץ ממים ומלח וא"כ ע"ח חמיר טפי מע"ת לפי האמת וא"כ שפיר רצה לפרש בהיפך וק"ל

במדרש פ' שלח יודע היה משה שמקושש במיתה שנאמ' מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע באיזה מיתה כו' ראיתי קושיא בס' ליקוטי שושנים דאיתא בגמרא דף ע' ע"א חילוק מלאכות מנ"ל אמר שמואל שנאמר מחלליה מות יומת התורה רבתה מיתות הרבה על חילול א' ופריך האי במזיד כתיב ומשני אם אינו ענין למזיד דכתיב כל העושה מלאכה יומת תנוה ענין לשוגג ומאי יומת בממון מקש' התוס' הא לפי המסקנא מסיק דמחלליה מות יומת אתי לשוגג באם אינו ענין וא"כ הוה ליה להמדרש לאתוי הך קרא דכל העושה מלאכה דכתיב במזיד כדיליף בגמרא ע"ש ונלע"ד לתרץ בהקדם איזו דקדוקים: הא' דמהיכא יליף חילוק מלאכות ע"כ מדכתיב מות יומת כפל אמרינן התורה רבתה מיתות הרבה אם בשוגג אמרינן חטאות הרבה ומאי יומת בממון א"כ קשה מאי משני הגמרא אם אינו ענין למזיד דכתיב כל העושה מלאכה יומת תנוהו ענין לשוגג הא מכל העושה מלאכה לא שמעינן חילוק מלאכות וא"כ איצטרך מחלליה מות יומת להורות חילוק מלאכות במזיד וא"כ מנ"ל חילוק מלאכות בשוגג דהא ע"כ ליתא להגמרא הך סברא דאטו בתרי קטלא קטלית לי' כדמקשה התוס' לימא הך אא"ע למזיד ע"ש בתו'.. הב' לפי תירץ התוס' על הך קושיא דלימא אא"ע למזיד דאטו בתר קטלא קטלית ליה וז"ל וי"ל דאי לאו קרא אחרינא הוי מוקמינן לקרא דמחלליה במזיד ומות יומת דבר' תורה כלשון ב"א. אבל השתא דלא אצטרך למזיד מוקמי לי' ע"כ בשוגג ולחייב קרבן אכל א' וא' כיון שיש לו סברא להתוס' דמות יומת דברי תורה כלשון ב"א אכ"ק מנ"ל באמת להגמרא לדרוש מהפסוק הנ"ל חילוק מלאכות ממשמעותא דכפל דלמא דברה תורה כלשון ב"א ולא אתי להורות רק שיחייב בשוגג חטאת אחת ונ"ל לתרץ הכל בחדא מחתא דאיתא בגמר' בכמה מקומות כתיב תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וסמיך ליה וכי תשגו ולא תעשו וגו' וכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה הוקשה כל התורה לע"ז מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת והנה ידוע דכרת אתי בלא התראה ומיתה בהתראה והשתא יתורץ דע"כ לא מצי למימר דמות יומת ד"ת כל' ב"א וא"כ לא אתיא קרא דמחללי' להורו' רק דבשוגג חטאת אחת על כולן אם עשאן בשוגג דעל מזיד לא אצטרך דהא כתיב קרא דכל העושה כו' אכ"ק למה לי כלל הך קרא דמחלליה וגו' לא לכתוב רק חד קרא. דכל העושה על מזיד להורות שחייב מיתה וע"כ ידעינן ג"כ שחייב חטאת אחת אם עשה כל הל"ט מלאכות בשוגג כנ"ל דדבר שחייבין על זדונו כרת חי בין על שגגתו חטאת אלא ע"כ צ"ל דקרא דמחלליה אתי להורות שיהא חייב חטאת על כל אחת ממשמעותי דמות יומת כו' והשתא דקיימינן דחייב חטאת על כל אחת ואח' א"כ ממילא מוכח שפיר דגם במזיד חייבין מיתה על כל אחת ואחת וא"כ לא אצטרך קרא דמחלליה על מזיד על חילוק מלאכות דממילא מוכח וא"כ מתורצים שפיר. הנך דקדוקים והקושיא ג"כ דהא לפי סברתי הנ"ל לא מוכח מקרא דכל העוש' מלאכ' על חילוק מלאכות שיהא חייב על כל אחת ואחת רק דה"א