ירח האיתנים קפג

דמנח תפילין דאי לא מטי זמן ק"ש לא מטי נמי זמן תפילין כו' ע'"ש. ולכאורה נלע"ד תירץ זה דחוק דהא קיימינן במסקנא בגמ' דף ט' ע"ב אמר אביי לתפילין כאחרים דהיינו שיראה חבירו הרגיל ולא רגיל כהדין אכסניא וכו' ברחוק ד' אמות ויכירהו ולק"ש כוותיקין דאמר ר' יוחנן וותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כו' נמצא מפורש בכאן דזמן תפילין הוא קודם זמן ק"ש וגם מבואר בהדיא ברמב"ם פ"ד מה' תפילין עיי"ש. וא"כ אפילו אי יפרש דהקושיא הוא מחמת הנחת תפילין שמנח קודם שקרא ק"ש אפ"ה מצי שפיר לתרוצי הך וכ"ת דלא מטי זמן ק''ש כנ"ל. וא"כ קושיא זו על רש"י ז' במקומ' עומדת כנ"ל. הו' קשה לי ביותר דה"ל להגמרא להקשות בל"ז הנך תרתי מילי דרב אהדדי דהכא הוי קרא ק"ש והדר מנח תפילין ורב חייא בר רב אמר משמיה דמנח תפילין ברישא והדר קרי ק"ש ולמה ליה לפרוך ברישא מהך מתניתא דהחופר כו' וקא שקלי וטרי בגמ' דרב כריב"ק ס"ל והדר פריך דרב אדרב הוי ליה לפרוך בל"ז ותמיה לי על הגאון מהרש"א ז"ל שפיר' דהקושיא שפריך מכל מקום קשיא פירושו דפריך, האיך ס"ל כריב"ק דסבר קבלת עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עשייה דמצות והאמר רב חייא כו' נמצא דרב היה מקדים עשייה קודם לקריאה מי הוכרח אותו לפרש כך אימא דהקושיא היא מכל מקום קשיא דרב אדרב כנ"ל ואגב יתבאר ג"כ מה שיש לדקדק דקדוק קטן ברבינו אשרי שהקדים המאוחר בגמרא דבגמרא איתא הא דרב משי ידיה כו' ברישא והדר גריס ותני' אמר עולא כל הקורא ק"ש כו' ואמר ר' יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלימה. וברבינו אשר גריס איפכא הך דאמר עולא ודר' יוחנן ברישא והדר תני הך דרב משי ידיה כו'

ונלע"ד הקלושה לתרץ הכל בחדא מחתא ובדרך פשוט ובמה דאסיים אפתח דבלא זה לא היה יכול להקשות הך דרב אדרב ברישא קודם שפריך מהך דהחופר כו' דהוי אמינא דלא קשה מידי דהא איתא בגמרא דף ח' ע"ב תניא ר' שמעון בן יוחאי אומר פעמים שאדם קורא ק"ש שני פעמים בלילה אחת ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה דהואיל ואיכא אנשי דקיימא בהאי שעתא קרי לי' יום ויצא ידי חובתו של ק"ש של יום. ופירשו התוס' אבל באמת לענין תפילן וציצית מקרי לאחר שיעלה עמוד השחר לילה ופסקינן שם בגמרא א"ר יהוש' בן לוי הלכה כר' שמעון בן יוחאי: וכן הוא ברבינו אשר דמותר לקרות ק"ש של לילה אפילו אחר שיעל' עמוד השחר אם היה אנוס ולא היה יכול לקרות בלילה וגם של יום אם אנוס הוא שצריך להחזיק בדרך או כיוצא בו שאי אפשר לו לקרות בזמנו מותר לקרות משיעלה עמוד השחר רק אם ארעו אונס שלא היה יכול לקרות ק"ש בלילה וגם צריך להחזיק בדרך לא מסתבר' שיקרא שניהם בבת אחת אחר שיעלה עמוד השחר כו' אע"פ שיכול לקרות של שחרית ושל ערבית לבדה אחר שיעלה, עמוד השחר כו': ואם כן אפשר לומר דבל"ז לא היה יכול להקשות דרב אדרב דהייתי אומר דהא דרב משי ידיה וקרא ק"ש ומנח תפילין וצלי איירי שהיה אנוס דהיינו שהוצרך להחזיק בדרך או שאר דברים שלא היה יכול לקרות בזמנו והיה צריך להקדים אחר שיעלה עמוד השחר לקרות ק"ש ולכך קרא ק"ש ברישא ואח"כ כשהגיע זמן תפילין הניח אותם דלא היה יכול להניחן, קודם דלענין תפילין הוי לילה כדאיתא בתוס' כנ"ל אבל הא דאמר ר' חייא כו' דמנח תפילין ואח"כ קרא ק"ש איירי בלא אונס כלל רק לדינא כמו שנהג בכל הימים וא"כ ברישא מגיע הזמן של תפילין משיראה חבירו כו' כנ"ל וקרא ק"ש עם הנץ החמה כנ"ל. וא"כ לפ"ז מדוקדק שפיר מה שפירש רש"י ז"ל פעם אחת ראוהו שעשה כן כמו שכתבתי דהיה אנוס כנ"ל אבל לדינא ס"ל לרב דמניח תפילין ברישא ואח"כ קורא ק"ש כנ"ל אבל השתא מהך דהחופר פריך שפיר דהא קשה קושיא שניה שהבאתי לעיל למה ליה להביא הך רישא דהחופר רק הוה ליה להביא הך סיפא דהגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל והיה קשה על רב היכא עביד הכי שקרא ק"ש ברישא והדר מנח תפילין ולמה ליה תו להביא הך רישא. אבל אפשר לומר דע"כ צריך להביא הך רישא דבל"ז לא הוי מצי להקשות מידי דהוי אמינא כנ"ל דרב איירי שהיה אנוס והיה קורא ק"ש כשלא הגיע זמנו עדיין רק תיכף משעלה עמוד השחר ועדיין אסור להניח תפילין ולכך הקדים ק"ש לתפילין וכו' אבל הכא איירי כדתני בסיפא הגיע זמן דהיינו נץ החמ' לכך תני הכא ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל ולא הוה פריך מידי: אבל השתא כשמביא הך רישא פריך שפיר בממה נפשך דהא התוספות מקשין בד"ה ומכל מצות האמורות בתורה וא"ת וכי ק"ש לא הוי בכלל מצות האמורות בתורה ותירצו דאי לא תני בהדיא ק"ש ה"א דדוקא הני דלית להו קביעות זמן אבל ק"ש דקביע ליה זמן ה"א דלא הואיל והזמן עובר קמ"ל. עכ"ל התוס'

והנה אני בער ולא אדע תירוצם ז"ל דלפי דבריהם תינח קריאת שמע דצריך לאשמעינן כנ"ל אבל תפלה ותפילין למה ליה לתנא לאשמעינן כלל דהא תפלה נמי קביע ליה זמן עד ארבע שעות זמן ק"ש שמעינן ותפילן זמנו כל היום ואיכללא בכלל דכל המצות האמורת בתורה ולמה ליה להתנא לאשמעינן כלל. אך אפשר לומר דבאמת לא היה צריך כלל לאשמעינן דאיכלל' כנ"ל. רק התנא אתי לאשמעינן אגב אורחיה סדרא אי אקרי אינש דקרי ק"ש משיעלה עמוד השחר יקרא קריאת שמע ברישא ויתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה ואח"כ יניח תפילין כשיגיע זמנם דהא האי רישא דהחופר איירי בשלא הגיע זמנו דהא בסיפא אומר הגיע זמן ק"ש ומכלל דרישא כו' ואע"ג דהכא איירי בפטורי כדתני פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין. עכ"ז יש לומר דמלתא אגב אורחיה קמ"ל בחיובא סדרי איך ינהוג כשיקרא ק"ש משיעלה עמוד השחר יקרא ק"ש ויתפלל ואח"כ יניח תפילין כנ"ל וא"כ נוכל לומר דהמקשן פריך בממה נפשך אי איירי, רב מאונס ולכך קרא ק"ש קודם הנחת תפילין אם כן קשה למה קרא ק"ש ומנח תפילין וצלי הוה ליה לקרות ק"ש ולהתפלל ואח"כ להניח תפילין ולמה הפסיק לתפילין להכניס עצמו בפלוגתא כדאיתא בתוספות והא תניא החופר כו' דאיירי נמי קודם זמן ק"ש כנ"ל וקא מסדר התנא פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ודוקא תפילין אחר תפלה כמו שהוכחתי לעיל מחמת קושית התוס' דלמה ליה לאשמעינן כלל תפלה ותפילין דהא איכללא בשאר מצות האמורות בתורה כנ"ל אלא על כרחך אתא לאשמעינן דדוקא תפילין אחר תפלה ואם כן למה הקדים רב תפילין לתפלה ואי אחר שהגיע זמן ק"ש איירי רב קשה למה רב קרא ק"ש קודם הנחת תפילין והתניא הגיע זמן ק"ש עולה ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל כנ"ל: וא"כ אזלא הקושיא בממה נפשך ומשני רב כריב"ק ס"ל דאמר עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות וא"כ אפשר לומר דרב שעשה כן משום דס"ל לדינא כך ולאו פעם אחת עשה כן רק תמיד היה נוהג כך שקרא ק"ש ואח"כ הניח תפילין: ורש"י שפי' פעם אחת כו' הוא לפי ההוי אמינא בגמרא דרב איירי באונס אבל השתא דאפרכא מוקי שתמיד עשה כן

ופירשתי כן כדי שלא תקשי על רש"י ז"ל דכי משני דרב כריב"ק ס"ל ותבין מעצמך ופריך הגמ' אימר דאמר ריב"ק להקדים קריאה לקריאה אבל קריאה לעשייה מי שמעת לי'. והכי פירושא דבאמת אין לחלק כי היכא דמקדמינן קריאה לקריאה כך מוקדמת קריאה אפילו לעשייה דהיינו אסור לעסוק בשום דבר מצוה אפילו לעסוק בתורה קודם שיקרא ק"ש ג"כ אסור כי האי דדף ה' מאבא בנימין שהיה מצטער על תפלתו שתהא סמוך למטתו כמש"ל וכמו שהוכחתי לעיל מגמ' זו דאין לחלק רק דהכי מקשה קריאה לעשייה זו של תפילין מי שמעית ליה הא כיון דאמר ריב"ק צריך לקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות. ואנן תנינן הא דאמר עולא כו' ואמר רבי יוחנן הרוצה לקבל עול מלכות שמים שלימה יטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וא"כ אי