יהודה יעלה אורח חיים פ

בעלים אליביה דרבה דס"ל יאוש כד' קנה והדק"ל רבה לטעמי' לר"ש לטעמי' למה חייב השורף לשלם לגזלן וצ"ע ועיין בחידושי מסכת גיטין נ"ג ע"ב שם הארכתי: נאום אוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד תשובה קו לדזיו לי' כבר בתי' שלם ה"ה ידי"נ ורב חביבי גבור בתורה כאריה וכלביא כצאת השמש בגבורה משיב מלחמה של תורה שערה: הרב הגאון המפורסם כגן הדסים החכם הכולל וצדיק כבוד שמו מוה' חיים יוסף פאללאק ני' אבד"ק טריביטש. מכ"ק קבלתי וע"ד הערתו לתמוה על כוונת ופירש"י בפסחים י"ג ע"א דפי' ב' סעודות ולא ג' לפי שזמנה במנחה וע"פ אסור לאכול מן המנחה ולמעלה ות"ל הא בחמץ מיירי דמשייר ואסור מד' שעות ולממנה וצ"ע כבר עמד בזה בס' הפ"ח והצל"ח בשם רבים ושלימים והוא מיישבו בפשט יפה יעו"ש. אבל יש לתמוה עוד על רש"י דמ"ש מן המנחה ולמעלה דנקט הא מסיק ר"פ ערבי פסחים אליבי' דר' יהודה גופי' דבע"פ אפילו סמוך למנחה אסור רק בע"ש מן המנחה ולמעלה הוא דאסור וצ"ע ויש מקום לתרץ חדא באידך ור"פי דמשמע ברמב"ם פ"א מחמץ הלכה ז' ח' ט' האוכל מן החמץ בפ"סח כ"ש ה"ז אסור מה"ת שנא' לא יאכל וכו' אסור לאכול ח"מץ ביום י"ד מחצות היום ולמעלה וכו' וכל האוכל בזה"ז לוקה מה"ת וכו' ואסרו חכמים לאכול ח"מץ מתחילת שעה ששית וכו' נראה בעליל דעתו דבשעות דרבנן אסרו רק בכזית ולא חצי שיעור דבפסח גופי' צריך קרא על ח"ש לפי שה"ל שעה"ם כמ"ש המ"ל ומהרל"ח שם שוב מצאתי בפרג"ד במג"א רסי' תרי"ב החליט כן מדעתו דח"ש בע"פ אחר חצות בשעות דאו' רק מדרבנן אסור מה"ט ע"ש משמע כדברי הנ"ל. והנה בפחות מכזית פת מקרי טעימה ומותר סמוך למנחה טעימה אבל מן המנחה ולמעלה בע"פ גם טעימה פחות מכזית אסור משום חובת מצה ועיין דגול מרבבה בא"ח סוף סי' רל"ב בשם הרמב"ם והכ"מ ואי סגי במיני תרגומא לסעודה שלישית בשבת יוצא גם בפחות מכזית פת ונק"מ. עיין ברמ"א א"ח סי' תמ"ד וסי' רצ"א אבל זה דרך רחוקה ודחוקה בכוונת רש"י וגם מבואר בריב"ש סי' רפ"ז דגם בדרבנן ח"ש אסור גם בה"ל שעת הכושר ויש היתר לאיסורו דומי' דחמץ לפני זמנו וליתא א"כ לדברינו אלא העיקר כמ"ש הפ"י ואין להאריך ועיין בספר צל"ח פסחים י"ג שם בזה ה' הטוב שנותיו יאריך כנפשו ונפש י"נ הדש"ת הק' יהודאסאד תשובה קז החיים והשלום יחדיו יהיו תמים יעלו ויבואו לראש צדיק באמונתו יחיה ה"ה כבוד ידי"נ הרבני המופלג בתוי"ר חו"ש זך רעיונים ומטיב הגיונים החכם השלם ומושלם כש"ת מוה' צבי הירש ריכטער נ"י ב"קק סקאליץ יע"א מ"ד למב"י סרכ"א לפ"ק. מכ"ק ונועם עליו קראתי קריאה של חיבה עלי בנו בן יקיר לי תלמידי הותיק ני' וכו' ועד"ת שעמד מעכ"ת ני' להקשות על הרמב"ם פ"א מהל' ק"פ שכתב דמצוה שחיטת ק"פ נוהגת גם בנשים א"כ אמאי לא מייתי לה הברייתא בקדושין בגמרא דף ל"ד ל"ה גבי המ"ע שהז"ג ועוד אמאי איצטריך לן היקשא דנשים חייבות במצה כמו שישנם בבל תאכל חמץ ות"ל דחייבות בפסח ועל מצות ומרורים יאכלוהו כתי' עכ"ד: ונ"ל הרבה תשובות בדבר הנה על הרמב"ם שכתב הדין א' האיש וא' האשה חייבים במצוה זו ולא כתב הילפותא מקרא מנ"ל ודאי לק"מ די"ל באמת נפ"ל מהאי היקשא איפכא כיון דגלי קרא דהיקשא מצה לחמץ לחייב נשים שוב איתקש גם פסח למצה, מקרא על מצות ומרורים יאכלוהו אבל יש להעמיד קושיתו. על הש"ס בפסחים צ"א ע"ב דר' יהודא נפ"ל נשים בראשון חובה מקרא במכסת נפשות א"כ היקשא דכל שישנו וכו' מצה לחמץ למה לי ות"ל מהיקשא דמצה לפסח כנ"ל: וי"ל חדא דר' יודא לטעמיה ס"ל שני כתובים הבאים כאחד מלמדין מסיק הש"ס בקדושין ל"ה הא דלא ילפי' לדידי' ממצה והקהל כל מ"ע שהז"ג נשים חייבות ה"ט משום דאיכא ג' כתובים הבכ"א מצה ושמחה והקהל ותוס' ד"ה משום וכו' הקשו לאביי דאמר אשה בעלה משמחה הדק"ל נילף ממצה והקהל לחיובא ותי' התוס' מקידוש היום הוא תמוה כמ"ש בגליון התוס' דהא לאביי לטעמיה ליתא בברכות דף ק' ע"ב וצ"ע. אבל באמת לענ"ד מעיקרא לק"מ דר' יהודא האיכא ג' כתובים הבכ"א במכסת נפשות גם פסח ומצה והקהל ומה"ט איצטרך גם היקשא דמצה דלהוי ג"כ הבכ"א ואין מלמדין כנ"ל: אבל עדיין קשה דהתינח לאביי דליכא לדידי' שמחה וגם לא קידוש היום אבל לרבא האיכא ג"כ הבכ"א בהדי' קידוש היום או שמחה הדק"ל מצה למה לי היקשא לחמץ ות"ל מהיקשא לפסח. אמנם גם הוא לק"מ דאי לאו היקשא דמצה לחמץ ודאי הו"א לר' יהודא איכא ג' כתובים במכסת נפשות גבי פסח והקהל ושמחה או קידוש היום ואין מלמדין לכ"ע וה"ל כעו מיעוטא כמ"ש תוס' קדושין ל"ה ד"ה אלא למ"ד וכו' דוקא הני מצות חייבות ותו לא ולמעטן גם ממצות מצה דבלא"ה איכא ילפותא לפטור נשים מגז"ש ט"ו ט"ו מחג הסכות ולק"מ. ועוד מה ענין אכילת מצה לשחיטת הפסח בקרא על מצות ומרורים יאכלהו כתיב אתקשו רק אכילת מצה לאכילת פסח ושניהם מ"ע לצד אבל במכסת נפשות קאי לחייב נשים במ"ע לשחוט הפסח היא מצוה נפרדת בפ"ע ועונש כרת עלי' אם בטלה ועיין רמב"ם קודם הל' פסח מנה מספר המצות וז"ל א' לשחוט את הפסח וכו' ה' לאכול בשר הפסח על מצה ומרור בליל ט"ו וכו' והתם לא איתקש אכילת מצה לשחיטת הפסח לחייב נשים ואדרבה קרא הכי כתיב במכסת נפשות וכו' אי"ש לפי ור' יהודה מרבה נשים לשחיטת הפסח מדלא כתיב במכסת אנשים אלא נפשות אפילו אשה במשמע תכוסו על השה ומינה דסמיך לי' אי"ש לפי אכלו ולא כתיב נפ"ש לפי אכלו איש ולא אשה משמע למ"ע דאכילה וכדס"ל באמת הכי ר' שמעון התם דף צ"א ע"ב אשחיטה גופא אתי אי"ש לפי אכלו ולא אשה לחובה ואהני ליה נפשות שעושין אותה טפילה בראשון וע"כ איצטריך קרא היקשא כל שישנו וכו' לחייב נשים במצה ולק"מ: אבל עדיפא ה"ל למעלתו להקשות אדברי הרמב"ם פי"ב מהלכות עכו"ם הלכה ג' כל מ"ע שהיא מזמן לזמן וכו' נשים פטורות חוץ מקידוש היום ואכילת מצה בליל פסח ואכילת פסח ושחיטתו והקהל ושמחה וכו' הרי דקושטא הכי הוא דגם מ"ע דאכילת פסח נשים חייבו' אמנם פשיטא דהא ודאי לא נפ"ל ממכסת נפשות דגם שחיטת פסח דשאני עשה שי"ב כרת וכמ"ש תוס' במגילה דף כ' ע"א ד"ה דכתיב דמה"ט איצטריך קרא גם מילה אותו ולא אותה אע"ג דה"ל מ"ע שהז"ג וכו' אלא ה"ט כמ"ש תחילה מקרא על מצות ומרורים יאכלוהו איתקש אכילת פסח למצה לחייב גם נשים. וממילא מוקמינן אי"ש לפי אכלו ג"כ אשחיטה ולא אאכילה כדכתיב תכוסו על השה ועיין פסחים סוף ע"א ולמעט אשה מחובה אלא עושין אותה טפילה או דה"א למעט שאין שוחטין הפסח על היחיד קמ"ל כדמסיק הש"ס דף צ"א הנ"ל ועכ"פ צריך היקשא דמצה לחמץ לחייב נשים ולק"מ. ואי קשיא הא קשיא על הגמרא דף ל"ה בקדושין אדמתרץ לר' יהודה איכא ג"כ הבכ"א שמחה מצה והקהל דשמחה הא ליתא לאביי וכדהקשו התוס' הנ"ל טפי הל"ל עדיפא אכילת פסח ושחיטתו ומצה והקהל דהא ר"י לטעמיה נשים בראשון חובה ס"ל אבל גם זה לק"מ דהא ודאי מ"ע דשחיטת הפסח שי"ב כרת ליכא למילף מיניה אינך מ"ע ולא הוי ג' כתובים הבכ"א כיון דצריכי וגם מ"ע דאכילת פסח ליכא למימר דה"ל ג"כ הבכ"א דהא ליכא קרא יתירא אלא הא גופא נפ"ל ממצה איתקש אכילת פסח לשחיטתו בחד קרא במכסת נפשות איש לפי אכלו תכוסו וכו' לחייב נשים סוף סוף ליכא יתורא דקרא ולא הוי ג' כתובין הבכ"א באופן שאין כאן קושי': ובלא"ה איכא הרבה מצוה עשה שהזמ"ג ונשים בהן חייבות ותקשי בקדושין ל"ה במקום שמחה דתלי' בפלוגתא דאביי ורבא הל"ל טפי הוי י"א דחשיב להו הגאון בס' סדר ומשנה בפ' י"ב מעכו"ם הנ"ל תשביתו ושביתת שבת ויו"ט ועינוי יוה"כ וסיפור י"מ בליל פסח וכו' וצ"ל ליכא בהו יתורא דקרא ועיין בסוף קדושת ישראל על כתובות בסוגי' דמ"ע שהזמ"ג ובס' סדר משנה פי"ב העכו"ם ותמיה לי על הקדושת ישראל מה ענין מכסת נפשות בשחיטת פסח דבכרת לשאר מ"ע גרידא והנני חותם בברכת המועד הבע"ל ביום מתן חזרתינו ישמח בחלקו ויתענג על ה' וחדות ה' יהיה מעוזו בעושר וכבוד קרנו ירום כא"נ ואה"נ. הק' יהודא אסאד תשובה קח לכבוד אהובי ידי"נ ה"ה התורני המופלג בתורה חרוץ ושנון ירא שלם מוה' קלמן בעטעלהיים נ"י: יקרתו קבלתי וע"ד התורה שהעלה ראיתי דבריו מ"ש ע"ד תמיהת הפ"ח על הב"י רה"ל פסח מתוס' מס' מגילה דע"כ כוונת תוס' הוא רק על פסח דעל שאר יו"ט לק"מ קושייתם משום דלא כ"ש הוא יו"ט מפורים די"ל פורים עדיף משום פרסום נס את"ד. לענ"ד כיון דמ"מ שמקדימין לקרותה בע"ש אף בלא דרשה דשבת איכא נמי פרסום נס רק לרווחא דמלתא דרשינן לפרסם הנס בזמנו ג"כ בשעת שמחה אף דרק מדברי קבלה הוא מכ"ש יו"ט דהוא