יהודה יעלה אורח חיים מז

תמיהת החידושי רשב"א שם דמייתי ליה מג"א הרי קיי"ל בברכת נהנין אם לא יצא מוציא וגם עונה אמן כמוציא ברכה מפיו הוא ועוד הא שומע כעונה במתכוונים והניח בצ"ע באמת. ומג"א תירצו יפה ביארתיו במקומו מיהת לר"ח צ"ל ליישב קושית הרא"ש הנ"ל מעליו דסבירא ליה אי הא דאמרי ניזל וניכל הו"ל כמו קבעו והסיבו משום ברוב עם הדרת מלך אסור לחלק בין המוציא בין לזימון ואי לא כהסיבו דמי אף דבדיעבד יצאו י"ח במתכוונים שומע ומשמיע לכתחלה מיה' מצוה לחלק היינו דמספקא להו לתלמידי דרב עי' צל"ח מ"ה ע"ב וכן תירץ החידושי רשב"א שם אליביה דברי האי הגאון הוא הפירוש הג' דהרא"ש בשם הי"מ יעו"ש מבואר א"כ דיפה כיון המג"א אליביה דרוקח ור"ח לחלק בתרתי בין סתמא למתכוונים שניהם בפירוש. ובמתכוינים בפירוש נמי בין לכתחלה ודיעבד ומשום הכי לא ידעו התלמידים להורות ויפה השיג המג"א על הב"י דלא מייתי פלוגתא דרש"י והרא"ש וסייעתם וגם חידושי רשב"א דבהדיא פליגי בברכת המזון ובהמוציא גם דיעבד לא יצאו אפי' מתכוונים בפירוש וכנ"ל: באופן שהמחבר ס בגדי ישע וגם מעלתו לא דקי בזה כלל ועי' בס' לחם חמודות פ' כ"מ אות ק"א ביאר כן בפירוש במכוין לכתחלה לא וממילא לא העלה מעלתו ארוכה בתירוצו על הירושלמי דמגילה הנ"ל גם לפי דעתו כ"א אליביה דהרוקח ור"ח והש"ע. ועדיין תמוה אליביה דכל הני פוסקים דראשונים דמייתי להו מג"א דפליגי ועוד הרי המג"א סקכ"ח הנ"ל שכתב לתרץ הצ"ע של רשב"א כתב וז"ל וקושייתו נ"ל כדאיתא בירושלמי דהוציאו מכלל זה ברכת המזון וה"ה המוציא עכ"ל. וא"כ הרוקח וב"י וסייעתיה ע"כ סבירא להו דלא שוה בדין זה ברכת המוציא לברכת המזון. אבל ברכת המזון מיהת כתב הירושלמי דהוציאו מכלל זה דשמע ולא ענה יצא אלא אפילו בדיעבד לא יצא אפילו כוונו שניהם והירושלמי דמגילה הרי בעי דר"ז הוא רק משום דילפינן ברכת התורה מברכת המזון אי דומה לקבעו יחד או ללא קבעו א"כ הדק"ל על הירושלמי לטעמיה דסבירא ליה בברכת המזון דוקא קבעו בעינן גם לדעת הרוקח וסייעתיה וכמ"ש המג"א בסי' קצ"ג סק"ח בטעמא דהמחבר שהשמיט מלהביא בש"ע תשובה דמייתי בב"י שם ובהג"הת רמ"א ס"ב יעוש"ה וליתא כלל לחי' מעלתו אליביה דהירושלמי לטעמיה ועי' מהרא"וו קס"ד. אבל עיקר הקושי' על הירושלמי דמגילה הנ"ל של כת הקודמין הוא עמד עליו מהרי"ט בדרשותיו צפנת פענח פ' ראה. ונדחק ליישב והגאון ברכי יוסף הביאו בא"ח רסי' קל"ט ודחה לתירוץ מהרי"ט בשתי ידים והדין עמו יעו"ש אבל גם הוא גם כל המחברים הגאונים קמאי דמייתי להו הברכי יוסף שם שדברו מזה על מהרי"ט כולם לא העלו תי' על עיקר קושית מהרי"ט על הירושלמי אמנם לע"ד נ"ל שלש תשובות בדבר א' נ"ל דלכאורה מתני' דמגילה גופא קשיא הא ודאי גבי ברכת התורה לא הוי קבעו יחד שלשתן שהרי אין יודעין את מי מהם [מתוך העשרה] יקראו לעלות לס"ת א"כ אמאי ולמה הפותח והחותם מברך לפניה ולאחריה שפוטרים זה את זה הא כיון דילפינן ברכת התורה מבהמ"ז והתם תנן במשנה ברכות דף מ"ב הסבו לאכול א' מברך לכולם לא הסבו כל א' מברך לעצמו ונ"ל כיון דאשכחן בברייתא פ' א"ד בברכות דף נ"ג ת"ר היו יושבים בביהמ"ד והביא אור לפניהם ב"ש אומר כל א' וא' מברך לעצמו וב"ה אומר א' מברך לכולן משום ברב עם הדרת מלך והרי התם נמי לא קבעו עצמם ע"מ ליהנות מן האור שיביאו לפניהם אלא יתבי וגרסי וסברי ב"ה א' מברך לכולם. א"כ י"ל מתני' דמגילה נמי ברכת התורה אתי' כב"ה. ומתני' דברכות מ"ב אתי' כב"ש דס"ל בלא קבעו כל א' מברך לעצמו איברא ע"כ ז"א מלבד דב"ש במקום ב"ה אינה משנה ודאי לא מוקמינן סתם מתני' דברכות כב"ש המוזכר רק בברייתא לבד. עוד זאת הרי מסיק הש"ס דף נ"ג הנ"ל טעמא דב"ש דוקא התם מפני ביטול ביהמ"ד אבל זולת ה"ט מודו ב"ש לב"ה א' מברך לכולם אף דלא קבעו כנ"ל והדק"ל ונ"ל כיון דקריאת התורה בציבור חובה הוא מתקנת מרע"ה ומתקנת עזרא ולדעת הב"ח בא"ח סימן תרפ"ה ובט"ז שם אפילו מדאורייתא הוא בשבת מיהת הא משוי ליה כמו קבעו לכך שעל מנת כן נתאספו יחד לקרות בתורה בעשרה כולם שגם אותן שאין עולים לקרות ע"כ חייבים לשמוע הברכה והקריאה מפי הקורא כמ"ש בטוש"ע סימן קמ"ו ודוגמא כה"ג מצינו בש"ס ביצה דף ל"ד ע"ב אכילת שבת דכתיב וקראת לשבת ענג קבעה למעשר אפילו דבר שלא נגמרה מלאכתו דחשובה סעודת שבת וארעי שלה ה"ל קבע ה"נ חיוב הקריאה בתורה בציבור משוי לי' כאלו קבעו כולם לכך וכן גבי ברכת האור הנ"ל כיון שישבו יחד בביהמ"ד סתמא קבעו יחד מקרי כיון שבאמת נהנים לאורו כולם כ"א ברגע א' מיד שהובא לפניהם האור דנר לאחד נר למאה ודאי הו"ל כולם כחד גברא [משא"כ גבי אכילה וברכת התורה שהם זה אחר זה] אבל ישבו לאכול אפי' בשבת נמי גוף הסעודה חובה הוא לכל יחיד בפ"ע אבל לצרף הרבה ביחד לאכול הוא רשות לכן בלא קבעו אין פוטרין זא"ז כנ"ל שוב מצאתי שהקשה כן הרא"ש דף נ"ג ותי' דוקא פת ולרי"ו גם יין דחשיב ורגילים להסיב עליו לכן בלא הסיבו לא קבעו להוציא אחרים אבל שאר ברכות כהסיבו דמי ע"ש והנאני והסברא נ"ל כמו שכתבתי. ובספר מעדני מלך שם דף נ"ג מביא בשם תלמידי הר"י שתירץ כתירוצי ממש הנ"ל משום דנר לאחד כו' מיד נהנים כולם בב"א מה"ט הו"ל כי הסיבו ע"ש ונהנתי ברוך ה' שכוונתי האמת: וא"כ נ"ל היינו אבעי' דר' זעירא בירושלמי אי ברכת התורה הו"ל כמו קבעו לאכול יחד ומתני' הפותח והחותם הוא מברך אתי' לכ"ע גם לב"ש דפליג גבי ברכת נר או דברכת התורה הו"ל כמו לא קבעו לאכול יחד שלשתן כיון שלא ידעו מי מהן יעלה לקרות ומתניתין הפותח והחותם לבד מברך רק ב"ה היא דגבי אור נמי ס"ל הכין אף בלא קבעו ליהנות מן האור במש"ק כיון דישבו מבעוד יום וגרסי ביום שבת קדש אבל לב"ש דפליגי התם בברכת האור ה"נ דפליגי אמתני' דמגילה בברכת התורה אף דלא שייך בהא ה"ט דב"ש מפני ביטול ביהמ"ד מיהת היכא דליכא בהו אדם גדול מופלג בחכמה ובזקנה אלא כי הדדי נינהו השלשה קרואים לס"ת חילוק ברכות עדיף אפי' קבעו נמי כמו דהוי ס"ל הכי תלתא אמוראי ר"פ ג' שאכלו דף מ"ה ע"ב ולמסקנא שם נמי דוקא בקבעו דהכי הוי עובדא כרכי רפתא בהדדי כו' אבל בלא קבעו י"ל ה"ט דב"ש גבי אור משום דחילוק ברכות עדיף עכ"פ בליכא בהו גדול וה"נ בברכת התורה פליג ב"ש אמתני' דמגלה בכה"ג מיהת ליכא גדול בהו כנ"ל וש"ס דנקט לב"ש דף נ"ג טעמא משום ביטול בהמ"ד נ"ל לפי סברת האי אבעי' בירושלמי אי משום דברייתא תני הכי ישבו בביהמ"ד כו' אי משום דמה"ט אפילו איכ' בהו גדול נמי כל אי מברך לעצמו [או משום דש"ס ס"ל כמסקנת הירושלמי וכסברתינו הנ"ל דגם ברכת התורה גם ברכת האור הו"ל כמו קבעו כ"א] ופשוט לי' ר' שמואל מסברת עצמו דדומה הא לבהמ"ז בקבעו כ"א ואפי' ליכא בהו גדול פוטרים זא"ז אפי' לב"ש אתי' מתני' דמגילה וכסברתי הנ"ל לפי דחובת הקריאה משוי ליה קבע וגבי ברכת האור דוק' משום ביטול ביהמ"ד הוא דפליגי כנ"ל שוב מצאתי בס' מעדני מלך אמהני יהיו יושבין לאכול כו' א' מברך לכולם כלומר צריך שא' יברך לכולן משום ברב עם הדרת מלך כב"ה באור הבדלה פ' א"ד סי' ג' ושוב מצאתי כדברי בשם הרמ"ך בכ"מ פ"א מהל' ברכות עכ"ל המע"מ והנאני: ב את"ל זה דוחק לפרש כוונת ר' זעיר' בירושלמי הכי משום דמאי נ"מ אי מתני' כב"ש נמי אתי' ואטו טעמי דב"ש אתי לאשמועינן אמינא עדיפא עפמ"ש תוס' ברכות ר"פ ג' שאכלו דף מ"ה ע"א ד"ה אם כו' הטעם לחלק גבי ב' שאכלו מצוה לחלק בין ברכת המוציא לברהמ"ז הוא משום דברכה ראשונה דרבנן לא אחמור כולי האי ויוצא הא' בברכת חבירו אבל בהמ"ז דאורייתא החמירו, וכ"כ הרא"ש שם ע"ש ה' יוסף בשם רשב"ם וה"נ בשלשה שאכלו בלא הסיב' דכל א' מברך לעצמו בפ' כיצד מברכין דף מ"ב י"ל היינו בהמ"ז שהוא דאורי' החמירו משא"כ ברכת המוציא שהוא דרבנן לא החמירו ולא בעי' הסיבה וה"ט דתלמידי דרב משום שלא היו ביחד בברכת המוציא אלא שבאו זא"ז ובירך כל א' לעצמו המוציא כמ"ש תוס' והרא"ש שם דף מ"ב. והנה הרמב"ן במנין המצות בהשגותיו על הרמב"ם מצוה ט"ו חישב ברכת התורה לפניה שהיא מצות עשה ועיין בס' הצל"ח ברכות דף כ"א ע"א ובמג"א סי' קל"ט כ' כן ב' ב"ש וסיים וז"ל ונ"ל דמ"מ אם בירך על התורה שחרית יוצא י"ח ובציבור נתקנה משום כבוד ציבור כמ"ש ס"ח שם: והנה בסי' מ"ז גבי ספק קרא ק"ש קי"ל חוזר וקורא ומברך כו' אף דספק ברכות דרבנן להקל הכי תקנו שכל זמן שקורין חייב לקרות כעיקר התקנה בברכותי' וכ"כ המג"א בסי' קפ"ז גבי ספק אם כבר בירך בהמ"ז דצריך לחזור ולברך מפני שהיא מה"ת וז"ל המג"א וצ"ל גם ברכה ד' דלא לזלזולי בי'. הרי דנגררה הברכה שהוא דרבנן לברכה דאוריי' א"כ שפיר בעי ר' זעירא בירושלמי הנ"ל במגילה כיון דילפי' ברכת התורה מברהמ"ז מגז"ש שם שם והוא דאוריי' אע"ג דמתני' בהדי' תנן הפותח והחותם כו' שכולם יוצאים בברכת א' מהם י"ל היינו דוקא אם כבר בירך שחרית שיי"ח דאוריי' שאז הברכה בציבור הוא רק דרבנן לא החמירו אבל אם לא ברכו הג' קרואים לעצמם מקודם שאז הברכה לפניה בציבור הוא מדאוריי' כמו בהמ"ז י"ל לשלשה שלא קבעו יחד מדמינן לי' כיון דלאו בב"א קורין וכל א' וא' מברך לפניה ולאחריה כמו בברכת המזון דגם ברכה ד' שהוא דרבנן מברך כל א' לעצמו ומשום דברכה דרבנן נגזר בתר ברכה דאוריי' ופשיט' לי' ר' שמואל מסברתי' דעשאו בברכת התורה היינו ג' קרואים כחד גברא וכמו ג' שקבעו לאכול כא' הסיבו אחד מברך לכולם אפילו בהמ"ז דאוריי' וה"נ ברכת התורה אף שלא בירך לעצמו כבר בשחרית והו"ל דאורייתא הברכה לפניה בציבור נמי איירי מתני' הפותח והחותם מברך לפניה כו' ואי מוציא אחרים י"ח כנ"ל ועיין מע"מ ברכות פ"ק סימן י"ג ביאר ביחיד לא תקנו ברכה אחרונה בתורה רק בציבור תקנו רבנן ודרשי' כולן דבגמ' הגז"ש וק"ו אסמכתא נינהו יעוש"ה. ג דהרמב"ם בס' המצות פליג דס"ל ברכת התורה לפניה לאו דאוריי' וקראי דברכות דף כ"א הנ"ל אסמכתא הוא ולשון הש"ס מן התורה מניין כבר כתב הצל"ח דכיו"ב מצינו בב"ת דף קמ"ז ע"א אם כן מניין למתנת ש"מ מה"ת כו' ובתוס' שם עש"ה. ונ"ל טעם פלוגתת דרמב"ם