יהודה יעלה אורח חיים מד

ומגרש כו' שלא יוסיף לחטוא דייקא היינו מכל נשים פסולות משמע וזהו אי פסול מדאוריי' אבל הא ודאי כיון שנדר לגרשה לבד מדאורי' סגי בהא נכשר כיון דקשים גירושין והוא פסול לעבודה עד שידור לגרשה תו ליכא חששא שיעבור וישא אחרת פסולה רק מדרבנן צריך נדר מכל נשים פסולות מבלעדי זאת ואין כאן פלוגת' בזה ועיין רמב"ן בפ' ראה לא תתגודדו כו' שהן מקורח ומגודד כו' ועבודתו מחוללת מדאוריי' כו' עש"ה מוכח דהה"ד נושא אשה פסולה ועוד הוכחה נ"ל דפסול מדאוריי' הוא מעבודה ומנ"כ דל"ל מקנס דרבנן דאין דוחין אבן אחר הנופל כמ"ש תוס' כה"ג בסוטה דף ל"ט סוף ע"א ומ"ע הוא על כהן לעבוד ולברך וכמ"ש הרמב"ם פט"ו מתפלה הלכה ו' ועיין תוס' זבחים דף ט"ז ע"א בד"ה מה ליושב כו' הקשו דניליף שיהי' רשע כגון גזלן פסול מעבודה מק"ו מבע"מ ותירצו גזלן אינו מוזהר כו' עש"ה. מדלא הקש' תוס' אנושא נשים בעביר' ומטמא למתים הרי ע"כ דהני באמת פסולים מדאוריי' ס"ל וגם תירוצם הנ"ל ליתא בנושא מפסולי כהונה דהוא מוזהר לפמ"ש הרא"ש הנ"ל בשם רש"י מקרא לא יטמא בעמיו להחלו וכן וקדשתו דופנו בע"כ כנ"ל ועיין תוי"ט פ"ג דס דסוטה משנה ז' ועי' תשו' מהרי"ק ברמ"א ח"מ ס' ל"ד סעיף כ"ב ותמיהת התומים סקכ"א ועיין תשו' נוב"י תניינא חאה"ע סוף ס' ל' פשיטא ליה דלא פסול מדאוריי' הנלע"ד כתבתי שוב אחר כמה שנים נדפס תשובת הגאון ח"ס חלק ששי סי' י"ב החליט ג"כ שהוא דאוריי' עש"ה והנאני תהל"י]: הכ"ד אוה"נ החותם בברכה ודש"ת: הק' יהודאסאד תשובה מח חייא אריכא ובריות גופא ומזוני רויחא לכבוד בני אהובי הרב המאוה"ג מופלג וחרוץ בתוי"ר קדומה כקש"ת מוה' אהרן שמואל נ"י האבד"ק קאטה. מכתבך קבלתי וע"ד איש פ' וכהן הוא שזה לו הרבה שנים שעברו נשא פנוי' מעוברת בהוא והיא מודה שממנו היתה מעוברת ומן אז משעת הנשואין והלאה לא ילדה עוד ולד אחר. זה הוכחה קצת שהיתה תחלה מעוברת חבירו אם היא כשר לקדושת כהונה או לא וידי' מחותני הרבני הנגיד מוה' אייזיק עהרנסט ביקש ממך לשאול גם אותי עבור כהן הנ"ל כי לדעתו אינו ראוי הוא לדוכן: הנה יפה הראת לדעת הדין מפורש דאפילו לעבודה כשר וכל שכן לנ"כ ולקדשו בכ"ד בש"ע א"ח סי' קכ"ד ובמג"א סקנ"ד חוץ אם נשא אחת מפסולי כהונה ומכ"ש אם נשאה תחילה עפ"י היראה ב"ד הרי לא עבר שום עבירה ומשום רינון לא פסלינן כבמג"א שם סקנ"ו ובטור וב"י שם מייתי ראיה מירושלמי שלא תאמר פ' כהן מגלה עריות כו' ומברכינו כו' יע"ש וכיון דכשר הוא לישא כפיו פשיטא דאסור למנעו מלקיים מצותו שאם אינו עולה לדוכן עובר בג' עשה ופשוט ועיין תשובת נוב"י תניינא חא"ח סי' יו"ד, ובר מן כל דין כללא בידן אין דוחין אבן אחר הנופל ואין לדחות בשתי ידים כמאז"ל ידוע: ולדעתי בהראותך מכתבי זה לידידינו מחו' הצדיק הנגיד מו' אייזיק ני' אשר אני דורש בשלומו הוא בעצמו יקרב רחוקים בזרוע – לבל ידח ממנו נדח כי הנך רואה שכל מעשיו לש"ש ששאל את פיך ואת פי על רזא דנא וצדיק באמונתו יחיה: וע"ד המאורע ששאל עלי' א"ש י"א כהן שטעה בברכת כהנים ביו"כ ואיש א' מהקהל הי' ירא עבור זאת, ואמר מי יתן של"י ח"ו תקלה ואותו איש הלך לעולמו מיד במוצאי יו"כ והאי כהן הנ"ל בפחדא יתיב שח"ו הוא הגורם הנה בודאי אשרי אדם מפחד תמיד אבל על המאורע מורא לא יעלה על ראשו כי שגיאות מי יבין ואין עליו אשמה כלל וכלל שלא הוא גרם ולא הוא סיבה למיתת פ' וכהן הוא כי טעותו היה רק סימן גם לו גם לשולחיו כדי שישימו על לבם לשוב בתשובה שלימה והאי גברא אותו כהן כבר נגזר עליו כך. ואף דאיהו לא חזי מזלי' חזי שעליו הי' הסימן ולא נזהר במהירותו כמאז"ל אל יפתח אדם פיו כו' ובכן מיתתו תהא כפרה על כל הקהל כי מת אחר יוה"כ סימן יפה לו והוא רחום יכפר בעד: וע"ד האי כוכבא דשביט שנראה בכל לילה זה משך זמן שני חדשים ויותר אין לנו לחקור ועסק בנסתרות לד"א לידע עתידות ע"י רמזים ככתוב מאותות השמים אל תחתו כו' והנה עולה בזכרוני מזה רבות בשנים שעברו עלה ג"כ כוכבא דשביט יותר יותר גדול ונורא מאד מזה. ועמד בכל לילה כמה חדשים ודע שאין זה בכלל כוכבא דשביט דגם שמואל לא ידע לי' בברכות נ"ח ע"ב ומפרש לה על הזיקין דמתני' דמברכין עלי' והוא כפירוש רש"י התם שהוא יורה כחץ כו' לשעה חדא רגע כמימרא דומי' דעל הזועות שהוא כן משא"כ בשביט כזה שעולה והולך כל הלילה במשך זמן הרבה אין מברכין עליו ועיין בש"ע סימן רכ"ז. הנני חותם בברכה מרובה נאום אביך אוה"נ הטרוד הדש"ת. תשובה מט קיל שופר כהרים ה' את קרנו ומזלו ירים כסאו יכון לדור דורים והכל למשמעתו יהיה סרים. ה"ה כבוד ידי"נ הרב המאוה"ג ה"ב החו"ב וצדיק נשגב כש"ת מוה' אליקים געץ האהן נ"י אב"ד דק"ק גיירינג יע"א וכאל"ש. גי"ה הגיע לידי בבואי לביתי מעיר באדען בעזה"י ואז הקיפוני חבילות שו"ת הנחוצים מאד מלבד טרדות רבות שונות ועול התלמידים יחיו ותחילה אומר לו יאשר כחו וחילו לאורייתא על הברכות אשר ברכוני חלציו כן יברכהו ה' ויפדהו מכל צרותיו ויקיים בו מקרא אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו נזר אלקיו על ראשו והן בקראי מכ"ק אגרת בת מחלת לב מליאה נבהלתי מאד על העזה גדולה כזו יאמרו רבן דקרו בביטוי דברים כמדקרת חרב וכדי בזיון וקצף. אבל זאת אשיב אל לבי מאחז"ל בשמוע הנביא ישעיה ע"ה ירהבו הנער בזקן כו' נתקררה דעתו וכן דהע"ה בשמעי קללות נמרצות מגדול הדור אמר ד' אמר לו קלל. ובאלה וכיו"ב תנוח גם דעת פרו"מ נ"י: וע"ד שאלתו בד"ת אחר אשר מרד הכהן עז פניו ישינא גם נגד הבד"צ שקיבל בעצמו שידונו עליו וחזר והיתל בהם וקהל עדתו יצ"ו שם הסכימו רובם ככולם ועשו תקנה שלא לקרותם ראשון בתורה כדין כהנים מחזיקים ם בתורת ה' והמה הפרו ברית התורה וכהן שאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת כבחולין ר"פ הזרוע וקוראים בתורה ראשון את פרו"מ הרב מרא דאתרי' ני' במקום כהן כו': הנה יפה עשו כתורה אנשי קהלתו דלא מבעי' לשיטת הפוסקים דס"ל וקדשתו לפתוח ראשון כו' רק דרבנן הוא וקרא אסמכת' הוא ועיין בתשובת אבן השוהם סימן ל"ג האריך והחליט כן להלכה עפ"י הירושלמי ודעת הרבה פוסקים יע"ש. ודאי עשה דכבוד התורה עדיף והת"ח הרי דינם ככהן לענין זה וקדשתו לפתוח ראשון וליטול מנה יפה ראשון כדילפינן בנדרים דף ס"ב מקרא ובני דוד כהנים היו אלא אפילו לשיטת הרבה פוסקים דס"ל וקדשתו הוא דאוריי' ממש וכמו שהארכתי בתשוב' א' ועיין במג"א בסי' ר"א ובסי' רפ"ב סק"ו ובפ"ח א"ח סי' קל"ה סקי"ב בזה נמי עשה דכבוד תורה עדיף משאר עשה כדאיתא בשבועות דף ל' וכ"כ הטורי אבן במגילה דף כ"ח בטעמו דר"י דכל ת"ח שמברך לפניו כו' והנה א' מן הכ"ד דברים שמנדין עליו הוא חכם ששמועתו רעה וא' מהם המבזה את החכם ודין המנודה הוא שאין מצרפים אותו לכ"ד שצריך עשרה ואע"ג דכל זמן שלא נדוהו בפי' פסק הרמ"א ביו"ד רסי' של"ד מותר לצרפו למנין עשרה. מיהת פשיטא דודאי אין עלינו לקדשו ולכבדו לקראו בתורה ראשון אם הוא חייב נדוי ואם בת"ח אפילו שהוא כהן ג"כ ששמועתו רעה דחייב נידוי כן דינו אף דעשה דכבוד תורה עדיף ק"ו ב"ב של ק"ו בכהן ע"ה שהוא חייב נידוי עפ"י הדין שביזה הרבה את הרב מרא דאתרי' שלא כדרך הטבע גם הוא עבריין וגם עובר על גזירת הציבור ודאי לא זו שאין חיוב לקדשו ולכבדו אלא גם איסור לקראו ראשון בתורה כמבואר בש"ע יו"ד סי' רמ"ג סעיף וי"ו עד סוף הסימן חרפוהו בפרהסי' אסור לו למחול על כבודו כו' וכמו דפשיטא ליה להיש"ש פ"ה דגיטין ססי' כ"א הכי מסברא על בעל עבירות או רשע מפורסם א"כ איפוא אנשי קהלתו יצ"ו בתקנתם שעשו יפה כוונו להלכה ולמעשה ברכות ינוחו על ראשם [ומה שסיים היש"ש שם אלא במקום סכנה כו' כוונתו כמ"ש הרמ"א ססי' של"ד הנ"ל בשם מהרי"ו ובזה החכם עיניו בראשו] אבל ודאי ממצוה דאורייתא המוטלת עליו לישא כפיו אין למנעו ממנו ואולי ישיב אל לבו בברכת כהנים שחותם בשלום לתקן את עצמו ויבקש מחילה ברבים בבכי ותחנונים ושב ורפא לו אבל עיקר הסכמתי הנ"ל הוא רק על אותן כהנים שהעיזו ביותר אבל לא להפסיד בשבילם גם לשאר כהנים ממשפחתם וד"ל. ד' שלום ישים לפרו"מ נ"י שלום וברכה וחייא אריכא וכל טוב כנה"ר ונפש אוה"נ הד"ש. הק' יהודא אסאד. תשובה נ לכבוד הרב הגאון העצום. הבקי בחדרי חדרים. אור לישרים. נר ישראל. ע"ה. פ"ה. ציס"ע. כקש"ת. מו"ה דוד דייטש נ"י אבד"ק ע"ח בעהמ"ח ס' אהל דוד. גי"ה קבלתי וע"ד מי שקראו לו בתורה רק שני פסוקים. ובירך אחריו אם חוזר וקורא ברכה לפניו ולאחריו או לא: הנה בש"ע א"ח סי' קל"ז פסק המחבר בפשיטות בס"ד אם קרא א' שני פסוקים צריך לחזור ולקרות ומקורו כתב הב"י שם מתשוב' מהרי"ק שורש קע"ז שהכריע דמעכב בדיעבד, ע"ש ותמיהני דמהרי"ק סיים שם דלא למעשה אמרה אף שהוא מדמה כן וגם ראיותיו קלושים וגם תמוהים לענ"ד כאשר אבאר בס"ד. חדא דעיקר טענותיו של בנו של