יהודה יעלה אורח חיים לו
Yehudah Yaaleh Orach Chayim 36 · יהודה יעלה אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →תשובה לח שפע שלום וברכה והצלחה לכבוד ידי"נ ה"ה הרב הגאון המפורסם צדיק יס"ע ע"ה פ"ה קש"ת מוה' אברהם בעק ני' אבד"ק האליטש יע"א: יקרתו קבלתי ושמחתי באהבתו אלי ובשלותו. יהי חן ה' עמו אנס"ו ואפריון נמטיי' למר על אשר טרח להודיעני ע"ד הידוע אבל עדיין אין דעתי נוחה על הסכמת פרו"מ לעצת אקרו"ט דשם לחדש מנהג אחר מנהג ק"ק פלוני מלבד מה שאני תמה בזה דמה לנו לחפש מציאות להמציא איסור בהעמדת חופה בביהכ"נ מדברי חז"ל אשר הדוחה בקל יוכל לדחות והרי דברי רמ"א י"ד שצ"א ידועים בפי המון בלי תורה אותן המבקשים חדשות ותולים א"ע בקורי עכביש. וע' ב"ש באה"ע סי' ל' ס"ט ב' ריב"ש ובאמת בריב"ש סי' ר"ה לא נזכר קדושין רק גיטין ועיין ב"ח בא"ח ססי' קע"ד כשמברכין ברכת אירוסין ונשואין בחופה לפני ביהכ"נ אמרי' כו' אבל הרי גם מנהגינו הישן תחת השמים ודאי א"ב שום פקפוק איסור ואדרבה סימן טוב הי' לעשות כן כרמ"א בא"ע ססי' ס"א: אמנם לעשותו בביהכ"נ בדוקא חושש אני לאיסור דאורייתא מ' ובחוקותיהם לא תלכו הרי להקים מצבה אסרה תורה בלאו אף שהיתה חביבה לפני הקב"ה בימי האבות כמ"ש רש"י ורמב"ן בארוכה ר"פ שופטים. **( (הג"ה מבן המחבר) וכיון דעכשיו חוק הוא בין הגוים הוא בכלל בחוקותיהם לא תלכו עיין ט"ז א"ח סי' ח' וכל עיקר כוונת החדשים לעשות החופה בבהכ"נ הוא רק כדי לדמות לגויי הארץ כנימוסי שאר אומות והוה איסור דאורייתא כמ"ש הרמב"ם פי"א הי"א מהל' ע"ז ונאמר השמר פן תנקש אחריהם:)** וממילא אין ראיה כלל ממנהג מגינצא שבמהרי"ל. דמאן יימר שהי' בזמן ההוא במגינצא מנהג וחק קבוע כן אצל האינם נימולים לעשות נשואיהם דוקא בבית תפלה שלהם. מלבד זה וכי בכל מנהגי מהרי"ל אנו עושים כמוהו בזמנו ובמדינתו ומה גם הרי מהרי"ל עצמו לא כתב שיש לנהוג כן אלא מביא שכן היה מאז מנהג מגנצא לבד **(כוונת אאמ"ו דאין לנו לדון מה שהיה. אלא מה שהי' כבר פשט בישראל מנהג כמה מאות שנים לעשות החופה בחוץ ואם גם היה מעיקרא בביהכ"נ אדרבא מגרע גרע שבזה אנו רואין שבכוונה עשו גאולינו שהוציאו החופה מביהכ"נ ולעשות מבחוץ ועלינו לקיים מנהגם כמ"ש הר"מ רה"ל ממרים מ' אל תטוש תורת אמך עי' ר"ן פ' מקום שנהגו ות' ריב"ש שצ"ט ופ"ח א"ח תס"ח כל קבלת רבים שחלה עליהם אף בדברים שלא קיבלו עליהם הסכמה, רק שנהגו כן כן מעצמם לעשות גדר וסיג גם דורות אחריהם צריכים לשמור הגדר ולקיים המנהג וכל דבר שנאסר מ' הנהגת אבותינו ומ' גדר אין לו היתר כלל עיין תשובת רשד"ם חי"ד סימן מ' ותשובת רשב"א ססי' צ"ח ותשו' מהרי"ק שורש קמ"ד ותשו' חוי"א סי' קכ"ז ופ"ח א"ח סי' רצ"ו ומג"א סי' רע"א סכ"ב ובש"מ פ"ק דבב"ת ובפרט ענין זה שי"ב ג"כ גדר אי' חמור תערובות אנשים ונשים יחדיו עיין בסוכה נ"א תיקון גדול עשו של"י תערובות כו' וע' מחבר בא"ח תקס"ט מחייבים ב"ד להעמיד שוטרים כוי שלא יתקבצו אנשים ונשים וכו' עיין תשובת זכרון יוסף סי' י"ז וק"ו ב"ב של ק"ו בביהכ"נ מקדש מעט עיין רד"ק ע"פ ואהיה להם מקדש מעט וס' יראים סי' שס"ד דמורא ביהכ"נ כמורא מקדש. ומי בקש זאת מידכם רמוס חצרות ד' בתערובות איסור ובפרט בזה"ז שבעו"ה הולכים עם הכלה בשוק מגולה ובגלוי שער ראש שהמה ערוה כמ"ש בא"ח סי' ע"ה ובא"ר שם ואין לך פריצוה מזה ועיין תשובת חו"י סי' רכ"ב ועיי' תשובה מאהבה חא"ח סיי רכ"ט בשם הזוהר אשה בבית ה' בית תפילת האנשים כהעמדת פסל שם.)** כללא בידן נהרא נהרא ופשטי': ובירושלמי הביא במג"א סי' ס"ח אעפ"י ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם כו' אף דארץ ישראל מקודשת יותר מכל הארצות ובכל דבר אנן גרירן בתרייהו דהתם מחוקק ושלחו מתם סדר התפלות דברים העומדים ברומו של עולם ועכ"ז הזהירונו שלא לשנות ממנהגינו הקודם אף שאינו עיקר כ"כ מכ"ש וק"ו במנהגים כאלו שיש טעם כעיקר למנהגינו ברוב העיירות ומקומות בזה כדי להתרחק מנימוסיהם כמאז"ל בספרי על ובחוקותיהם לא תלכו כנ"ל. והצער היותר גדול כי בעו"ה ע"י עושי חדשות מבלים הזמן היקר למצוא ראיות לשנות מנהג או להרסו או לקיימו ומניחים התו"כ הלכות גדולות ועמוקות מהתעסק בהם ותורה חיגרת שק כו' והמתאמצים לשנות איזו מנהג קבוע ישן עתידים ליתן את הדין בזה ובבא. ועכ"פ אחלי לא כל מה שביד כח פרו"מ ני' לעשות לעכב מלעשות שום שינוי במקומו יעשה ויעכב כדקיי"ל מנהג מבטל הלכה ועי' תשובת הרא"ם ססי' א' וכמה דברים הניחו חכמים דלא כהלכתא כדי שלא לבטל המנהג כנודע וכ"ש וק"ו מנהג שהוא כהלכה ואחתום בברכה כנה"ר ונפש אוה"נ הדש"ת. הק' יהודא אסאד והנני להודיע לו בקצרה מה שישיב להשר האדון א' מגמ' ותוס' קדושין נ"ב אשה בעזרה מניין כו' ב' שמא תפרוס נדה ע"י ביעותתא כמו בסוטה עיין ראש יוסף ריש חולין. ג' עפ"י הש"ע סי' ס"א לסימן טוב ד' מפני תערובות אנשים ונשים במקום קדוש. ה' אם היא בנידותה אינה הולכת לביהכ"נ נשים ג"כ ו' אסור לשנות מנהג ק"ו מתפלה במג"א סי' ס"ח. ז' דומי' קדושין מתן תורה כפה הר לחופה כמובא בזוהר ח' קידוש לבנה דוגמתה ט' נ"ל טעם מנהגינו כדי לתקן הקלקול במה שעוותו ישראל אז במעשה העגל להתיר להם עריות בפרהסיא נהגו שוב לברך את ה' על שאסר לנו העריות וקדשנו לתשובה ומעשים כן בפרהסיא ג"כ ברכה זו י' לפרסם שמחה של מצוה וכן כתיב ישמע בערי יהודא ובחוצות ירושלים קול ששון כו' קול מצהלות חתנים מחופתם כו' בחוצות דייקא. י"א אסור בדווקא וקפידא בביהכ"נ מ' ובחקותיהם ל"ת ועור יש לי טעמים נכונים ועת לקצר. נאם הק' הנ"ל. **(עיין ירושלמי סו' ברכות אל תבוז כי זקנה אמך כו' וע' רמב"ם בפ"מ סו' ברכות ד"פ זה מור' שלא יבוז וילעג בתקנו' הקדמוני' אף שהם ישנים עיין רמ"א סי' תש"ץ ועיין תשובת דברי יוסף דאין לשנות שום מנהג אף שיהיה מנהג אחר יותר יפה מכ"ש אם הי' מנהג שנתפשט בתפוצות ישראל והיא מיוסד עפ"י חכמי התורה דאין לבטלו ואין לשנות בשום אופן ע"ש ועיין מ"ש בהג"ה בתשובת מרן לקהל ווייסענבורג:)** תשובה לט אל שלומי אמוני ישראל כבוד ידידיי הנכבדים אפרתים תורנים מופלגים ריעים האהובים נוטרים את כרם ה'. שומרים משמרת ה' בתורה ובמצות בלב ונפש ומאד ה"ה עדה קדושה בקהל עם ה' ישמרם ה' וכצנה רצון יעטרם אמן. ע"ד שאלתכם מאתי להורות לכם דעת תוה"ק בענין ביהכ"נ אשר זה חדשים מקרוב בקרב שנים באו באיזו עיירות באוות נפשם שאפי רוח הזמן רוצים להרוס ולנתוץ ולעקור הרבה מהישנות המקובלת בידינו ולעשות כוונים ולהתדמות ממש בנימוסי שארי הדתות והעמים גם בצורת בנין בתי כנסיות כדמות היכליהם קאהר טעמפל. ובדרכי שיר ומלבושים וכיו"ב עד שהרבה אנשים משארי הדתות מעידים שהם כדמות כנסיה שלהם שוה בשוה ממש ונפשיכם חשקה לדעת האם ביהכ"נ כזה מותר או אסור לאנשים אשר קרבת ה' יחפצון: והנני לרצונכם בקוצר אמרים אם אמנם צער לי מאד על אחב"י אשר יצר סוכן בם ולתאוה הם יבקשו נפרדים התאוו תאוה לנטות מימין אש דת למו והגיעו עד כה אשר גם את לב אלוף עירם הטו שאין עוצר בעמו ונהפוך הוא – כמאמר הנביא אשריך מתעים. מקשה עלי הדיבור בזה מה שנוגע בכבוד הבריות והנביא אמר הנח להם וכתיב כי לכל העם בשגגה עכ"פ אשיב בקוצר מילין מפני כבוד הציבור כי רבים הם אשר שאלוני משפטי צדק ואמת: א אותן הבכנ"ס החדשות בהתדמות לבתי תפלות של שארי האומות ודתות עליהם אמר הנביא ויטוש ישראל עושיהו ויבן היכלות - ומה גם בדרכי השיר. ובמלבושי החזנים וכ"ש השינוי מנהגים הכל נגד דת תוה"ק כפי המסור לנו עפ"י דיני הש"ע: ב כאשר יורה הנסיון וכאשר ללומדי תורה ויראי ד' נודע הנעשה שמה רמזים וסימנים על חידושי הנהגה בדתינו הנקרא רעפארם וא"כ הדברים מצד עצמן הם נגד דתינו. עוד זאת המה מורים על ראשית מחשבה להרוס גם שאר ענייני הדת וסימן לאות לבני מרי על החדשות. לכן כל איש ישראל ירא ה' ומחזיק באמונתו כפי הש"ע הורה שבכתב ושבע"פ המה הנקראים ארטהאדאקסען ימנעו מלבנות ביהכ"נ כזה ומלהתפלל בתוכה וידוע בפי כל מאחז"ל בנין נערים סתירה וסתירת זקנים בנין כמבואר בכתוב: ג א"כ אפוא מובן מעצמו כי אותן ראשי העדה הבוחרים בחדשות כפי רוח הזמן העולה על רוחם היו לא תהיה לנגוש ללכת שמה גם את המחזיקים בדיני הגמרא וש"ע לכוף אותם לעזוב דרכי אמונתם אשר החזיקו בה אבותי' והי' הארטרדאקסעס יודענטהום. זהו יחוסינו וכבודינו כן יעמוד זרעכם ושמכם לעולם וידכם על העליונה וכל המשנה ידו על התחתונה והיא לא תצלח והן גלוי לכל העמים אשר אנחנו חוסים בצילם קוראי בספר תוה"ק בקשת ותפלת משה רבינו לד' יתברך ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר ע"פ האדמה וע"י בלעם החוזה נתברכו ישראל הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב וזה היה יחוסינו בהתאחדינו שלא לשנות דבר בשום התנהגות חדשות ולהיות שונאי המחלוקות וגדול השלום. אחתום בשלום טובה וברכה יתן ד' לכם כל משאלות לבבכם יהי ד"א עמכם ועמנו כאשר היה עם אבותינו אמן: