יהודה יעלה אורח חיים לה

וע"ד השאלה ב' אם יש ביד המיעוט מהציבור לכוף את הרוב המתפרצים שיכתבו בדתי הקהל ופנקס שלהם לתקלה חזקה שלא יעיז איש להרים ידו לפרוץ פרץ ולהרוס א' ממנהגי ישראל כפי דתינו הק' הנה לא ידעתי מה זו שאלה ומה תקנה זו מועיל אצל אנשים כאלו אשר בעוז פניהם וגובה לבם. בוש לא יבושו גם הכלם לא ידעו להוציא עתק מפיהם שאין חוששין לדברי הש"ע שקבעו ראשונים כמלאכים איך יחישו על פנקס הקהל לקיים כל הכתוב בו אם פיהם דיבר שוא גם ימינם ימין שקר ומה גם יותר בנקל יבואו לבטל חתימת ידם בטענה הפה שאסר הוא הפה שהתיר: ושאלה ג ע"ד חינוך ילדי ב"י ע"י מורים חדשים רקים נערים מנוערים מיראת ד' הולכים בשרירות לבם. אם הדין נותן שהרוב כת המתפרצים יכריחו את מיעוט הציבור המחזיקים בדת תוה"ק שיניחו בניהם זרע קודש מטע אמת להתגאל ולהתלמד ממורי הרעות קלי דעת מלעיגים על הד"ס דא עקא ודאי ועל זה דוה לבינו מן אזי שהתחיל המכת מדינה הזה בעוה"ר ואם כי טחו עיני המון עם מראות מהשכיל לבותם מאנו לשמוע דברי חכמי התורה גדולי הדור יודעי האמת בדרכי ה' די לנו בצרה זו כי יצר סוכן בם שכך הוא אומנתו של המסית מלך זקן וכסיל לנתק לאט לאט התינוקות של בית רבן מלימוד תורה שבע"פ ש"ס ופוסקים. ואח"כ גם מתורה שבכתב כמ"ש במסכת שבת דף ק"ה ע"ב וזה היה ג"כ מעשה של אחר בירושלמי דחגיגה פ' אין דורשין יעוש"ה ואותן המורים רקים ופוחזים הן הן שלוחיו הן הן עדיו ד' ירחם יפקח עיני העברים עוורים ויהפך לבבם הטובה שיודו על האמת אבל בודאי כל החרדים על דבר ה' בחזקה מחזקים כל ועודי ועד במקהלות ישראל מחויבים להבדיל המיימינים מן המשמאילים ולקבוע לבניהם בית לימוד תשב"ר מפי מורי צדק ואמונה כרצון ד' ורצון אבותיהם אשר יכו שורש בלבות הילדים רכים זרע ברוכי ד' למען יעשו פרי קדש ביראת ד' כל היום ובתורה ובדרך ארץ וכבר מלתי אמורה כי בענינים אלו נאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות כי אינם מן המנין ואם המה כת החדשה כאדם עברו ברית האחים העבירו עליכם את הדרך בסגור דלתים בהכ"נ ובהמ"ד שלכם ע"י תקיפותם משרי המדינה יר"ה אחזו מעשה אחז בידם צור תעודה וכו' בישעי' ח': וצר לי בצערכם. אבל אהובי אחיי ורעיי תדעו בטח כי יגיעו ימים גם עליהם תעבור כוס ימצו ישתו. כי לא עליכם תלונות האנשים אחיכם שנאכם כי על ה' בפגעם בכבוד ה' ותורתו הקדושה מונעים את הרבים מלעשות תורה ומצות והם פורשים מן הציבור כי אתם הרבי' להיות האמת אתכם ומחויבי' הם נידוי עפ"י הדין כבש"ע יו"ד סי' של"ד והאלהי' יבקש את הנרדף כתיב וביני וביני אתם יוצאים י"ח שמים גם אם תתפללו ביחידות בני מנין עשרה והקולר מן העבירות מצות ונקדשתי בתוך ב"י יהיה תלוי בצוואר אותן עדת קרח הגורמים ומסבבים לזה עד ירחיב ה' גבולכם ויהיה לאל ידכם לעשות חיל כי יערה ה' עליהם רוח טהרה ממרום להפך דעתם ישובו יבושו רגע יצדקו ויאמרו אמת אתכם ומי יתן יוחקקו דברינו אלו בדפוס כיון בלה"ק ובהעתקה שפת לע"ז ככתבם וכו' מכוונת אולי יעוררו גם המה עם שארי אגרות מחברינו הרבנים השלמים ד' עליהם יחי' את לבות האטומים ובעיניהם יראו וירצו להשלים אתכם ואם לא יועיל גם בזאת כי ימאנו ויעמדו במרדם גם למנוע אתכם הרבים מלעשות תורה ותפלה בביהכ"נ ובית המדרש מיוחד כרצונכם הקב"ה יתבע עלבונכם. יהי חן ה' עמכם ויהי נועם ד"א עליכם וכו' ומעשה ידיכם וידינו כוננהו א"ד אוה"נ הדוש"ת בלונ"ח. הק' יהודא אסאד. **((הג"ה מבן המחבר) אין להקל במנהגי חז"ל מ' ביטול הטעם כמ"ש בר"ן גיטין ל"ו ותוס' בב"ת קט"ו ובע"ז דל"ו ועיין ברכי יוסף חח"מ סימן ט"ו ותשובת בשמים ראש סי' כ"ב וש"מ ואז"ל בשבת קי"ב אם ראשונים כמלאכים כו' ובעירובין נ"ג לבן של ראשונים כפתחו של אולם כו' וביומא ט' טובה צפרנן של ראשונים כו' ועיין תוי"ט פ"ה מ"ב ממע"ש וטעמא מ' דאנחנו לא ידענו עיקר טעמי התקנות כדי שנדע שבטל הטעם כי א"א לעמוד ע"ד ראשונים וכמ"ש בדרשות הר"ן כי הראשונים היו סמוכים יותר אל מקור הקבלה היו משיגים יותר ודומה למי שמוריק שמן מכלי אל כלי דבכלי אחרונה י"ב תמיד פחות פחות כו'. עיין ירושלמי ס"פ בכל מערבין אל תשנו ממנהג אבותיכם כו'. עיין ירושלמי פ' חלק התורה דומת לקופה של אבנים כיון שנתרועע א' נתרועעו כולן דאי לא הא לא קיימי הא עיין פ"ח א"ח תס"ח וכן פרק מקום שנהגו ותשובת ריב"ש סי' שצ"ט ותשובת רשד"ם חיו"ד סימן מ"ם ותשובת רשב"א סי' צ"ח ומג"א סי' רע"א סכ"ב ורמ"א א"ח סי' תר"צ ופ"ח או"ח סי' רצ"ו ועיין סנהדרין צ"ט ורמב"ם פי"ב מאס"ב ובהקדמה ליד החזקה ועיין ריטב"א במ"ק י"ו ועיין מש"ל בהג"ה בענין חופה בביהכ"נ בתשובה מרן אבי להה"ג דהאליטש זצ"ל:)** תשובה לז אל קהל קדושים יראי ד' וחושבי שמו העומדים על הפקודים בראש פינה למשמרת התורה ומצות ה' מנהיגי אקרו"ט דק"ק דיולא יפרוס ד' עליהם סוכת שלומו וכצינה רצון יעטרם אכי"ר: יקרת מכתבכם קבלתי בה הודעתני מצעריכם שהגיע לכם מן הצר השורר לפי שעה ומעשי תעתועים שעשה ביו"ט של ר"ה בשני הימים שביטל מצות היום מקרא קודש יום תרועה וסדר היום חטא בנפשו והחטיא אחרים באופן מכוער הרבה גם הלך לקבול בערכאות על שלא הניחוהו הציבור לדרוש שנית והם כתורה וכמנהג עשו והוא פשע. גם ראיתי הפרעדיג שלו מר"ה עגמה נפשי מאד על צער הדור עד היכן הגיע העזות להעמיד בראש בור וריק מיראת ה' ומתורה כזה שלא ראה אור ה' ולא למד שהן רשאין ולא אתה ואז"ל לא שררות נתתי לכם אלא עבדות ואם יש בו רק ריח יראת ד' וריח תורה לא היה הרהיב בנפשו לעשות חילול השם גדול כזה אשר בזה הגדיל עונו מנשוא גם שגם יום הכפורים לא כיפרה. ככתוב ישעי' כ"ב אם יכופר העון הזה לכם עד וכו' יקרא נא בפי' משפטו חרוץ ברמב"ם הל' תשובה פרק ג' פרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים כ"א לכבוד עצמו וכו' אין לו חלק לעוה"ב ובמסכת מגילה האי מאן דסני שומעניה שרי לבזויי' בגימ"ל ושי"ן שלו וזה לא למד גם הלכות דייני' ועמד ע"פ השררה שלא ברצון הציבור ושלא ברצון חכמים ישראל ואסור לעמוד מפניו ולא לנהוג בו שום כבוד כמבואר בירושלמי ובח"מ סי' ג' וכבר מני אז אשר הדיוט ההוא קפץ בראש להיות רב החובל והרעישו עליו גדולי הדור מיד גזרתי אומר על תלמידי הרב מוהר"ש דייטש נר"י אבדק"ק איפאלשאק נ"י שיפרסם בדפוס בכל הצייטונגען שהוא מבטל אותו הכתב שנתן הוא בידו איזו סמיכת היתר הוראה הוא בטל ומבוטל כחרס הנשבר וכפי תשובת הרב הנ"ל אלי מעולם לא נתן בידו סמיכה להיתר הוראה ובשקר ותרמוח בא אליכם הפרעדיגער באק ההוא והן עתה אשר הקדיח תבשילו ברבים בחילול השם הגדול ותחת אשר ביום הדין ביום הזכרון היה לו לבקש רחמים נהפוך הוא ערר מדנים מצער את הציבור בחוזק יד החיוב עלינו לבטל את המעוררים המנקפים ומקללים ומחרפים את מערכת ישראל זרע ברוכי ה' ודתי ומנהגי אבותינו הקדושים ולשבור את תקפו. והנה קי"ל בש"ע יו"ד סימן של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורס וכו' או שחבריו מתביישין ממנו י ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שארי ליה מאריה לפלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן ליה ובסי' רמ"ו סעיף ח' קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אעפ"י שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו וכו'. **((הג"ה מבן המחבר ) עיין של"ה פ' תשא ע"פ ראה קראתי בשם בצלאל ורמב"ם פ"ה הי"א מיסוה"ת דמי שזכה להיות מנהיג בישראל צ"ל מלא בחכמה ודעת והגון בעיני אלהים ואדם: וצריך שיהיה ניכר במעשיו בדיבורו בהילוכו במלבושיו במאכלו ומשקהו באופן היותר נאות עיין רמב"ם פ"ה מדעות ופ"ד מחשובה ה"ב ועיין מהרש"ל ביש"ש פרק חובל סימן נ"ח.)** שאסור ללמוד תורה מפיו ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מהלכות סנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהיה ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים אנשי חיל יראי ה' ופירש הרמב"ם בפ"ב מהלכות סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהא פרקן נאה וכו' יראי אלהים כמשמעו וכו' א"כ פלוני הנ"ל סני' שומעני' ואין פחד אלהים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו עפ"י המעשים אשר הצעתם עתה. ואשר נשמע עליו מני אז מפורש יוצא דיני' דהאי ג רא עפ"י דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבושי דיעותיו בשום ענין מעניני הדת. וכתב התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום וכו' כנ"ל ואליכם יזרח ה' להסיר מכשול ולבער הקוץ ומכאוב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ה' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל לטובה מתשבותיכם נאום אוה"נ הדש"ת ומני שים טעם להעתיק מכתבינו זה אות באות ולשלחו לעיני הרבנים מובהקים גדולי ישראל יחיו המפורסמים גדולים צדיקים יחיו: ולבקש מהם שגם המה יעשו את שלהם. וכשתשיבו עוד שלשה מכתבים משלשה רבנים מפורסמים לא אפונה כי גם הקיר"ה גם שרי המדינה שטאטהאלטערייא יר"ה יתנו עדיהן יצדקו ויאמרו אמת יסכימו לפסק הרבנים לרם יאיר לבער הרע מקרביכם. וה' עמנו ועמכם והעיר שושן צהלה ושמחה ושלשה הרבנים לדעת יהי' הרב הגאון דק"ק פרעסבורג והרב הגאון דק"ק אוהעל והרב הגאון דק"ק גראס ווארדיין יצ"ו ולא תפרסמו את כל זאת עד אחר שיהיה בידכם הסכמותם ואת צנועים חכמה כתיב. נאום הק' יהודא אסאד.