יהודה יעלה אורח חיים לד

עליכם ועליהם ועלינו אל יהי' מגרעת. הכ"ד אחיכם נאמן אהבתכם בלב ונפש חפיצה הד"ש ושלום תורתכם. הק' יהודאסאד: תשובה לה ד' ישלח עזרו מקדש על ראשי עם קדש ראשים וטובים שומרי משמרת הקדש יראי ד' אגודים בתורה ומעוטרים בחכמה מפוארה מוכתרים בנימוסים נגידים ונכבדי ארץ אין לשערה מנהיגי קהל עדת ישרון ק"ק פי' וו"ב יע"א ובראשם הנגיד המפורסים ה' חיים קרויס יצו' ד' ישמרכם מעתה ועד עולם א"ס: יקרתכם קבלתי לעת ערב יום אתמול מב"ד. ותוכו ראיתי את שאלתכם על האי דסני שומעני' מני אז להחליף חק דהינו כאות נפשו לרוח היום בהיותו א' מן הרעבנים חדשים מקרוב משמש בהוראה בעירכם בשם רב מורה רע"ה ר"ל בכלל ובפרטות מקצת מעשיו אשר לא יעשה כן בישראל הוא הולך על ארבע שפטיו הרעים האלה. א' שכתב בידיו ממש בלשון ובכתב דייט"ש ביו"ט של ראש השנה בפני עדים. ב' שפרסם ברבים וכתב לראשי עדה דקהל ישראל שעבודת הקרבנות הסירו אנשי כנה"ג מעצמם לפני רוח הזמן העבירו מצות הקרבנות והחליפו אותה במצות התפלה ושירים נעימים לאזן. ג' רצה לפתות עדתו שיאותו ויסכימו להעביר את יו"ט שני של גליות בזה"ז. ד' שמספר את זקנו ע"י משיחה הנקרא אויררום בידיו ובעצמו בחוה"מ. ועתה נפשיכם אוותה לדעת אם ע"פ דין תוה"ק ראוי הוא להניחו בגדולתו או אם מחוייבים אתם להורידו ולהעבירו שלא יקרא עוד בשם רב עכת"ד: הנה לא אפונה כי כל הדברים וכל החזיון האמור למעלה נתאמתו אצליכם ויציבא פתגמא וכאשר מאז נודע בין החיים לקול השמועה כי עוף השמים יוליך את הקול בכן תמיה אני מה זו שאלה הנה על כל אחת ואחת מארב"ע מראות נגעים ופגעים הנ"ל הוא פסול להורות ע"פ דין תוה"ק וגם לשמש בשם רב כלל וכלל כי אחר הוא. מכ"ש כי חוברו יחדיו אצלו כל הנ"ל אחת ושלש שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו מבזה את המועדות הנה ידוע מאחז"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל בגמ' סנהדרין ד' ז' ואין לך שאינו הגון יותר גדול מזה שהוא משובש ומופסד בדיעותיו בעיקרי האמונה ומקולקל גם במעשיו ולא למד ולא שימש כל צרכו הנהו חוטא ומחטיא את אחרים עמו בפתוי וביטוי שפתים ככתוב נביאך חזו לך שוא ותפל. ואם אתם מחשים וחכיתם עון כי עתיד הקב"ה ליפרע ממעמידן וקיי"ל בש"ע יו"ד סי' של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורסים או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שרי ליה מארי פלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן לי' ובסי' רמ"ו סעיף ח' קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו כו' שאסור ללמוד תורה מפיו ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מסנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהא ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים אנשי חיל יראי ד'. ופי' הרמב"ם בפ"ב מהל' סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהיה פרקן נאה כו' יראי אלקים כמשמעו כו' א"כ פלוני הנ"ל סני שומעניה ואין פחד אלקים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו בסרחון רביעי ע"פ מעשיו הנ"ל שהצעתם מפורש יוצא דינו דהאי גברא ע"פ דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבוש דעותיו בשום ענין מענייני הדת וכתבי התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום כנ"ל ועליכם יזרח ד' להסיר מכשול ולבער הקוץ מכאיב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ד' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל טובה מחשבותיכם. נאם אוה"נ הדורש שלומכם וטובכם כל הימים: הק' יהודא אסאד. תשובה לו ברוכים אתם לד' אהובים וידידים תורנים נכבדים טפסרי טוהר על משמרת התורה והיראה עומדים קבוצי קהל עדת ד' קדושים מדלי מעש וחורשי רשע מופרשים יתנכם ד' למעלה אלופים וראשים בעם ד' אלה בעיר ווייסענבערג ואגפי' יע"א. הן הגיעו לידי מכתבכם בשאלותיכם דברחק ומשפט האמת אתכם עם הקונטרס התנצלותכם וסיפור המאורע מה הגיע אליכם כי נתקיים בעוה"ר ורדו בכם שונאיכם כדרז"ל בת"כ וברש"י פרשת בחקתי מכם ובכם הם ריקי צדק ועדורי אמת לשונם תהלך בארץ שפתותיהם אתם וגובה להם בעוז פניהם לדוש בעקביהם דברי הש"ע בפסקיו ומנהגיו אשר כל ישראל קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם לקיים לשמור ולעשות כן כזה וכזה עוד הוסיפו סרה בני עולה לענות אתכם ואתם בני אל חי בטוהר מחשבותיכם וצר לבבכם ותומת דרכיכם מהם ומהמונם הבדלתם את עצמיכם ולהתוודע ולהגלות לעיני כל צדקותיכם קבעתם בדפוס כל עניניכם לשאול משפטי צדק מפי חכמי הדור תופסי תורת אמת רועי ישראל הנאמנים להשיב האמת כדת על כל שאלותיכם: והנני לרצונכם להשיב האמת לאמתו על ראשון ראשון וכו' א' אם אפשר לנאמן רוח מחזיק בתוה"ק להתחבר בקשר א' עם עדה כזה שמעזים מצחם ומגלים פניהם ולא בושים לומר אין חוששין על הש"ע הן ידוע משנתינו שגורה בפי הכל בפ' מקום שנהגו וכו' על מניעת מלאכה בט"ב אל ישנה אדם מן המנהג מפני המחלוקת והיינו דאמרי אינשי בדרך צחות כל עושה חדשות הוא בעל מלחמות ואם יחיד או רבים עושים כן להכעיס היפוך המנהג הקבוע מכמה דורות ושנים קדמוניות מחזיקים המה במחלוקות ועומדים על דעתם רק כדי לנצח את אוהבי האמת בחזקה ולהשפיל אותם עוברים המה בלאו ולא תהי' כקרח וכעדתו כאז"ל בפ' חלק דף ק"י ושם הקב"ה אמר הבדלו מתוך העדה וכו' ואפי' מנהג בעלמא חוץ ממנהגי ביהכנ"ס אסורים הבנים לשנות ממנהג שכבר קבלו אבותיהן עליהן מקרא דשלמה ואל תטוש תורת אמך ואע"ג שכבר בטל הטעם כעובדא דבני ביישן בפסחים דף נו"ן סוף ע"ב ואפי' בדיני ממון הקל הכל תלי' במנהג אפי' להוציא ממון מחזקה בח"מ סי' ש"ל ושל"א וגדול כח המנהג דקיי"ל מנהג עוקר הלכה בח"מ סי' רל"ב סעיף י"ט ותניא זה הכלל כל המשנה ידו על התחתונה ק"ו במנהגי איסור ומנהגי ביהכ"נ וגם לא נתבטלו טעמי המנהגים שאסור לשנות מהם דבר והמתאמצים לשבות בע"כ של הציבור שלא מדעת גדולי ישראל רועים נאמנים כ"א מגמתם רק לעשות להם שם בארץ לא להם בזדון בשאט נפש וביד רמה ידם על התחתונה: וז"ל הרמב"ם פ"ב מהל' ממרים הלכה ב' ב"ד שתקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם ב"ד אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה התקנה וכו' ואותו המנהג אינו נכון עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין וכו' ואפי' בטל הטעם שבגללו התקינו הראשונים וב"ד שאחריהם ראו לתקן בענין אחר אינם יכולים לבטל דברי הראשונים יע"ש הרי דאפי' ב"ד חכמי תורה אין ביכולתם לעקור מנהג קדום שנתייסד ע"פ חכמי תורה אא"כ גדול ממנו וכו' בחכמה ובמנין וז"ל חכם הכולל חד מן קמאי הרב מהו' מנחם הבבלי בס' טעמי המצות שלו מצוה כ"ח לנטות אחרי רבים וכו' דוקא שיהיה הרוב שקולים בחכמה וביראת חטא דאלף חסרי דעת אינם חשובים כאחד תדע שהרי ב"ד שטעו ועשה היחיד על פיהם ב"ד חייבים בקרבן ולא היחיד מדפטרו היחיד שאכל וחייבו הרבים שלא אכלו אלמא גרועים הם אע"פ שהם רבים ויחיד עדיף מינייהו כיון דפטור מקרבן עכ"ל. ודחז"ל בספרי הובא בפירש"י פ' ראה על אמרו אשר לא ידעת אתה ואבותיך דבר זה גנאי גדול הוא לך שאף או"ה אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם וכו' ועיין תשובת מהרי"ק שורש נ"ד שאפי' לאליהו וב"ד אין שומעין לבטל מנהג וכו' האריך בחומרות מנהגים: מעתה מי הוא זה או יחיד או רבים אשר חיילים יגבר נגד מנהגי הש"ע שנתקבלו וקיימו למעלה ולמטה בארץ ובחו"ל בכל תפוצות ישראל זה משך זמן יותר משלש מאות שנים מי הוא זה ואיזו הוא אשר מלאו לבו להוציא מפיו מילין לצד עילאה בלשון מדברת גדולות שלא יחושו לדברי הש"ע ואין נזקקים לקיים דבריו ממנ"פ אם יש תוך כת פריצים בקהלתכם גם בעלי דעת אפקרות' יתור' חזינא בהו שפוערים פיהם בגלוי פנים מכוונים למרוד ולהכעיס לשארית ישראל יראי ד' וחושבי שמו ואם בלא דעת ידברו הנה אלף חסרי דעת אינן חשובין כאחד באופן שאם גם עמדו למנין ורבו כמו רבו אינם מן המנין קשר בוגדים כזה כמו שאמר הנביא ישעיה ח' לחזקי' וסייעתו אע"פ שאתם מועטים מסיעת שבנא לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ופירש"י לא תאמרון אחרי רבים להטות לפי שקשר רשעים אינו מן המנין וגדולה מזה מצינו לחכז"ל בסנהדרין דף ק"ו ע"א שני גדולי הדור ר' חייא בר זרנוקי ור' שמעון בן יהוצדק דאזלי לעבר שנה בעסיא ולפי שנעשו סניגורין ולמדו זכות על החשודים אשביעית קרי להו קשר רשעים ואינו מן המנין להתעבר השנה על ידיהן אפי' עשו בדין ק"ו בן בנו של ק"ו כת פריצים אפי' שהם רבנים הרבה ביניהם כל פסק ודין ומנהג שרוצים לשנות מפסקי ודיני ומנהגי הש"ע שאין בדבריהם ממש ובטלים הם כחרס הנשבר וכו' אפי' שהם רבים וחכמים גדולים קשר רשעים אינו מן המנין. והנה זו תשוב' שלימה גם לשאלתכם ד' וה' באופן שכל איש ירא ד' ונאמן רוח לד' מצוה וחובה עלי' להבדל מהם ומהמונם ככתוב הבדלו וכו':