יהודה יעלה אורח חיים לב

בטלית בזה לא חשיב מוחזק כיון דכל א' טוען על חבירו שהוא תופס שלא כדין וכל השביעה הוא רק שאנו חוששין שלא יהא כל אחד הולך ותוקף וכו' וא"כ רק זה שהחציו שלו בודאי הוא חשיב מוחזק ואם כן השני דהוי רק ספק שפיר אמרינן דאין ס' מוציא מידי ודאי משא"כ כאן בנ"ד דלא כן הוא דשניהם יורשין ושניהם חשובים מוחזקים וכמ"ש מרן ז"ל למעלה דהירושה הוא בחזקת שניהם וא"כ אדרבא זה שבא בטענת מתנה כיון שהוא ספק אצלינו אמרי' עליו אין ס' מוציא מידי ודאי וצ"ל דפשיטא לי' למרן ז"ל דגם שם בטלית חשובים שניהם מוחזקין כיון דשניהם אוחזין בו ודוק: ולולא דברי מרן הי' נ"ל שדין זה אם בעין יפה או בעין רעה נותן אינו ענין בנ"ד כלל שזה שייך דוקא באם הדבר נוגע לנותן או למוכר משא"כ בנ"ד שהשתמשות של המקום של אב הוא כל ימי היותו ועל מקומו יבא בשלום כל ימי חייו ואין הדבר נוגע רק לבניו אחר מותו אין זה ענין לכאן כלל כן היה נראה לפי חולשת שכלי לולא דבריו הקדושים ז"ל: עיין בתוי"ט פ"א מערלה משנה ב' שהביא ג' טעמים למה אמרינן ריבוי אחר ריבוי אינו אלא למעט וכל אחד משלש אלה ל"ש כאן ומרן ז"ל לא כתב רק לרווחא דמילתא ואני בעניותי לא ידעתי למה לא נשגיח ולא נדקדק על לשון השטר במה שכתב אח"כ שבן תורה אחד יהיה לומד על מקום הנ"ל כל היום והלשון מקום הנ"ל חוזר וכולל כל המתנה וא"כ אין בראשון יותר מבראשונה כיון שכ' הנזכר לעיל ועל זה אמר שיהיה הב"ת לומד שם וכי הקפיד שילך ללמוד דוקא לע"נ גם כן. תשובה לב חיים ושלום וברכה לריכא בר ריכא. ה"ה י"נ הרב המאה"ג המפורסם חו"ב עצום ריחו נודף כגן הדסים צדיק כביר קש"ת מו"ה אלעזר פאשגעס ני' האב"ד גלאנטאה. יקרת נעימותיו והוד אותיותיו האירו והצהירו נגד עיני וחמותי ראיתי אור תורה ונר מצוה לקיים דברי המת בחכמה שיכל את ידיו אמונה בדבר הק"ק הנמצא כתוב בצוואת הרב הצדיק המנוח מוה' יונתן זצ"ל ה"ה ששיעבד ד' מקומות שלו בביהכ"נ שמה ליתן מדמי שכירותן נרות שעוה לכל השבתות ורגלים לנר תפלה ומעות ושמן לנר תמיד בכל ערב ר"ח העולה יחד לסך מ"ה או מ"ו זהו' ו"ו ואם לא יספיק שכר מקומות הנ"ל יוקח מעזבונו עוד מאה זהו' וליקח בהם ב' מקומות ולהשכירם כדי להשלים סך הנ"ל ועתה היום שמוכרחים הקהל לתקן פרצת בדק הביהכ"נ עפ"י ערכאות והסכימו רובם להטיל משא הוצאות של הבנין על כל המקומות בביהכ"נ דהיינו שיניחו כל א' וא' חזקת מקומו עפ"י שומא אחר גמר הבנין יקנום מחדש מאקרו"ט ביוקר יותר ויגרעו מדמי ממכרו הכסף המגיע לו בעד מקומו הראשון לפי ערכו וטוענים הקהל או שיורשי המנוח וב"כ ישלמו להם שכר הבנין כפי אשר יתייקרו מקומותיהן הנ"ל אחר גמר הבנין או שיעזבו המקומות ויהיו אח"כ תחת ד' מקומות הנ"ל לפי מחירם והערכתם עתה רק שלשה מקומות לשעבוד הק"ק ומהם ישלמו ויספיקו תמיד כל הצורך סך הנ"ל לקיים את הק"ק והיורשים של המנוח הנ"ל אין רוצים לא לשלם ממון לפי ערך המקומות לצורך הבנין וההידור בית הכנסת גם לא לפחות המקומות המיוחדים להק"ק אלא שישארו כולם בחזקתם אף שיתעלו דמי מחירם אח"כ ע"י הבנין מחדש ובטענות אין בהם ממש להעלותם כלל על הכתב ונפשו היפה חשקה לדעת דעתי מה אדון בזה: הנה ראיתי את דברי קדשו וכביר מצאה ידו די השיב כהלכה ונטה קו הדין לזכות הקהל יפה דן וזיכה כפשיטא מלתא שהדין עם הקהל נגד היורשים בענין הק"ק הנ"ל אבל לא נגד העניים וכמ"ש פרו"מ לדמות בנין ביהכ"נ לשכר החזן לשיטת ר' האי גאון ברי"ו נתיב כ"ט ח"ג הובא בב"י או"ח סוף סימן נ"ג ובתשובת צמח צדק סי' ל"ד דס"ל חציו לפי נפשות שכרו לדברים הכרחיים דוקא וחציו לפי ממון מה שמרבים שכרו על היותו נגן ומשורר וכו' והכי קיי"ל בהג"ה רמ"א בא"ח סי' נ"ג סעיף כ"ג והמחבר ססי' נ"ה סעיף כ"א והה"נ בבנין ביהכ"נ נ"ל כן לחלק בין גוף הבנין המוכרח לכולם בשוה ובין הידור הבנין וכ"כ באר היטב בתשו' מוהר"מ פאדוה סי' מ"ב הובא בד"מ סי' נ"ג אות ט' ואעתיק לשונו [אולי אין ביד פרו"מ ספר זה] וז"ל והנה ע"ד בנין ביהכ"נ הלא כלל גדול כתב מוהר"מ וכו' ופסק על שכירות החזן וכו' וככה היא מנהגם בכל הקהלות שגובין החצי לפי ממון וחצי לפי נפשות מעתה במה נחלק בין בנין הכנסת לשכירות החזן אך נ"ל לחפש בזכות העניים ולומר כי בנין אינו דומה לשכירות חזן או לשכירות בית לביהכ"נ היות כי השכירות פורעים מידי שנה בשנה והעני בזמן שנמצא בעיר פורע עמהם כי נהנה כמו עשיר להיות יוצא בתפלה שלו וחייב כמו משיר ואינו תלוי בממון אבל הבנין הוא על זמן מרובה על העתיד והעני יכול לעזוב דירת עיר זו בנקל וללכת לעיר אחרת שלא יצטרך לבנין. אבל העשיר ממונו וכל עסקיו מעכבין אותו כנ"ל וכו' [נ"ל כוונתו ע"ד מהר"ם דהזכיר מקודם דשכירות חזן בימים נוראים תלוי בממון לפי דמחמת עשרם לא יוכלו לצאת מבתיהם לעיר אחרת ולהניח בתיהן וכו'] ועוד יש לזכות לעניים כי יספיק להם אהל עראי וצריפא דאורבנא להיות מקום תפילה אך העשירים יפארו בממונם בית אלהינו משום כבד את ד' מהונך לכן לא נראה לי לגבות ביהכ"נ כזה לפי נפשות וכו' עכ"ל יעוש"ה והן הן דברי מעלתו ני' ועדיפא מיני' קאמר עוד לזכות עניים בבנין גופא נמי סברתו ראשונה הנ"ל: וכן מה שססביר מעכ"ת ני' טעם לחילוק התשו' שער אפרים סימן קמ"ה הובא במסגרת תשלחן בח"מ סי' קס"ג גבי ביהכ"נ שנשרף גגו בין ההוצאות להשתדל ולהשיג רשיון מהשר לבנותו יוגבה לפי המקומו' בביהכ"נ ובין גוף הבנין יוגבה לפי הממון וכו' היינו כעין סברת החילוק דר"ה גאון בתשובת צמח צדק הנ"ל יפה כיון מעלתו האמת שביאר כן דבריו בתשובת שער אפרים הנ"ל דבמקום שקונים ב"א המקומו' ביהכ"נ בדמים ואם תפול הביהכ"נ ח"ו לא יהיה לבעלי המקומות שום הנאה ממקומם לכן הם יתנו עיקר הוצא' השתדלות להשיג רשות לבנות וכו' יעו"ש ויעי' ב"ק קט"ז ע"ב ואם שכרו תייר וכו' והרא"ש שם ובהג"ה הגאון מוהרי"פ ולפ"ז בנ"ד הדין חציו לפי המקומות וחציו לפי הממון ועכ"פ נגד יורשי המנוח ז"ל בעל הצוואה והק"ק הנ"ל כן יעשו הקהל כאשר גזרו להעמיד קיום הק"ק על שלשה מקומות. אבל עוד זאת יתנו אקרו"ט יצ"ו כתב מיוחד ליד יורשי המנוח הנ"ל רשום וחקוק עלי' בחותם הקהל שכן עשו עפ"י הוראת בד"צ לתעמיד הק"ק שהיה עד עתה על ו' מקומות ומהיום אחר הבנין ותיקון בהכ"נ מחדש רק על ב' מקומות היות נתייקרו והועילו בדמים נשארו שארי ד' המקומות להקהל בתנאי זה שסך מ"ה זהובים על נרות ושמן וכו' כל שנה ושנה לא יגרע לעולמי עד ויתקיימו דברי המת כנ"ל: ומה שגמגם פרו"מ ני' על הצוואה הנ"ל עפ"י התנאי לשכור עוד ב' מקומות להשלים הק"ק א"כ ה"ל כמו קני את וחמור ולא קני הקהל כלל הנה יפה דחה מעלתו בעצמו דהא לא תלה אותם זה בזה אלא תנאי הטיל בו שאם לא יספיקו המקומות לזה יקנו עוד במעותיו מקומות להשלים חפצו ובלא"ה נמי הרי קי"ל גם בקני את וחמור גופי' קנה מחצה ועוד ועיין בת' נוב"י קמא חח"מ ס' כ"ט וכו' וכבר גליתי דעתי בכל זה להשד"ר היקר הרב וכו' מוה' יעקב שטערן ני' פא"פ ומעתה קול סופר כהרים ד' קרנו ומזלו ירים רבים למשמעתו יהי' סרים כנפשו היפה ונפש י"נ אוה"נ הדש"ת: הק' יהודאסאד תשובה לג ד' עמך גבור החיל עוסק בתורה ועבודה יומם וליל ה"ה אהובי תלמידי הוותיק מלא ברכת ד' כיומין עתיק איש חי ורב פעלים חו"ב מופלג בתורה וביראה כבוד מוה' משה בער שעהן ני' רב בקרעמז יע"א: גי"ה קבלתי מגילה עפה מליאה להאמיר בדבר ד' זו הלכה למעשה אשר באו לפניך. והנני להשיב לך על שאלותיך כיד ד' הטובה עלי על ראשון וכו'. ע"ד הריב בישוב א' קצתם רוצים לבנות להם בית הכנסת וקצתם אומרים לקנות מקום בית הקברות כדי שלא יצטרכו להוליך המעות ב"מ לע"מ וויען בריחוק מקום במדינה שם ואין ידם משגת לשני אלו והגבאים מסכימים לאוהן הבוחרים לבנות להם בהכ"נ. פשיטא מלתא כי לאלו שומעים שאומרים כהלכה דודאי בנין ביהכ"נ מקום תפילה עדיף קודם מקניית ביה"ק דהא כל התדיר קודם לשאינו תדיר וכן כל המקודש קודם לאינו מקודש כ"כ כמ"ש במשנה זבחים פ"ט וה"נ ביהכ"נ הוא מקודש שם קדושה עלי' כדחז"ל ואהי להם למקדש מעט אלו ביהכ"נ כו' ובית ה' נקרא כמ"ש לרומם בית אלהינו שמקדישים בו את ה' בעשרה ושכינה שרוי בתוכו וגם עתידין שיקבעו ביהכ"נ כולם בארץ ישראל משא"כ ביה"ק וגם ביהכ"נ תשמישו תדיר בכל יום ובכל עת הקבועות לתפלה משא"כ בית הקברות אינו תשמיש תדיר תמידי כ"א במקרה וסימן לדבר הפסוק בתורה הנה נתתי לפניך את הח"יים ואת הטוב את ה"מות וכו' ובחרת בח"יים בית ה"כנסת בית הח"יים הוא כאז"ל על ר"י שמע דאיכא סבי בבבל וכו' היינו דאתני להו. וכתיב ד' עליהם יחיו ולא המ"תים יהללויה אם כן אפילו אם הגבאים וגם רוב הציבור רוצים יותר להוציא הממון בקנית מקום קברות אין שומעים להם שלא כדין ולמועט שבוחרים לבנות ביהכ"נ שומעים כבמשנה רפ"ד ממס' פיאה כה"ג אפילו צ"ט כו' וא' אומר כו' שומעים לזה שאומר כהלכה ותשובת מהר"י מינץ סימן ז' דתליא ליה ברוב מנין היינו בגוף הענין אם לעשותו או לא כופין רוב את המיעוט וגם בזה מסופק מהר"י מינץ שם וז"ל ואפשר שבאלו דברים שהוזכרו במשנה ובריית' ותוספת' כופים אפילו שלא ע"י הרוב מדנקט בלשון כופים זה את זה ולא נקט