יהודה יעלה אורח חיים כד

אחר. לכן ימחול מעכ"ת נ"י להודיע לי האדרעסע של תלמידי הנ"ל ואכתוב לו בל"נ אגרת תוכחה עכ"פ כעת לא יחוש מעכ"ת נ"י על קפידא כל דהוא ולא יצא לריב מהר ואין מפרשין לחכם כמי"ב ועיין תשובת מהרש"ל סימן ע"א ותשובת ח"צ סימן ק' ובמג"א ודגמ"ר סימן תקמ"ח ובתשובת דת אש סימן ו': נאום ידידו ואוה"נ הד"ש הק' יהודא אסאד. תשובה כא מאלהי המערכה ישא ברכה ברבי' ובהמשכה ה"ה כבוד אהובי ידי"נ הרב הגדול המופלג איש חי בנש"ק החרוץ וצדיק נשגב מחו' מוה' מרדכי סג"ל נ"י דיינא רבא בעיר סעמניטץ יע"א. גי"ה קבלתי ע"י ידידינו התורני מוה' אברהם ווייס ני' כו' וע"ד מבוקשו להודיעו ע"ד הפזמון בסליחות מלאכי רחמים וכן בפזמון י"ג מדות מדת הרחמים עלינו כו'. אשר מערערים ומנקפים מלאמרן מדלת העם התועים והידוע רוצה להתגדל א"ע בזה ולמחות להקהל מלאמרו. הנה בס' קרבן נתנאל ספ"ק דר"ה העיר בזה וז"ל ומדי דברי בו זכור אזכרנו מה שאומרים באותו פזמון לפני קונך תחנתינו הפילי חריזה זו לא יושלם אצלי שנראה כמתפלל לאמצעי וזהו היסוד החמישי מי"ג עיקרים שאין ראוים לעבדם להיותם אמצעי לקרבה אליו אלא אליו בלבד יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו עכ"ל. פוק חזי מה בין זקני ת"ח לילד זקונים ע"ה בין דור כשר לדור עזות פני נער משתכר דברי חכמים בנחת נשמעים אבל קיל כסיל ברוב דברים דברי נרגן יורה זיקים ופשיטא דחדא מהני נקט הגאון במאי דקאי ביה באותו פזמון, וכמ"ש מדי דברי בו כו' וגם הפיוט בסוף הסליחות מכניסי רחמים כו' משמיעי צעקה כו' משמיעי תפלה כו' משניסי דמעה הכניסו כו' השתדלו והרבו תחנה כו' השמיעו לפניו כו'. ומיום היום אם נתפשטו בכל תפוצות ישראל לאמרם בימי הסליחות ובעשי"ת אין פינה פה למחות בהם אע"ג דזמן תשובה לכל הוא שכולם מפשפשים במעשיהם אז יראה חכם מה הוא אומר הגאון בעל ק"נ הנ"ל חרוזה זו לא יושלם אצלי כי' הנה שפתי צדיק ידעון רצון לא מיחה לרבים ולא אסרו מלאמרו בהחלט רק לא יושלם אצלי כתב. אבל כסיל יפרוש אילתו להכריז בפומבי שהאומר נוסחות ופזמון הנ"ל כאלו עובד ע"ז הוא והנה בנפשו דיבר אותו פ' הרב מרי' דאהרי אשר מיאן במלאכי רחמים ונהפכו לו לאכזרים כמו זר לזר אין לו מזור ולשטותו הנה שבק רבותא היותר תדיר לומר מכניסי רחמים כו' ונקט לדחות מלאכי רחמים שפזמון זה אינו תדיר כ"כ והן אמת כי אלו לא שמעתי מפה קדוש אדמ"ו רשכבה"ג מוה' מרדכי ב בנעט זצלה"ה שהיה אומר נוסחא שלו בחרוז מדת הרחמים כו' שנדפס בשמו במחזורים לא הייתי משנה גם אני מנוסחה ישנה כמו שהיא לפנינו במחזורים ישנים אמנם גם מרן זצלה"ה רק לעצמו הוא היה אומר שינוי נוסחא בזה לבד. אבל לא מיחה להציבור מלומר כנוסחא ישנה גם בפניו וגם הוא היה אומר עם הציבור הפזמון מלאכי רחמים וכן מכניסי רחמים כו' בימי הס יחות בשוה עם כל הציבור בלי שום שינוי ובאמת כבר עמדו קדמונינו ע"ז בתשובת שמש צדקה חא"ח סימן כ"ג כ"ד מראה פנים לכל צד. ובתשובת ח"ס על א"ח סימן קס"ו ועיין בספר העיקרים מ"ב פכ"ח ובענפים שם והמפרש סאטנב במורה נבוכים פ"ג ממ"ג לא ראה בזה דברי הענפים ולע"ד מקורן של ראשונים כמלאכים טהורי לב מיסדי נוסחות אלו בפזמונים מפורש כן יוצא מהש"ס בסנהדרין פ' נגמר הדין היערוך שועך לא בצר א"ר יוחנן לעולם יבקש אדם רחמים שיהי' הכל מאמצין את כחו ואל יהו לו צרים מלמעלה ועיין מג"א סי' ס"ח וכן אנחנו נוהגים כרבותינו עונים ואומרים באהבה יהיה חלקינו עם כל עובדי ד' המתפללים סליחות ואומרים פזמונים הנ"ל כי ישרים דרכי ד' וצדיקים ילכו בם כו' והדברים עתיקים כו' דברי חז"ל קיימים וחיים ונעימים למבינים ככתוב מבקשי ד' יבינו כל ואח"ז רב מצאתי בספר תניא רבתא לר' יחיאל הל' ר"ה בשם ה' אביגדור על נוסח מכניסי רחמים כו' כיו"ב עפ"י הגמרא דסנהדרין הנ"ל עש"ה והנאני ואין עת להאריך יותר: נאום ידי"נ ואוה"נ דוש"ת הק' יהודה אסאד. תשובה כב שלום וכל טוב לאהובי תלמידי החביב ה"ה הרב המאוה"ג ומופלג במעשים טובים צדיק נשגב כש"ת מוה' משה בער שאהן נ"י מורה הוראה לעדת ישורון בק"ק וויעדען גי"ה קבלתי ושמחתי בו כי נודע לי משלומו וטובו וכן אתנו תהלי"ש הגדול החיים והשלום כן יוסיף ד' לעשות גם עמנו גם עמך חסד ורחמים לטובה ולברכה אמן ואבוא בקצרה להשיב בעזה"י על ספיקותיך אשר הצעת לפני א' בקשת לבאר לך פירוש הפסיקתא בילקוט תהלים סי' תשע"ח וז"ל למען יחלצון ידידיך אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך מטרף ועובדיהון נמחין מכאן קבעו חכמים רצה והחליצנו בשבת אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך תשש ועובדיהון גוברנין כד"א ועצמותיך יחליץ עכ"ל והיא מחוסר הבנה ותמוה ובקשת לבאר לך כוונתו נ"ל כוונתו פשוט עפ"י מאחז"ל בילקוט ישעיה סי' שנ"ה והוא במדרש רבה ס"פ בהר וז"ל ועצמותיך יחליץ ישמיט יזיין ישזיב יניח ישמיט כד"א וחלצה נעלו מעל רגלו. יזיין כד"א חלוצים תעברו ישזיב כד"א חלצני ה' מאדם רע ויניח מכאן קבעו חכמים לומר רצה והחליצנו בשבת עכ"ל הרי דתיבת יחליץ כולל ד' לשונות לכן בפסוק למען יחלצון ידידך מפרש בו הפסיקתא שנים מתוך ארבע בין מלשון יניח בין מלשון יזיין אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך היינו ידידיך אוהביך כדת"א על ואהבך וירחמיך. מטרף ועובדיהין נייחין פי' מטרף מלשון הטריפני לחם חיקו וכן טרף נתן ליריאיו ור"ל למען יחלצון ידידך ראוי שיהיה כל אוהביך ונתפרנסין ונזונין שלא בצער אלא במנוחה מלשון רצה והחליצנו בשבת עד"ה יעמדו זרים ורעו צאנכם כו' מלאכתן נעשית ע"י אחרים וגם מלשון יזיין ניחא אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך תשיש ועובדי גברנין כד"א ועצמותיך יחליץ פי' כל אוהביך ידידך קצירי ומריעי פירש רש"י הני רבנן תשושי כח: ובעבודת ד' יחליפו כח כמ"ש ברכו ה' כי' גבורי כח עושי דברו כו' וכתיב וקוי ד' יחליפו כח א"נ מטרף ר"ל מלשון כי הוא טרף וירפאינו יך כו' פי' למה כל דרחים לך מטריף מינים ועעינים דווים וסגופים וראוי שיחלצון ידידך ר"ל שיהיה עובדיהון נייחון בהשקט ומנוחה כטעם בשבת רצה והחליצנו. וכן למה דרחים לך תשיש הם חלושי כח וראוי שיחלצון ידידך שיהיה עובדיתון גוברנין גבורי כח עוש דברו כטעם ועצמותיך יחליץ כנ"ל ועיין ברע"ב במשנה ספ"ג דערובין: ב העירות ע"ד פלוגתא מהר"ם גלאנטהע עם בעל ס' הזכרונות אי מותר להשלים מאה ברכות בשבת ע"י להביא לפניו פירות בזה אחר זה אפילו שברכותיהן שוות: הנה דבריהם הובאו במג"א סימן רט"ו בסוף. ובס' תוספת שבת רסי' ר"ץ ובש"ע ססי' רט"ו הוא לשון הרמב"ם בפ"א מברכות ועלי' מייתי המג"א פלוגתת' ולא הכריע והפ"ח בא"ח ססי' ס"ז העלה להוכיח דאיסור ברכה שא"צ רק מדרבנן הוא. וכבר הליץ בת בתשו' מהר"ש הלוי בעד מהר"ם גלאנטה ומייתי מתשובת הרא"ש כלל י"ד סימן ד' שכתב לחלק ולהפסיק סעודת שחרית של שבת בברכת המזון ואחר כך לברך המוציא ע"כ דס"ל איסור ברכה שא"צ רק מדרבנן היא מדת חס חסידות הוא כו' וסייעתו מזה לדעת מהר"ם גלאנטא ואשתמיטתיה תשובת הרא"ש זו להרב ס' הזכרונות אמנם הברכי יוסף בא"ח סימן מ"ו אות ו' האריך ליישבו היטב והעלה דהעיקר כדברי ס' הזכרונות וסייע' וכ"כ עוד הברכי יוסף בסימן ר"ץ וסי' רט"ו וכן העלה הגאון בס' תוספת יוה"כ ביומא דף פ' סוף ד"ה אחר ימים יע"ש: נאום רבך אוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד. תשובה כג יראה בנחמה בעיר ה' שמה וישיג ששון ושמחה בעיר הנחלה והמנוחה ה"ה כבוד אהובי תלמידי הותיק מלא עתיק. הרבני ירא שלם ומושלם במו"מ טובות החרוץ ושנון כמהו' משה בער בק"ק פ"ב יע"א: גי"ה בשבוע העבר קבלתי לנכון ושמחתי בדבריך אשר בשרתני כי הטיב ד' עמך כן יוסיף ד' לעשות עמך אות לטובה ובכל אשר תפנה הצליח אס"ו. וע"ד שאלותיך להודיע לך מקורן של מאז"ל המובאים בספר העקידה קצתן שלא מצאת וגם שאר ת"ח לא ידעו איה אפוא המה אמורים הנה תמיהני הצרי אין בגלעד כו' ולמה לך להביא ממרחק. ומה אדע אשר לא ידעו הרבנים ת"ח גדולים דפ"ב נ"י ובראשם ידי"נ הרב הגאון אב"ד נ"י ואמרתי לכבודי יצא וחלילה לי למנוע בר מה שיש אתי א' מה שהביא העקידה בפרשת חקת שער ע"ט מאחז"ל במנחות כ"ט ע"ב בשינוי גדולה שהשיב משה להקב"ה אחרי ראותו לר"ע שלח נא ביד תשלח כו'. הנה מאמר זו הוא מדרש אברך הובא בילקוט בפרשת שמות ברמז קע"ג בד"ה אם נאמר אהיה עם פיך למה נאמר הוריתיך ואם נאמר הוריתיך למה נאמר אהיה עם פיך כו' והראהו ר"ע דורש כתרי אותיות אמר אין לי עסק בשליחות של מקום שנאמר ויאמר בי ד' שלח נא ביד תשלח מה עשה הקב"ה כו' ואומרים הלממ"ס כו' עכ"ל והוא מאמר נפלא יעו"ש ואין זה אותו המימרא דר"י אמר רב במנחות דף כ"ט בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה קושר כתרים לאותיות כו' א"ל רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי כו' דמשמע בשעה שעלה משה למרום לקבל את התורה כך היה מעשה אבל המאמר בילקוט הנ"ל אסמכיה על סידורא דקראי בפ' שמות ויאמר ד' כו' אנכי אהיה עם פיך והוריתיך כו' ויאמר בי ד' שלח נא כו' משמע שאז מיד גילה