יהודה יעלה אורח חיים כא

העלה כן להקל לחייבו בכולן קודם יום קבורה ע"ש והנלפענ"ד כתבתי: נאם י"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד תשובה טו שלמא רבא וחיי' אריכא לי"נ הרב המאור הגדול מורג חרוץ ושנון וכו' כבוד ש"ת מו' אברהם ליטש דיין בקיק נייטרא נ"י: גי"ה קבלתי ושמחתי בשלומו ושלום תורתו וע"ד התורה אשר מעלתו הוכיח דרמב"ם ע"כ גרס בנזיר מ"ג אר"ח אמר רב וכו' כי היכי דלא תקשי קושי' תוס' בשבועות ד' למ"ד ע"ב בד"ה אבל איסור וכו' אמאי לא משני הש"ס בברכות י"ט ע"ב שב וא"ת שאני מיד אפרכ' קמיית' מוהתעלמת וכו': ראיתי דבריו ודרנו בקדש בחידודו וליבונו אבל הא אית ליה פרכא דהא הרמב"ם לטעמי' בפ' יו"ד מכלאים הלכה כ"ט לא העתיק כלל האי שינוי' דשוא"ת שאני גם אפרכ' מולאחותו וכו' וליכא למימר תו אליבי' דדחקתו קושי' תוס' דשבועות הנ"ל. ועוד הרמב"ם לטעמי' בלא"ה לק"מ לדידי' קושי' תוס' הנ"ל לענ"ד והוא עפמ"ש מורי הגאון בס' ביאר מרדכי למס' ברכות פ' מ"ש אות יו"ד דמ"ש הרמב"ם פ"י הלכה כ"ט מכלאים הנ"ל פושטו אפי' מרבו שלמדו חכמה נפקא לי' מקושי' הגמ' מולאחותו וכו' ומאי קושי' שאני מת מצוה דאיכא מ ע דכי קבור תקברנו משא"כ במוצא בבגדו ליכא מצות עשה שלא לפשטו אע"כ דגם במוצא בבגד רבו מיירי דאיכא נמי מ"ע דכבוד רבו יעו"ש: א"כ נ"ל לדידיה מעיקרא לק"מ קושי' תוס' הנ"ל דגבי והתעלמת וכו' לא מצי לשנוי' שוא"ת שאני דבגד זה התם ליכא נמי מצוה להתעלם אבל מוצא בבגד רבו האיכ' מצות כבוד רבו שלא לפשטו וצ"ל איסור מממון לא ילפי' דבאיסור אין חכמה וכו' דכבוד המקום עדיף מכבוד הרב כנ"ל. ומלבד כ"ז ההקדמה שהניח פרו"מ לתלות מ"ש תוס' דטומאות קרובים ה"ל בזיון קטן בפלוגתי' דר"ע ור"י לה יטמא רשות ליכא בזיון כלל. במח"כ ז"א דודאי גם לר' ישמעאל נהי דמ"ע מה"ת ליכא לטמא לקרובים אבל מצוה דרבנן היא לכ"ע בכלל קרא דד"ק מבשרך לא תתעלם לגמול חסד ולעסוק בקבורתם וכן הוא בטבע האדם ומנהגם והמשנה ואינו מטמא להם ה"ל בזיון מועט למת כי כבודו הוא בקרובים לכ"ע וניחא טפי להנעדר ולפי"ז נסתר כל בניינו וזה פשוט וברור: נאום הדש"ת הק' יהודא אסאד. תשובה טז חייא אריכא ובריות גופא לי"נ הרב החרוץ המופלג מלא פלג זך רעיונים כבוד מוה' פייש האליטש ני'. מכ"ק הגיעני וע"ד מה שעמד מעלתו על הגאון נוב"י קמא חיו"ד סי' ע"ד בתמיהתו על מהרש"ל מדברי הראב"ד שהובא במג"א סי' ל"ב ס"ק ל"ד. ותמה מעלתו דפשיטא ליה בכוונת הראב"ד דמכשיר בתפילין תיבות כפולות היינו אחר הגרירה דוקא. ואני תמה על תמיהתו הרי כתב הט"ז סי' ל"ב ס"ק ח"י דהיכא שהוא כשר ע"י גרירה גם בלא גרירה כשר היא ואין להוציא ס"ת אחרת משום דראוי לבילה וכו' ופשיטא לי להיפוך דאי מיירי הראב"ד דוקא אחר שגררו לא היה הכנה"ג סיים עליו ולבי מגמגם וכו' והרי הב"י סי' ל"ב בד"ה שצריך לדקדק בחסירות וכו' כתב על יתר אות א' די"ל תקנה בגרירה דפשוט הוא: ובשיורי כנה"ג לא הגיע עליו כלום בזה ומה לי אות א' או תיבה א' יתירה אבל בהא דראוי לבילה וכו' ודאי שפיר כתב דיש לגמגם כמו דבאמת מפקפקים בזה בספרי השו"ת וע' בהג"ה משנה למלך פ"ו מהלכות בכורים. שוב מצאתי להגאון מוהרא"פ בתשובה מאהבה חיו"ד סי' שצ"ב הרגיש על הבני יונה ונוב"י בזה ההרגש ויישבו בדוחק יעו"ש ולענ"ד יש לכוון הדברים דבריהם כפשוטו וכנ"ל אבל הא ודאי פשיטא דצריך תיקון: הכ"ד דש"ת אוה"נ נאום הק' יהודא אסאד. תשובה יד רב ברכות ושפע הצלחות לי"נ הרב המאה"ג המופלג עדיני העצני כבוד מוה' בירך ני' אב"ד דק"ק סקאליטץ יע"א: גי"ה הגיעני ובמה דסיים מר מעכ"ת אפתח בד"ת. ע"ד קושי' ב"י בא"ח סי' ל"ב על מהר"ם דמצריך לדבק אם כתב תפלה של יד בד' אגרת וזה נגד מסקנא דגמ' במנחות דף ל"ד ע"ב ותי' מעלתו דהא תליא בפלוגתא דהני תנאי דף ל"ד ע"ב שם אי בעינן קרא דלך לאות. על גובה שביד ור"י דחזר בו ס"ל כר"א ומהר"מ פסק כת"ק ור' יצחק אה"ד: והנה אפילו אילו כדבריו כן הוא הקושיא במקומה עומדת על מהר"מ כיון דר"י ור' יוסי ור"א בחד שיטתי' ה"ל רבי נגד ת"ק ור' יצחק וגם ר' יצחק הא אינו צריך קאמר על דברי ר"א משמע דמודה לו גם הוא אלא דא"צ אף דיש לפרש דתרווייהו דר"א ור' יצחק אילפות' דת"ק קאמרי א"צ אבל ר' יצחק חולק על ר"א לא משמע כן וא"כ ר"י ור"י ור"א כולהו פליגי את"ק והלכה כרבים ומכ"ש דר' יוסי נמוקו עמו וגם בר פלוגתי' הדר בי' פשיטא דהלכה כוותייהו ולא כדפסק מהר"מ. אבל לענ"ד אי כדבריו אמאי לא קאמר הגמ' בזה והני תנאי כהני תנאי ואשר ע"כ נ"ל דבס"ד דדריש ר' יהודא אפי' לך לא יהי' אלא אות א' לכ"ע דרש הכי אפילו לר"א דכיון דקרא ממעט ולא לאחרי' לאות א"כ אפי' אות א' ליכא גבי אחרים וע"כ לך לאות פירושו אפילו לך דבעי אות לא יהיה אלא אות אחת וממילא דגם בפנים אות א' בעי' כמו בחוץ דאדררבה בפנים יותר מקרי לך טפי מבחוץ והא דנקט ברייתא בהיפוך כשם שאות א' מבחוץ כך וכו' היינו משום דגם אי לא כתי' לך הוי ידעי' אות א' מבחוץ ממשמעות לאות לכן הא פשיטא טפי אבל כיון דכתיב לך ע"כ צריך לדבק שיהיה אות א' בפנים אבל אי לא ידעינן דבעי' בגובה שביד דהיינו במקום לך לאות הוי דרשי' בהיפוך לך בעי' אות א'. אבל לאחרים אפי' הרבה אותות וא"כ מבואר דגם בס"ד דר"י א"ש כר"ע אפי' כר"א. וה"נ במסקנא דחזר בו ר"י ומודה לר' יוסי דלא צריך לדבק א"ש נמי ככ"ע אפילו כת"ק ור' יצחק דלא דרשי' גובה שביד מלך לאות דהא ודאי ר' יוסי לא פליג על ר"י אלא דוקא בכתבה על ד' עורות והניחם בבית אחד אבל אלו הניחם בד' בתים בעור א' פסול גם לר' יוסי אף דשל ראש מצותו בכך להניחם בד' בתים בעור א' להכי כתיב בשל יד לך דבעי' בית א' בעור אחד דוקא ואו לא הוי כתיב לך הוי שמעי' מלאות אות א' היינו מבחוץ ממש ר"ל בעור א' ואפי' בד' בתים כמו דדרשי' בשל ראש הכי ולזכרון זכרון א' ולא ב' וג' וא"כ מבואר דגם כ' יוסי דרש לך לאות דבעי' בית א' כשם שאות א' מבחוץ היינו בעור א' דשמעי' ממשמעות לאות אות א' כמו לזכרון בשל ראש כך אות א' מבפנים היינו בית א' ונ"פ על ר' יהודא אלא כתבם בד' עורות דא"צ לדבק ר"ל אבל על הדרשה דר' יהודא לא פליג דא"כ לך למאי אתי אע"כ אפי' לך במי' אוח א' בפנים ר"ל בית אחד ובהא פליגי ר' יהודא סבר כיון דלך המשמש בהן וניכר ממשין של ד' אגרת כל א' לבדה הוי ב' אותיות וכמ"ש רש"י בהדיא ור' יוסי סבר כיון שהם בבית א' בעור א' מיקרי שפיר אות א' גם לך והם דייקי דברי רש"י כנ"ל: ותדע דהא מדברי ר"א אומר איני צריך וכו' משמע דגם הוא מודה לת"ק דשמעי' גובה שביד מהיקשא אלא דא"צ קאמר ו ועי' בצל"ח על פסחים ה' ע"א בד"ה ר' יוסי אומר אינו צריך וכו' וא"כ גם לר"א תקשה למסקנא דחזר בו ר' יהודא א"כ לך למאי אתי אע"כ כדברינו הנ"ל וצדקו דברי הב"ח בקושייתו וידעתי כי רום מעלתו נ"י יודה על האמת לאמתו כי לא דחיתו בקש: ואני תמה על הרשב"א בתשו' סי' של"ה שחתר למצוא מקום דר"י תנא הוא ומייתי מר"פ חרש רי"א משום ר"א וכו' ותמוה דהא גם אמוראי מצינו בכ"מ שאומרים משמי' דתנאי ועיין תוס' חולין ס"ב ד"ה אמר רחבה אר"י וכו' ועיין חגיגה יו"ד ומ"ש בחי' שבועות כו' ואי משום דבברייתא תני להו דתניא וכו' הא גם בפסחים מ"ח בבריית' קתני דברי ר' יצחק ומאי אולמי' האי בריית' מהאי ברייתא להקשו' מינה על הרב ר' יונתן וטפי ה"ל לרשב"א להביא דר' יצחק תנא הוא מהא ברייתא דשלהי הקומץ רבה וצע"ג: עוד נ"ל דלכ"ע לא מיותר לך דגבי תפלין דהא בכ"מ בעי' קרא למעט גזול בסוכה וד' מינים ציצית וכיוצא וכן בקרבן בע"כ דליכא למילף חדא מאידך ובתפילין לא מצינו קרא לפסול גזול וכו' וע"כ דנפ"ל מלך ותרתי שמעי' מניה ודו"ק וצ"ע א"כ י"ל תפילין קדושה חמורה והיקש לו כל התו"כ מק"ו משאר מצות נפ"ל לפסול גזולה והיינו לקושעא דמלתא למ"ד דבעי' לך לדרשה הנ"ל ועיין במג"א סי' כ"ה ס"ק כ"ו ובהג"ה הגאון מוהר"א ווילנא הכ"ד אוה"נ דש"ת. הק' יהודא אסאד תשובה יח שלום רב לאהובי תלמידי הרב החרוץ מופלג בתורה וביראה טהורה כ"ש מוה' משה ה"מ נ"י בק"ק ט"מ. מכתבו קבלתי וראיתי דבריו, ד"ת בדברי מג"א ואעתיק לפניו ממה שכתבתי בגליון מג"א שלי וזה לשוני בחידושי על המג"א במג"א בסי' כ"ה סק"ב ז"ל אעפ"י שי"ל וכו' מן המובחר וכו'