יהודה יעלה אורח חיים יח

הפוסקים כנ"ל: שוב אחרי כותבי רבות בשנים מצאתי להגאון בשו"ת בית אפרים חא"ה סי' פ"ו תוך התשובת הרגיש בתמיהתינו וז"ל וצ"ע על הפוסקים שלא הזכירו הך דהתקינו שיהא שואל בשלום חבירו בשם וכו' עכ"ל והנאני. והנ"ל בישובו כתבתי ונכון הוא: כ"ד הק' יהודא אסאד תשובה י ד' יברכך וישמרך אז תשמח ותצליח כזבולון בעסקך ותשכיל כיששכר באהלך ה"ה אהובי בני הרב הגדול חו"ב מופלג עמק החרוץ ואוצר בלום כש"ת מוה' אהרן שמואל נ"י בק' כ"ש יע"א ע"ז הצנועה תח' וכי"ח יחיו וכאל"ש: גי"ה קבלתי וכו' והנני לרצונך להשיב לך על אחת מתנה אשר העלית והוא על מה שהרגיש י"נ התו' מוה' עזריאל אשכנז נ"י על נוסח תפלת י"ח בברכת אבות שתקנו אנשי כנה"ג אלקי אברהם וכו' ואלקי יעקב טפי ה"ל לתקן לומר ואלקי ישראל שהרי הקב"ה אמר לו לא יקרא עוד שמך יעקב ע"כ: הנה ז"ל הר"ד אבודרהם בפי' התפלה ואמר ואלקי אבותינו אלקי וכו' ואלקי יעקב על שם שאמר הקב"ה כן למשה כה תאמר אל ב"י אלקי אבותיכם אלקי אברהם וכו' ואלקי יעקב וכו' וז"ל ועוד שהוא הענין שזכר השם יתברך למשה תחלת דבר ד' בו וכינה עצמו יתברך כן כאמרו אנשי אלקי אביך אלקי אברהם וכו' ואלקי יעקב ולא אמר אליו אנכי אלקי השמים ואלקי הארץ וכו' ע"ש וקצת צ"ע על הרד"א הנ"ל דמייתי קרא בפ' שמות המאוחר הנ"ל טפי ה"ל להביא מקרא המוקדם שם באותו פרשה עצמה (שמות ג) הנ"ל תחלת דבר ד' למשה וכמ"ש הרשב"א מפסוק זה: והנני מוסיף נופך משלי עוד טעם לפי שתקנו ג"כ לומר חסדי אבות וכו' ופי' אבודרה"ם וז"ל שנא' וזכרתי את בריתי יעקב וכו' וכתיב וזכרתי לך חסד נעוריך וכו' והרשב"א סי' הנ"ל הקדים עוד טעם ותירוץ לשאלת השואל הנ"ל מה שאנו מזכירין האבות לפי שאנו מכוונים להזכיר זכותם בתחילה וכו' וזהו שאנו מזכירין בזה במקום דהוא בתפלה באמרו וזוכר חסדי אבות וכו' ע"ש א"כ בהאי קרא וזכרתי את בריתי יעקב וכו' והארץ אזכור יעקב כתיב לכן ע"כ לומר תחילה ג"כ ואלקי יעקב וכו' וזוכר חסדי אבות וכו' ככתוב וזכרתי את בריתי יעקב וכן בהני תרי קראי דת' הרשב"א והרד"א הנ"ל יעקב כתיב בקרא ואלקי יעקב הכי תיקנו כדכתיב כנ"ל: ובר מן כל דין נ"ל עוד פשוט טפי טעם שהתקינו להזכיר האבות בתחלת התפלה מלבד הטעם דבגמרא מגילת דף י"ז ילפינן ליה מקראי עוד זאת למ"ד במס' ברכות דף כ"ו תפלות האבות תקנום וכו' יעקב תיקן תפלת ערבית שנא' ויפגע במקום וילן שם אין פגיעה אלא תפלה וכו' ולכן מזכירין אנחנו את שלשת האבות בכל התפלות תחלה ואז בשעה שתיקן יעקב החפלת ערבית בברחו מפני עשו אחיו קודם שנשא אשה עדיין יעקב לבד היה שמו קודם שהעמיד תולדות ישראל לכן תקנו לומר ואלקי יעקב שם אבינו המתקן התפלה וכן גם אח"כ שכבר הוליד תולדות ישראל ר"פ וישלח בלשון הפלתי שיצילהו ד' מיד עשו אחיו התחיל תפלתו ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק ד' האומר אלי שוב לארצך וכו' והרי אז כשאמר לו ד' שוב לארצך וכו' בפרשת ויצא וגם אח"כ בשעה שהתפלל כן אז עדיין לא נקרא היה בשם ישראל וע"כ כוונתו היה באמרו ד' האומר אלי שוב לארצך וכו' כאלו אמר אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק ואלקי יע"קב היינו ד' היינו ד' האומר "אלי שוב וכו' ולכן גם אנשי כנה"ג כך תקנו לנו להזכירם בתחלת התפלה בנוסח זה בשם יעקב היותם מתקני התפלות וגם יעקב אבינו עצמו אמר כן תחלת תפלתו ואלקי יעק"ב: ויובן עוד יותר לפמ"ש דורשי רשומות דזה דתפלת אבות תקנום רמוז כן בשמם דהיינו אות שני משם א"ברהם הוא ב' בר"ת בקר הוא תקן תפלת שחרית שנא' וישכם אברהם בבקר ויעמוד אין עמידה אלא תפלה וכו' אות שני משם י"צחק הוא צ' בר"ת "צהרים הוא תקן תפלת מנחה שנא' ויהי לפנות ערב היינו מיד אחר חצות היום שהחמה נוטה למערב ויצא יצחק לשוח אין שיחה אלא תפילת אות שני משם י"עקב הוא ע' ר"ת ע"רב הוא תיקן תפלת ערבית ויפגע במקום וילן שם אין פגיעה אלא תפלה וכו' לכן ע"כ תקנו לומר ואלקי יעק"ב ע"ש הפסוק ע"רב וב"קר וצ"הרים אשיחה וכו' בתהלים נ"ה ועוד י"ל טעמא עפמ"ש רש"י במסכת ברכות ד' ע"ב וסמיכות גאולה לתפלה רמזה דהע"ה בספר תהלים דכתיב ד' צורי וגואלי אחר י"ח פרשיות וסמיך ליה יענך ד' ביום צרת ישגבך שם אלקי יע"קב לכן גם בנוסח זכירת האבות תקנו ואלקי יעקב כאז"ל במד' ילקוט תהלים ק' מכאן לבעל הקורה שיכנס בעובי של קורה ועי' בפסחים קי"ז ע"ב אח"ל ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם וכו' ואגדלה שמך זה שאומרים ואלקי יעקב עי' ברא"ם ר"פ לך לך ובפרישה בא"ח סי' קי"ב וסי' קי"ג [וגם ידוע פי' מפרשי' על התורה בכוונתם בזה ואגדלה שמך זה שאומרים אלקי יעקב היינו ע"פ דאיתא שמות האבות אבר"הם יצ"חק יע"קב היא בכלל מספר י"ג אותיות כ כמנין אח"ד וכן שמות האמהות שר"ה רב"קה ר"חל לא"ה הם בכלל מספר י"ג אותיות כמנין אח"ד עולים בכלל כמספר שם הויה ב"ה עולה בגימ' כ"ו אבל אם יעקב קרוי ישראל הם ה' אותיות ובכלל היה עולה י"ד אותיות וע"כ צריך לקרוא לאברהם אברם להשלים מספר השם כ"ו במכוון זה"ש ואגדלה שמך דייקא שיהיה שמך אברהם ולא אברם ע"י זהו שאומרים אלקי יעק"ב דייקא ולא אלקי יש יש"ראל ודו"ק ונכון הוא לתרץ כן על הערתינו בנוסח התפלה מה"ט] וע"פ כל הני טעמים לשבח יש ג"כ תשובה נכונה לשאלת השואל בתשו' הרשב"א הנ"ל למה לא תקנו לומר בתפלה אלקי השמים ואלקי הארץ ולק"מ מכל הני טעמי דאמרן: ועוד מילין לאלוק הנה ז"ל הרבינו בחיי (וכ"ה במ"ר ובילקוט ר"פ תולדות) פ' ויגש בפסוק ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו שלשת האבות נקראו ישראל ובכאן נקרא יצחק ישראל שהרי אמר כי יעקב ובניו הם בני ישראל וא"כ יצחק נקרא בשם ישראל אברהם ג"כ נקרא ג"כ ישראל ממ"ש (שמות י"ב) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים וד' מאות שנה וכבר ידעת כי החשבון הוא משנולד יצחק וקרא אותם בכלל בני ישראל א"כ הרי אברהם נקרא בשם ישראל וע"כ קרא התלמוד לעשו ישראל משומד וכדאיתא בפ"ק דקדושין בשמעתת' דגוי יורש את אביו דבר תורה לפי שהיה מזרע האבות ולא הלך בדרכיהם עכ"ל א"כ מבואר דלק"מ קושי' המפורשים ספ"ק דברכות ע"ש דקורין ליעקב יעקב ולא כן באברהם וי"ל ה"ט דכיון כל ג' האבות נכללו בשם ישראל ע"כ יעקב שם פרטי שלו נשאר קיים דאילו שם ישראל לבד הוא שם הכולל גם לאברהם וליצחק ומכ"ש עוד לפי שהרב"ה קראו כן בשמו יעקב בעצם וראשונה מיד כשנולד כפירש"י ר"פ תולדות ויקרא לו יעקב ע"ש וכתיב דבר אלקינו יקום לעולם א"כ ה"ט נמי דבדוקא נקטו גם אנשי כנה"ג בנוסח תפלה להזכיר זכות כל אחד מהאבות בשמו הפרטי הראשון. והנה מה שהעלית אתה בני שלא נעקר שם יעקב כדאיתא ספ"ק דברכות ודאי נכון הוא אבל לא עלתה ארוכה על הרגש זה למה בחרו אנשי כנה"ג לומר דוקא ואלקי יעקב בתפלה אמנם הרי לפניך הרבה טעמים לשבח מסוד חכמים ונבונים שהעליתי פה לפניך בס"ד ותנוח דעתך ודעת הרבני הצדיק השואל הנ"ל נ"י מלבד הסתרים אשר מטעם המלך וגדוליו נמנו על כל תיבה ותיבה רמזי על גבוה מעל גבוה מסוד ד' ליריאיו ברוה"ק ידעו לסדר שבחו של מקום על סדר פרקי המרכבה על מכונו: שוב מצאתי בס' זרע אפרים להגאון מהר"ז מרגליות בפירושו לפסיקתא פסקא עשרת הדברות אות ז' דף נון וז"ל ושמעתי בשם חד"ז אלוף נעורי הגאון החסיד שבכהונה מוה' יצחק אייזיק הכהן ז"ל בעהמ"ח ספר ברית כהונת עולם שאמר כי האבות אברהם יצחק ויעקב הם המרכבה ודוד הוא רגל רביעי שבמרכבה ומספר אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד עולה תרנ"ב והוא גימטרא רבתי"ם (בכתוב רבתי"ם חסר וא"ו) וזהו שאמר הכתוב רכב אלהים דהיינו האבו"ת ודו"ד שהם המרככת מספרו רבתים והוא פלא עכ"ל. ולענ"ד נראה לכוין הדברים גם לפי המקרא בכתוב רבותי"ם מלא וא"ו הא מצינו גם יעקב מלא וא"ו בששה מקומות וגם לפי המקרא רבותיי"ם מלא דמלא וא"ו ויו"ד נמי הא מצינו גם דוד מלא יו"ד בס' דברי הימים בכל מקום: נאם אביך אוה"נ הדש"ת הק' יהודאסאד: תשובה יא ע"ד הרמ"א בא"ח סי' נ"ו ויש לעמוד כשעונין קדיש וכל דבר שבקדושה וז"ל המג"א כ"כ הגמ"נ בשם ירושלמי ובד"מ כתב שמהרי"ל לא היה קם אך כל קדיש שתפסו מעומד כו' שכן נהג האר"י ואמר דט"ס הוא בירושלמי ומיהו נ"ל דמ"ש שט"ס הוא בירוש' היינו שמביא שנאמר קום כי דבר ד' אליך ובאמת לא כתיב כך רק ויקם מעל הכסא משמע שמעצמו קם וכבר תירץ זה ביונת אלם פ' צ"ט מדקם ש"מ שצותו לעמוד ע"ש ועוד אפי' קם מעצמו יש לנו ללמוד ק"ו מה הוא שהי' נכרי קם לדבר ד' ק"ו אנחנו עמו וכמדומה הכי איתא במדרש עכ"ל המג"א כו' והגאון מוה' אליהו ווילנא זצ"ל מייתי הירושלמי וז"ל ויש לעמוד כו' ירושלמי דבר אלקים לי אליך מכאן אר"א כד ענין איהש"ר וכ"ד שבקדושה בעי' למיקם ארגלוהי עכ"ל וכעת מצאתי להגאון מו' שלמה קלוגר האבד"ק בראד ז"ל בספרו שנות חיים תשובה פ"א דף כ"ג כ' על המג"א וז"ל ולפענ"ד ודאי ט"ס הוא בירושלמי אך לא גוף הדין דגוף הדין נכון רק הקרא הוא קרא אחר וצ"ל בלק ושמע כו' והמדפיס טעה כו' והוא מן המדרש פ' בלק שם וז"ל ואין אתה רשאי לישב ודברי המקום נאמרים א"כ מפורש שם דצריך לקום מכח דברי המקום א"כ גם בקדיש צריך לעמוד וממה שבאהוד לא א"ל לעמוד התם לא נאמר דברי שבחי ית' אבל היכא דנאמר דברי שבח צריך לעמוד וראי' מבלק עכ"ל ומצאתי שכבר הקדימו בראיה זו בס' בגדי ישע על הא"ח סי' נ"ו על המג"א וז"ל ולא ידעתי למה לא הביא ראיה מן התורה שאמר