יהודה יעלה אורח חיים קטו

טוב הוא יראה זרע יאריך ימים מפיש חיי סגי ומסגי בטיבותא וכדי לסיים המס' בדבר טוב כנ"ל: הק' יהודאסאד תשובה קעט חייא אריכא. ושלום וברכה. ברבי' והמשכה. לכבוד אהובי י"נ הרב החרוץ ובקי גדול וגדל בשם טוב צדיק ונשגב שמו מו"ה ישעי' בייערן ני'. וכעת הוא ההמאוה"ג אבדק"ק פאטאק. גי"ה קבלתי וראיתי הד"ת אשר העיר פרו"מ ני' להקשות על הירושלמי רפ"ג דיומא עי' בתוי"ט שם הרואה אומר ברקאי דאמר עד א' נאמן משום מלתא דעבידא לאגלוי הוא והוקשה למעלתו ות"ל משום חזקת לילה עשוי להשתנות דעתיד לפסוק ע"כ ומקרי כבידו וע"א נאמן וכו' וכמ"ש תוס' קידושין ס"ד ע"ב מה"ט נאמן לומר בני זה בן י"ג שנה ובפ"י שם אתד"ק דפח"ח: ולענ"ד הא דעשוי להשתנות לא הוי חזקה לאו מלתא פסיקא היא דהרז"ה ורמב"ן רפ"ב דכתובות פליגי בחזקת פנוי' אי הוי חזק' או לא מה"ט דעשוי' להשתנות ויראה בפי' רש"י ותוס' קדושין ע"ט גבי קדשה אבי' בדרך דפליגי בהא מלתא רב ושמואל והארכתי במקום אחר ובתשוב' שאלה בזה ויעיי' בספר שערי תורה ח"ב כלל כ"ה פרק ג' דף צ"ב צ"ג מזה. וא"כ ודאי ניחא טפי להירושלמי למנקט טעמא רויחא אליביה דכ"ע: ועוד נ"ל משום טעמא דבידו נאמן נגד חזקה היינו דוקא עד א' גדול ולא קטן כמ"ש הרמ"א ביו"ד סי' קכ"ז קטן אין לו דין עד אחד להיות נאמן באיסורים וכן העלה הגאון בספר שערי תורה ח"ב דף קס"ב בראיות נכונות יע"ש. אבל במלתא דעבידא לאגלויי מבואר ברמב"ם פ"ד מיבום הלכה ל"א דאפילו קטן נאמן גבי אשתמודעינהו דאחוא דמיתנא הוא ועי' שערי תורה ח"ב דף קס"א ע"ב וכן פסק התב"ש ביו"ד סי' א' סעיף ל"ה לפי"ז מתורץ הרואה אומר ברקאי הרואה משמע מי שיהיה אפילו קטן שפיר קאמר הירושלמי ע"כ ה"ט משום מלתא דעבידא לאגלויי כנ"ל. ואין עת להאריך יותר והנני אוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד (הג"ה מבן המחבר) עי' בפמ"ג בא"ח של"א כ' דיש לאשה חזקת מעוברת כו' וי"ל ביה"ש נולד וסברא זו נזכר בש"ך יו"ד רס"ו ס"ט ב' סמ"ך עי' ת' ח"ס חא"ח סי' פ' השיג אדרבא נימ' הרי ילוד לפנינו ע"ש וגם בל"ז חזקת מעובר' ל"ה חזק' טוב' כיון דממילא ובודאי יפסוק ההריון כמ"ש רמב"ן בחזקת פנוי' דאין עומדת להיות פנוי' תמיד עי' נוב"י מ"ק סי' וסי' נ"ו וסי' ס"ט וגם כיון דמתה כבר מלאו ימיה ללדת ליכא חזקה וכמ"ש בקידושין דף ע"ט ביומא דמשלם שית ליכא חזק' נערות ובגרו' ובאמת צ"ע ע"ד הפמ"ג מירושלמי פ"ב דר"ה וירושלמי פ"ג דיומא דאית' אם אמר א' פלוני נולד בשבת מלין אותו על פיו ואי אמרינן דיש לאשה חזק' מעוברת איך ע"א נאמן נגד החזק' ונ"ל די"ל דירושלמי מיירי בקטן שנולד בסוף יום של ע"ש ולא ידעינן אי עדיין באותו זמן יום היה או אם בשעה שנולד הקטן הי' כבר אחר צה"כ ואותו איש העיד שנולד בשבת היינו שנולד אחר צה"כ בליל שבת דבה"ג החזק' מעוברת דאמו אינו נגד העד ומלין שפיר על פיו: ענ"ל לפמ"ש הפמ"ג עצמו בא"ח בפתיחה כוללת סדר הנהגה או"ה ג' אות י"ז דהיכא דהדבר תלוי בזמן נאמן ע"א גם נגד החזקה וה"נ דידענו דע"כ הפסוק ההריון וסופו לילד והדבר תלוי בזמן. והוא גם כן כס' נוב"י סי' ס"ט דהוא ל"ה נגד החזק' כאן רק הוא כמברר ונ"ל ראיה לחזק סברת הפמ"ג ממתני' דשבת פר"א דמילה קטן נימול לח' ל'ט לי' וכו' כדרכו לח' ביה"ש לט' וכו' וקשה למה נקט מציאת ימים אלו בנולד בה"ש דמציאות זה לא לכ"ע הוא דלר' יוסי דס"ל ביה"ש הוא רק בהרף עין ל"ש שיהיה נימול לט' וי' הל"ל לתנא למינקט טפי סתם ספק נולד כשהוא יום ודאי או הוא כבר לילה ממש אבל לסברת פמ"ג א"ש דבה"ג א"א לנקוט גוונא זו ליו"ד כגון שנולד בע"ש ולא ידעי' אי הוא יום ודאי או אי הוא אחר צה"כ בה"ג שפיר נימול בט' בשבת מ' דיש לאשה חזק' מעוברת ואמרינן בודאי נולד כשהיה אחר צה"כ אבל השתא דנקט גוונא נולד ביה"ש תו ל"ש לומר דאוקמ' אחזק' מעוברת דהא עתה אין. אנו דנין באיזה זמן היה הלידה דהא ידעי' בבירור הזמן שנולד בו רק על אותו זמן שנולד בו יש לנו ספק אי הי' יום או לילה וע"ז אין מועיל החזקה להכריע: ובס' שלום ירושלים תמה על הפמ"ג האיכא חזק' יום ונוקי היום אחזקת וכו' ולענ"ד דלק"מ דיום עשוי בודאי להשתנות ול"ש חזקת יום עי' ר"ן פ"ד דסוכה ושעה"מ פכ"ד משבת ומג"א תר"ח וכמ"ש מהרי"ט סי' י"א דחזק' דתליא בזמן העשוי להתבטל ל"ה חזקה ומהי"ת כאן להחזיק היום למפרע עי' ת' ח"צ סי' ג' ופ"י בק"א לקידושין. אבל לכאורה י"ל ראיה לדברי השל"י הנ"ל מדברי מג"א סי' שמ"ב דכ' לחלק בביה"ש בין לאפוקי ולעיולי משמע דאיכא חזקת יום אמנם צל"ע על סברת של"י דאיכא חזקת יום מגמ' דשבת פ' ב"מ העושה מלאכה ביה"ש חייב חטאת מנ"פ ר"ל דהי' עושה מלאכה כל ביה"ש של ע"ש וחזר ועשה מלאכה כל ביה"ש של שבת ע"ש ואי אמרי' די"ל אוקים היום על חזקתו ואמרינן אותו זמן יום הי' עדיין א"כ אמאי חייב הא על ביה"ש של ע"ש לא עשה איסור כלל דאוקי היום על חזקתו ואמרי' אותו זמן יום הי' והי' חול ועוד איפכא עשה למה צ"ל שעשה מלאכה בב' ביה"ש ואז חייב חטאת מנ"פ הא אפילו אם לא עשה מלאכה בביה"ש של ע"ש רק עשה מלאכה בביה"ש של שבת גם כן ראוי להיות חייב חטאת דאיכ"ל אוקי יום על חזקתו ועדיין שבת הי' באותו זמן וצע"ג: תשובה קפ לכבוד ידי"נ ורב חביבי ה"ה הרב הגדול החרוץ המופלג ירא שלם כש"ת מו' אבר ני' בק"ק א"ש יע"א: במאי דבדק לן מר ידידי שיחיה בשלשה קושיות חמורות ראויות לחכם לב כמותו והן הנה קושיא א' על תוס' שבועות דף י"ד שתמהו להמקשה אליביה דר' דע"כ מודה הוא בכרת דיומא א"כ אך למה לי ותמה מעלתו דרבא לטעמיה ס"ל כרי"ו דח"ש אסור מה"ת ואין בו כרת ואתי אך חלק לח"ש אף דלחד תי' בכריתות דף ח"י אין יוה"כ מכפר על שום ח"ש דלמא סבר רבא כאידך תי' הש"ס שם עכ"ל מעל' בקצרה: ולענ"ד נ"ל כיון דח"ש נפ"ל מקרא מכל חלב ואם אית' למה לי כל חלב ות"ל מאך חלק וגם לסברא דחזי' לאצטרופי מה"ט גופא דאסור יהיה יוה"כ מכפר עליו נמי משום דחזי' לאצטרופי ועל שיעור שלם מכפר ה"נ לח"ש דידיה וסוגי' דכריתות נ"ל בהא פליגי שני התי' שם בעיקר טעמא דאיסור ח"ש אי מסברא הנ"ל דחזי' לאצטרופי ע"כ מה"ט מכפר נמי יוה"כ ועוד אי ס"ל לרבא יוה"כ מכפר לח"ש אף באיסור חייבי מיתות ב"ד כגון אופה ח"ש בשבת עיין שבת דף ע"ד א"כ מ"ש דעל ח"ש דיוה"כ גופיה שהוא רק איסור כרת דלא ליכפר עליו והא ק"ו הוא: ועוד נ"ל קושי' מעיקרא לית' דהא מה דנפק מאך רצה ברייתא בתחילה למילף ליה במה מצינו מחטאת ואשם וכו' רק דאיכ' פרכא מה לחטאת וכו' ת"ל אך וכו' וא"כ ל"ל דאתי אך לח"ש דזה ליכא למילף מחטאת ואשם דודאי מכפרין על ח"ש רק דאין חטאת וגם עולה מכפר כמ"ש יומא ל"ו אבל לתי' תוס' א"ש דמבעט בקרבנות נמי אין מכפרין כמ"ש הרמב"ם בפ"ג משגגות הלכה יו"ד: ועוד נ"ל היותר נכון כיון דברייתא דאך חלק נקט נמי יו יו"הכ מכפר על שבים וכו' ע"כ ל"ל בח"ש מיירי דאין לזה לכפרת יוה"כ דעשה תשובה אינו זז עד שמוחלים לו כמו בחייבי עשה וע"כ מיירי ברייתא בשיעור שלם דכרת איכא ומכפר יוה"כ אשבים ולא אשאין שבים דשבים מיהא בעי' לכפרת יוה"כ נמי כנ"ל: ועל ארבעה לו אשיבנו בזה עפמ"ש תוס' במסכת נזיר דף ס"א ע"ב בד"ה ואימא וכו' ואין סברא דליתי מיעוטא למעוטי דבר שאינו אלא ה"ל ממ"ס עש"ה וכן פירש רש"י התם ומוכח כן בגמרא א"כ ה"נ עיקר איסור ח"ש מדאורייתא הוא לרי"ו בכלל כל השיעורים הלעמ"ס ועי' במ"ל פ"א מחמץ בשם הרא"ש ול"ל מיעוט אתי ע"ז: קושיא ב' לתוספת שבועות י"ג שם דיוה"כ בלא שעיר אינו מכפר עד אורת' א"כ מאי פריך הש"ש במס' כריתות דף ח"י אכל ושתה בהעלם אחת וכו' ודלמא מיירי הברייתא שם בכריתות לאחר שעיר את"ד בקצרה: הנה מעל' נקט בלשונו דברייתא הוא ובאמת משנתינו היא זו ביומא דפ"א וא"כ י"ל מכח רישא דומיא דסיפא פריך הש"ס דסיפא תני אכל ושתה ועשה מלאכה וכו' דמיירי אף קודם שעיר אמנם שינוי' דחוק' לא משנינא ליה לכן נ"ל לתרץ ברווחא יותר דדוקא כפרה גמורה מסקי התוס' דלא מכפר עד אורתא דומיא דשעיר דמכפר מיד כפרה גמורה אבל במקום אשם תלוי שפיר קאי שהוא רק להגן עליו מיסורים כדאיתא בכריתות דף כ"ה גם יוה"כ בלא שעיר תולה עליו מיד להגן מיסורים ולשנא דברייתא בכריתות שם הכי משמע מי שבא לידו ספק עבירה ביוה"כ ואפילו עם חשיכה פטור שכל היום מכפר וכו' אפילו עם חשיכה משמע וכבר קודם חשיכה ולאחר שעיר פטור מיד כנ"ל. נאם ידי"נ הק' יהודא אסאד תשובה קפא שובע שמחות ורב ברכות לראש צדיק ה"ה כבוד ידי"נ הרב החריף וחרוץ בתורה וביראה הנגיד כש"ת מוה' שמואל עהרענפעלד ני' תושב ק"ק פ"ב יע"א וכעת הוא הרב המאוה"ג ני' אבד"ק סיקס יע"א: מכ"ק קבלתי בעיוה"כ ונהניתי מטוב טעמו ונעימי נאומיו והקושיא אשר העלה מעלתו ברוחב בינתו לשיטת הרמב"ם סוף הל'