יהודה יעלה אורח חיים קיד

כדכתיב יראה זרע יארי"ך ימים מפיש חי"י סגי בעולם הזה ומסגי בטיבותא וטוב לך לעולם הבא היינו סיפא דקרא וחפץ ד' בידו יצלח כנ"ל ועוד עדיפא נ"ל טעמא על הבטחה זו בן עוה"ב ומפיש חי' וכו' דלעיל דף פ"ו ע"ב אר"ש בר נחמני אר"י גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם שנאמר ובשוב רשע וכו' יחיה ועוד שם תניא היה רמ"א גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו וכו' ופירש"י מליתם הוא יחיה על כל מה שעשה אף על העבירות עכ"ל. ולפי"ז מובן אחר שידאג כל השנה ואם עלתה לו בודאי עשה תשובה כהוגן ומעש"ט יש בידו לכן מובטח לו שמפיש חיי גדולה תשובה שמארכת שנותיו סגי ומסגי ר"ל לענ"ד שאם כבר הוא זקן מפיש חיי סגי ומסגי לחיים ארוכים יותר ויותר ע"ד דאמרינן בגיטין כ"ח בהגיע לגבורות לא חיישי' למיתה כיון דאיפלג איפלג. וגם מובטח לו שהוא בן עולם הבא כיון שע"י תשובתו כל העולם זוכין בשבילו מחילת עונם ה"ל זוכה ומזכה את הרבים תלוי בו זכות הרבים ואפשר לפי זה דה"פ מפיש חיי סגי לדידי' ומסגי גם לאחרים רבים בטיבותא כנ"ל. ועפי"ז נ"ל לפרש הדרן עלך יוה"כ וסליקא לך מסכת יומא דבריש מכילתין תנן שבעת ימים קודם יוה"כ ושבע' ימים קודם שריפת הפרה מפרישין הכה"ג וכו' מנה"מ דאמר קרא כאשר עשה ביום הזה צוה ד' לעשות לכפר לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעש' יוה"כ ופריך הגמרא ואימא כפרה דקרבנות פי' רש"י כגון קרבנות דכתיב בהן בכמה מקומות וכפר עליו הכהן דנבעי פרישה ומשני מי ידעינן הי כהן מיתרמי פירש רש"י, והלא ע"י פייס היו עובדין ומקשים העולם הלא אמרינן לקמן במשנה דף כ"ו ע"ב בד"א דבעי פייס בק"צ אבל בקרבן יחיד אם רצה להקריב בלא פייס מקריב וא"כ מאי משני הגמרא מי ידעינן הי כהן מתרמי דע"י פייס היו עובדין וקושית הגמרא אזלא לרש"י מקרבנות יחיד ואם לא היה פייס ותמוה ותירץ בספר אור יקרות ולוית חן פ' חקת כוונת רש"י כגון קרבנות יחיד לרבותא פירש כן דאפילו עליהם מקשה הש"ס דכהן המקריבם לבעי' פרישה וכ"ש אקרבנות ציבור דכתיב בהו נמי וכפר ודאי מקשי דנבעי פרישה א"כ כיון דמתרץ לא ידעי' הי כהן דמתרמי נמצא ק"צ דכתיב כפרה בהו א"צ פרישה שבעה. ק"ו לקרבנות יחיד דא"צ פרישה שבעה. ועי' בתוספת ישנים שם ולענ"ד נ"ל לתרץ עוד דלאו כל יחידים שוים דודאי כהן משיח או כה"ג ונשיא ה"ל כמו מלך דינו כרבים ובעי' פייס על קרבנם משום כבודם והוא בכלל קה"צ וקאי קושית הש"ס גם עליהם ומתרץ שפיר מי ידעינן הי מתרמי הא בעי' פייס. וממילא גם בשאר יחידים אף דלא בעי פייס בקרבנותיהם א"צ פרישת שבעה להכהן ועי' במרדכי מסכת יומא מביא בשם מדרש שובה ישראל ז"ל יתברך שמו וזכרו שהוא מחבב את ישראל ותיקן להם עשי"ת שאפילו יחיד העושה תשובה בהם מקבלים תשובתו כתשובת ציבור וכו' ע"ש וכ"ה בגמרא יבמות כ"ה ע"א מי כד"א בכל קראינו אליו וכתיב דרשו ד' בהמצאו הא ביחיד הא בציבור ויחיד אימת בעשי"ת. ולעיל דף פ"ו הנ"ל בהדא אמר ר"מ גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר וכו' א"כ מה"ט דין היחיד כרבים נחשב וא"כ יפורש הכי הדרן עלך יוה"כ תמצא דף פ"ו מעלת התשובה דגם יחיד כרבים וציבור יחשב לפי שמזכה את הרבים וגם סליקא לה מסכת יומא מפיש חיי סגי ומסגי ע"כ הפי' ומסגי גם לאחרים רבים משמע מדהל"ל סגי וסגי וממילא וסליקא לה לעילא לראש מסכת יומא דדוקא לכה"ג ביוה"כ מפרישין ולא לקרבנות יחיד משום דבעינן בהו ג"כ פייס בבעל תשובה בעשרת ימי תשובה מיהת. גם י"ל דבר"פ יוה"כ פריך הגמרא יוה"כ אסור באכילה וכו' אסור ענוש כרת הוא ומשני לא נצרכה אלא לח"ש בין לרי"ו לר"ל וצריך להבין ח"ש שייך באכילה ושתיה וגם בסיכה ורחיצה אפילו אצבעו קטנה וכן נעילת הסנדל אפילו שאינו של עור ממש כגון קב הקיטע דלית ביה כתיתין דף ע"ח ע"ב אבל בתשמיש המיטה מאי ח"ש שייך ביה ונ"ל הרואה קרי שלא במתכוין השביעוהו בהנאת תשמיש היינו דוגמת חצי שיעור ובזה מובן הא דידאג כל השנה כולה שמא לא קבלו תעניתו הא תינח עד הראוי' קרי אבל מן אז עד סוף היום אם ידאג ע"ז וישוב אל ד' בתשובה גמורה צריך הוא שיאמין בטח דיוה"כ מכפר עם התשובה ויוה"כ בסופו מכפר ולמה ידאג כל השנה כולה אבל כיון דקיי"ל בכריתות דף ח"י ע"ב ובמ"ל הל' תשובה דיוה"כ אינו מכפר על ח"ש ולכן כיון דהשביעוהו ביו"ה בח"ש הנאת כל הגוף שאין יוה"כ מכפר עלי' רמזו לו לכן ידאג וכו' א"כ ממילא מובן כוונת הדרן עלך יוה"כ ור"ל ריש פרקין אסור לר"ש אתי וסליקא לה מסכת יומא כהוגן כנ"ל: וז"ל ספר הון עשיר יומא מתחיל בשי"ן ומסיים בלמ"ד הרי ש"ל נעלך מעל רגלך דיוה"כ אסור בנעילת הסנדל וזה רומז לשלילות כחות הגוף כמ"ש חז"ל ודבר צריכה ליוה"כ כדי להדמות למה"ש עכ"ל ולענ"ד מובן בזה לשון פדר"א שמביא הרא"ש סי' כ"ד ראה סמאל שלא מצא חטא בישראל ביוה"כ ואמר רבון העולם יש לך עם אחד כמה"ש מה מה"ש יחיפי רגל אף ישראל יחיפי רגל ביוה"כ וכו' ותמוה איך שייך במה"ש לשון יחיפי רגל מנעלים שהם חוץ לגוף האדם אבל הכוונה הוא כמו שהנעל הוא מלבוש על הרגל כן הגוף החומר הוא מלביש לנשמה ומה"ש הם מופשטים מחומר כי שכלים נבדלים המה היינו יחיפי רגל כך ישראל ביוה"כ יחיפי רגל הם מופשטים מגשמיות כחות הגוף כנ"ל: כוונתו לנעוץ סופה בתחלתה מס' יומא המשנה ולענ"ד נעוץ סופה בתחלתה גם הגמרא עם המשנה תחלת המסכת שבע' ימים קודם יוה"כ וכו' ומתקינין לו כהן אחר וכו' שמא יארע בו פסול וכו' תני תקנת' לטומאת קרי ביוה"כ שלא יבא לידו וסוף המס' נמי מייתי הש"ס תקנה לקרי תנא דברי"ש הרואה קרי ביוה"כ ידאג כל וכו' ואם עלתה לו שנה וכו': והא גופא נ"ל טעמא רבא בזה עפ"י מ"ש ר"ע לתלמידיו בפ' אין דורשין כשהגיעו לאבני שייש טהור וכו' ואם כי מאמר זה עמוק עמוק. מיהת אנן השתא נקטינן מיניה מיהת דמקום יש בראש למעלה נקרא בשם זה אבני שייש. ולענ"ד נראה לי כי אבני שייש טהור. הוא חכמה ובינה ריעים אהובים זיווגא דלא מתפרדין לעולמים וכן אבנ"י תמן א"ב תמן בינ"ה ושניהם יחד בזיווגא תמיד שיי"ש טהור נקרא כי הג' מוחין ג"ר הכתר נעלם נקרא בשם אי"ן מאין יבוא עזרי החכמה מאי"ן תמצא היא י"ש מאי"ן כמ"ש להנחיל אוהבי י"ש ועתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות נמצא החכמה י"ש ובינה ש"י ושניה"ם יחד ביזווגא שיי"ש והנה אבנ"י שיי"ש ט"הור בר"ת אש"ט עולה גימטריא ש"י ויומא קא גרם יוה"כ הוא תשובה עלאה מידת בינה בו הקב"ה מטה"ר את ישראל ומה"ט פתח התנא מס' זו יומא ש"בעת י"מים וכו' לטהרתו של כה"ג בר"ת ש"י וחתם בסוף המסכת בתיבת י"ש"ראל הקב"ה מטהר את י"ש"ראל תחלת התיבה אחרונה "י"ש ונעץ סופו בתחלתו רומז "ש"י "י"ש כי יוה"כ הוא אבנ"י ש"יי"ש טהור ובו שבו בנים לגבולם הניצוצי קדושה שיצאו חוץ ע"י טיפות הזרע שנמשך מן המוח בראיי' ק"רי עולה בגמי' "ש"י לכן פתח גם כן התנא מס' זו באותיו' "ש"י וגם בתיקין ק"רי וגם סיים המס' באותיות "י"ש ש"בעת "ימים וכו' מטהר את י"שראל וגם בתיקון ק"רי הקב"ה מ"טהר את ישראל באבני ש"יי"ש ט"הור ר"ל בג"ר ש"יי"ש עולות בגימ' כ"תר חכמה בינה. ויען עוד עפ"י שם הויה במילוי ס"ג הוא בבינה היא מלך חפץ בחיים עוה"ב וכן ח' פרקים במסכת זו יומא ז' פרקים הם שבעת ימי"ם עליונים ממטה למעלה עוה"ז קודם יוה"כ הוא קודם פרק ח' הוא פרק יוה"כ עו"ה קרינן ליה אין בו לא אכילה ושתית וכו' מקום ח' בגדי כהונה ולכן סיים רבינו הקדוש המס' בשמנה ה"קדוש ב"רוך ה"וא מ"טהר א"ת י"שראל בר"ת גמטריא ס"ג הוא מלך חפץ בחיים וכן סיים גם כן הגמרא כי אתא ר' דימי אמר מפיש חי"י ס"גי ו"מסגי עולה בגימ' ג' פעמים ס"ג כי מידת בינה יוה"כ מפיש ח"יי ס"גי ו"מסגי והרא"ש גרס מפיש חיי סגי ומסגי בטיבותא דכתיב יראה ז"רע י"אריך י"מים הר"ת עולה ל"ז כמספר המילוי דשם ס"ג וטעמא דר' דימי בזה נ"ל לפי שהזרע נמשך ממוח הוא מקום הנשמה חיות האדם לכן ראי' הקרי רומז לטוב לו כל הימים לרבות מפיש חי"י ס"גי ו"מסגי ולפמ"ש הגאון המקובל בספר הון עשיר הכ' הנ"ל בפתח דברינו שרמז רבינו הקדוש בלשון המשנה לנעוץ סופה בתחלתה באותיות ש"ל נ"ל בסגנון זה גופא גם ר' אשי מסדר הש"ס כיון לזה מסיים המסכת בגמרא מפיש ח"יי ס"גי ו"מסגי ש"ין ג' יודין עולה ש"ל נעלך מעל רגלך וגירסת הרי"ף והרא"ש הוא מפיש חיי סגי ומסגי בטיבותא נ"ל הכוונה דרש"י פירש ז"ל סגי ומסגי בבנים ובני בנים שרך הסימן וכו' כוונתו ע"כ מכפל הלשון סגי ומסגי ר"ל בנים ובני בנים דורי דורות ולענ"ד נראה לי דבפ' בראשית כתיב פרו ורבו ותרגום אונקלוס פושו וסגו ופירש רש"י וז"ל פרו לשון פרי כלומר עשו פירות ורבו אם לא אמר אלא פרו היה אחד מוליד אחד ולא יותר ובא ורבו שאחד מוליד הרבה הרמב"ן פירש וז"ל גזר בהם הברכה ואמר בהם שיפרו וירבו כלומר שיעשו פירות רבים שיוציא האחד רבים כמותו וכו' עש"ה א"כ הכא נמי כמו פושו א' מוליד א' וסגי א' מוליד רבים היינו בבני ה"נ בחיי מפיש חיי לחיות בכפל סגי עוד רבות בשנים ומסגי ע"כ בבנים ובני בנים קאמר אבל כלפי מאז"ל ב"ני ח"יי ו"מזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא לכן אמר ר' דימי אם עלתה לו שנה אין ראיה מזה שצדיק גמור הוא שיהיה מובטח שהוא בן העולם הבא כיון ד"בני ח"יי ו"מזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא אם כן י"ל אם עלתה לו שנה סימן טוב היא מפי"ש ח"יי וגם סגי ב"בני ו"מסגי ב"טיבותא דייקא היינו מ"זוני. עוד נ"ל בכוונת גירסת הרי"ף והרא"ש הנ"ל עפמ"ש במסכת שבת דף ק"ה ע"ב בפ' כל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ארי"ו ימים האריכו שנים לא האריכו ופריך אלא מעתה למען ירבו ימיכם וכו' ימים ולא שנים ומשני ברכה שאני וה"נ כי אתא ר' דימי אמר הרואה קרי ביוה"כ סימן טוב הוא מפיש חיי סגי ומסגי שכך הסימן יראה זרע וכו' ושלא תקשה לך הא קרא לא משמע הכי יראה זרע אבל זרע זרעו מניין דסגי ומסגי בבנים ובני בנים וכן יאריך ימים משמע ולא שנים ומנין דמפיש חיי סגי וכו' לכן סיים המימרא לתרץ זאת מפיש חיי סגי ומסגי בטיבותא דייקא ר"ל ברכה שאני פי' הקרא לסימן