יפה קול על שיר השירים רבה ח:ט:ב

כשם שירדת לכבשן האש בשלום כצ"ל וכ"ה בב"ר פל"ט. ור"ל שלא הזיקוהו בידים קודם שהפילוהו לכבשן האש כמנהג המומתים לפנים אשר יד כל העם היתה בו. ועמ"ש שם:

רגל רדופים. הכוונה בזה כמ"ש בפסחים בפרק האשה משל לאדם שכעס על אשתו להיכן משגרה לבית אמה ופירש"י לבית אמם אברהם מאור כשדים יצא. ופי' רגל רדופים הלוך רגליה כשהיא רדופה מבעלה ור"ל טעם הגלות הוא כדרך העולם שהכועס על אשתו משגרה לבית אביה עד יעבור זעם ואז יחזירנה לביתו כן הגלה ה' אותנו לבבל עד אשר יעבור הזעם ואז ישיבנו לארצנו לשלום:

אנו עתידין להעמיד בעולמך. אתי כמ"ד שעלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים כדאיתא בפרק חלק. דאי למ"ד שמיד מתו לא שייך למימר הכי: