יפה קול על שיר השירים רבה ח:ח:ב

כאדם שהוא מאחה את הקרע. כי בעת הבריאה עד דור אנוש הכירו בני אדם את בוראם אף כי חטאו כנגדו. ורק בדור אנוש החלו לעבוד עבודת כוכבים. או הכוונה כי נח ובניו עד דור הפלגה נאמנים היו לה' ואח"ז נקרע ממנו. ובא אברהם ואיחה את הקרע הזה להשיבם שנית לה':

עד שהוא קטן כו'. אתי כמ"ד בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו:

שעדיין לא בא לכלל מצות ומע"ט. ואף כי קיים את כל התורה כולה אבל עד מצות מילה עשה הכל כאינו מצווה ועושה ולא נקרא מקיים המצות כתקנן:

ביום שגזר נמרוד. ופי' מה נעשה לו שלא יבוא לידי נסיון פן לא יעמוד בנסיון. והקב"ה אומר כי טוב לו להביאו לידי נסיון ואם חומה היא לעמוד כנגד נמרוד ולא ישוב מפני היראה וימסור נפשו על קדושת השם יצילנו ונבנה בעולם. פי' להרבות זרעו כעפרות תבל ומהוראת אולי אבנה ממנה. ואם דלת הוא ויתנועע כדלת על צירה. כי דל הוא במצות ואין לו תוקף ועוז לעמוד כנגד נמרוד אז נצור עליה לוח ארז לשמרו רק עד עת קבועה. ונצילנו מן הנסיון אבל לא יהיה לו זכות רב להיות עמו ועם זרעו עד עולמי עד. ואברהם משיב להם אני חומה ונכון אנכי למסור נפשי על קדושת השם בלי פחד ומורא ולא לבד אנכי לבדי אך גם ושדי כמגדלות כי יקומו ממני בנים ובני בנים הנכונים למסור נפשם על קדושת השם כמוני: