יפה קול על שיר השירים רבה ו:ד:א

פתר קרייא בקרבנות. משום שיופי האשה ידמה רק לב"ח כמו לסוסתי ברכבי פרעה. עיניך יונים. כשני עפרים או ליפי הצמחים כמו כשושנה כתפוח או לתמר ולא לעיר לכן מפרש כתרצה וכירושלים על הקרבנות. והכ"ף מן כתרצה וכירושלים איננו כ"ף הדמיון אך כ"ף הזמן וכמו וכבוא משה וכ"כ התנחומא כשאתם מתרצים לי בקרבנות וכן כירושלים כשאתם מביאים לי קרבנות הנאכלות בכל העיר. והכתוב נאמר על הזמן אשר ביהמ"ק חרב וישראל דבקים עוד בהקב"ה כי יפה את רעיתי בדבקותך בי כתרצה כזמן אשר תתרצה לי בקרבנותיך וכן כירושלים:

נשי תירען. תירען הוא מלשון פירצה כמו תרועייא דימא בב"ר פס"ט. וקרי לדור המדבר תירען משום שהיו פרוצים מאד. או הוא לשון דלת וכמו תרעא וקרי לנשי המדבר בשם זה משום שנעלו דלתותיהן ומיחו בעצמן שלא יקרבו בעליהן אליהן:

שכל מי שהיה רוצה כו'. ומפרש נאוה כירושלים כאיקונין הנעשה בירושלים ומשוה את יפי האשה לאיקונין כמו דאיתא באסתר רבתי על הפסוק ותהי אסתר נושאת חן וגו' כאיקונין הזה וכו'. ומביא לראיה מן הכתוב שבירושלים היו אומנין גדולים לעשות איקונין וציורים יפים: