יפה קול על שיר השירים רבה ו:ב:ו

כך יגע ר' בון בר חייא כו'. רבים מקשים הלא התלונה בזה לא סרה כי אם חי עוד יותר הרבה עוד יותר ללמוד וללמד ולעשות מעשים טובים. וכשמת בלא עתו אף כי הרבה לעשות מ"מ לא השלים לעשות. והרב מהרש"ס ז"ל תירץ שיש לשכל האנושי גבול יעמוד אצלו כמ"ש הרב בח"א פל"א והוא בא עד הגבול. והשיג כל מה שבחוקו להשיג. אבל התירוץ הזה איננו מספיק על שכר עסק התורה וקיום מצותיה. ואולי כיון שר' בון הגביר חיילים בקוצר ימים לעשות מעשיו כאיש שיבה ובא בימים הוא צריך להניח מקום לדור הנולד אשר גם המה ימצאו מקום ללמוד וללמד ולהדרוך את מתי העם באורח ישר. ולא יהיו כרועים אשר אין להם מרעה:

עד ועשיתי לך שם גדול וגו'. הכוונה בזה עד שיבוא שם במדריגה היותר גבוהה. ועי' במדרש קהלת על פסוק אין זכרון: