יפה קול על שיר השירים רבה ו:יא:א

מה האגוזה הזה כו'. פי' עץ האגוז אם נגזז ממנו או בענפיו נחלף במקום הנגזז. ואע"ג דבכל אילנות ג"כ כתיב אם יכרת ועוד יחליף. אבל המה לא יחליפו כמו שהיה אלא באורך ימים אבל האגוזה מחלפת גזעה בזמן קרוב כאשר היתה:

לעמל תורה. אע"ג דבכל עניי דעלמא איכא שכר בעוה"ז ובעוה"ב נקט עמלי תורה דעדיף זכותייהו דעץ חיים היא למחזיקים בה. ועוד שבטוח מהכשל באנשים שאינם מהוגנים:

בשעת נטיעתן. בילקוט איתא הכי כל האילנות בשעה שהן לוקין מכסין עקריהן והם חיים. אבל האגוז הזה כשלוקה מגלה שרשיו והם חיים. וזה יותר מתיחס למ"ש מכסה פשעיו שהלקות דוגמא לפשע:

כך ישראל מכסה פשעיו. בפרק יוה"כ מחלק בין הפשעים שיש מהם שטוב לכסות ויש מהם שטוב לגלות וכאן ע"כ מיירי בפשעים שטוב לגלותם:

וזיון של ירק. כי ע"פ הרוב המהודר איננו חזק לכן אומר שיהיה להם כח ויופי ע"ד הכתוב עוז והדר לבושה:

עצו משמר פריו. קליפתו שהוא קשה כעץ. וכמו שהשגיח הטבע לחזק קליפת האגוז להיות שומר לפרי. כן יזכו הע"ה להיות חזקים ומוצלחים אם יחזקו את ידי לומדי תורה וישמרו אותם. ועי' בויק"ר פכ"ה:

ומכפר עליהם. והיינו רחיצתם וכדגרם בילקוט יוה"כ בא ומרחיצם מכל עונותיהם ובא לאשמעינן בזה שהקב"ה עשה חסד עם ישראל כי נתן להם את יוה"כ למחול בו עונותיהם שע"י יתעוררו אל התשובה ויתרחצו מחלאתם:

תרעא דלא פתחיה כו'. גם זה הוא מעין המשל לאגוז כי האגוז שאינו נפרך מעצמו שוברין אותו באבן ומוציאין פריו בחזקה. כן הסוגר פתחו למצוה. יהיה פתוח בע"כ לרופאים על ידי חלאים שידבקוהו ויוציא את כספו עליהם:

התורה קרויה אבן כו'. פי' לכן קרא את התורה לוחות האבן. ומה גם דסנפירינון היו. רק לרמז כי יש בתורה כח האבן לשבר ולהכניע את היצה"ר. כי התורה בתוכחותיה הקשות תכניע את קושי יצה"ר בהודיעה שכר ועונש. וגם התורה מתשת כח של אדם וע"י כן יכנע הכח המעורר וכדרך שאמרו ז"ל בקדושין אם אבן הוא נימוח:

למה שהוא ניכר. כי חזותו ותוי פניו מעידים בו מאיזה עם נולד. ומביא לאסמכתא מהקרא כל רואיהם יכירום וגו' דבאמת הוא הבטחה על לעתיד:

מי מנה עפר יעקב. וזה הטפלים ליעקב ולכן קרא אותם עפר:

הה"ד האיש אחד יחטא וגו'. עי' בויק"ר פ"ד ומ"ש כולם מרגישים ע"כ בשיש להם למחות ולא מחו וכדאיתא בפרק שבועת הדיינין:

אל גנת אגוז ירדתי זה העולם. ומדמי את העולם לגנת אגוז מטעם שאמר לעיל כי עץ האגוז אם נגזז ימהר להחליף את הגזוז ממנו. כן הוא העולם דור הולך ודור בא:

אלו ישראל שגדילין על התורה המשולה למים:

אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. שבהם תעמוד התורה שנמשלה ליין ולגפן:

אלו התינוקות. ואע"ג דהתינוקות בכלל ישראל הם אשר הזכיר למעלה. אבל ביאור הדברים כי בבוא הקב"ה לשפוט את העולם אם הוא מלא עון ויחפוץ בזכותו אז יביט בראשונה על ישראל ומעשיהם אולי בזכותם יזכה העולם בהשפטו. ואם לא ימצא זכות בישראל יביט אל ב"כ וב"מ אולי שם יהגו בתורה ויהיה להם למגן ולמחסה ביום המשפט. ואם גם שם לא ימצא אז יביט על התינוקות אולי יש בהן תקוה אם יגדלו בדרכי התורה והמצות: