יפה קול על שיר השירים רבה ד:ז:א

לא היה בהם לא זבין כו'. משום שאין כבודה של תורה להנתן לבעלי מומים כדאיתא במ"ר פ"ז. ושם מפרש מנין שלא היו בהם חגרין שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר ואין נצב אלא על רגליו וכן ילפינן שם מקראי כי לא היה שם שום בעל מום. וע"ש כל הענין ויפורש לך את הסתום פה:

ולמה עשה יהודה טפלה כו'. כי ביהודה כתיב וקרבנו קעות כסף וגו'. משמע כי הוא טפל ומחובר לאחרים ובשאר הנשיאים כתיב קרבנו. ולפי משפט הלשון וסדר הענינים היה לו לומר להיפך ביהודה הראשון לכתוב קרבנו ובשאר הנשיאים הבאים אחריו וכתוב וקרבנו:

כאלו הקריבו כולם ביום הראשון ויהודה ביום האחרון כצ"ל. ופי' לכן כתיב ביהודה וקרבנו כאלו הוא מחובר לאחרים שאם יתגאה יאמרו לו כי אתה בקרבנך טפל ואחרון לכולם:

משל ליהודה כאריה כו'. כי בכל חיה יש תכונה הטובה לעבודת ה' כמו הגבורה בארי וקלות האילה. וגם בזאבים יש תכונה טובה אשר האחד לא ישחית ולא ירע לזאב אחר. ועי' בריש חלק שלישי מהמורה. ובהיות כל השבטים היו נכללים בשלמות תכונות הטובות האלה אמר עליהם כלך יפה רעיתי עם היות שהיה לכל אחד יתר שאת באחת מהתכונות הטובות על שאר השבטים:

מה שהקריב זה הקריב זה. וכיון שהקריבו כולם קרבנות שוים נראה שגם הם שוים ושלמים ואין בזה חטא יותר מבזה כדהוה משמע ממה שקנטר יעקב לראובן שמעון ולוי שהם יותר חוטאים:

לא שמרו יחוסיהן. אין זה חולק על מ"ש לקמן בפסוק גן נעול שלא נמצא אחד מהם פרוץ בערוה דערוה לחוד ושמירת יחס לחוד שלא היו מתחתנים למשפחה שאינה מיוחסת לגבייהו:

זה בעז. כי יעבץ לא נזכר בשופטים אף דהיה אחד מהשופטים דכתיב ביה ויהי יעבץ נכבד מאחיו ולכן אמר דיעבץ זה בעז כי אותיות בעז נמצא ביעבץ בחילוף ז' בצד"י. ואף כי גם בעז לא נזכר בשופטים אבל כבר אמרו רז"ל בפ' הספינה אבצן זה בעז. וריב"ל דאמר זה עתניאל טעמו מפני שענה אותו אל כדאיתא בפ"ג דתמורה:

אמר זכריה אנא תמיתיה אולוכרוסין. לקיים מ"ש כלך יפה רעיתי ומום אין בך. ואין זה סותר דברי יחזקאל כי יחזקאל בשעתו ראה כי היו לסיג. וזכריה דבר לעתיד כי אז יהיו נקיים מכל עון וטהורים כזהב טהור: