יפה קול על שיר השירים רבה ד:ה:ב

בידה אחד נגזרה עליהם כו'. כי בניסן מתה מרים וביודאי הגזירה על מותה היתה לפני מותה. ובניסן היה ג"כ מי מריבה אשר בשבילם נגזרה מיתה על משה ואהרן:

מת משה נסתלקו שלשתן. וז"ש ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד שנסתלקו כולן בירח אחד וכ"ה בתענית פ"ק:

והיכן היתה מרעיתן כו'. פי' כי ממצרים עד ים סוף היו ישראל נכנעים ומפחדים תמיד וע"ז שייך הרועים בשושנים שלבם רך כשושנים. ומרים ויוכבד היו הרועות. משא"כ כשעברו את הים סוף אז כבר היו חפשים ואמיצי לב. ולא נשתתפו עוד מרים ויוכבד במרעיתן. ומשה ואהרן לבד היו מנהיגיהם: