יפה קול על שיר השירים רבה ד:יב:ג

שלוחיך עתיד הקב"ה לעשותך פרדס רמונים לע"ל ואיזה זה זה הבאר מהיכן היו ישראל מנסכין כל מ' שנה כצ"ל. וה"פ ע"י שלוחיך וזה הבאר דשלוחיך היינו הבאר משום שהוא לשון מים וכדכתיב ושולח מים וישלחם ויהפכו ארץ. וע"י הבאר עתיד הקב"ה לעשותך פרדס רמונים. ולזה הביא מה שהיו ישראל במדבר מנסכין ממה שהבאר מעלה דשאים וכו' לומר שכמו כן לעתיד מן הבאר ההיא יעשה לישראל פרדס רמונים. ולד"א השני מפרש שלוחיך על הנחל דכתיב ועל הנחל יעלה. ולד"א השלישי שלוחיך הוא אליהו שהוא שליח וכמ"ש הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא שעל ידו יעשו כפרדס רמונים בטהרת יחס המשפחות ושלומם:

היו אומרים לא מקום זרע. אלמא דעד השתא הוו להו ע"י הבאר:

מן האשכול. ואע"ג דהמשכן הוקם באחד בניסן בשנה השנית והאשכול לא הובא אלא בח' באב כשחזרו המרגלים באותה שנה ומהיכן היו מנסכים מניסן עד ח' באב. י"ל דהיה להם יין ממצרים. אבל זה לא מסתבר שהיין הזה היה מספיק להם כל הארבעים שנה: