יפה קול על שיר השירים רבה ד:יב:ד

לתרפין מלשון טרף נתן ליראיו בחילוף הטי"ת בתי"ו. ובקצת נוסחאות איתא לטרפיון. ומפרש מציץ עליה ותרף מזוניה פי' שמשעה שפורח עליהו מיד נותן מזונו. ולא כדרך שאר האילנות שהפרי אינו יוצא אלא אחר פריחת העלין:

להתיר פה אלמים. פי' שהאלמים האוכלים ממנו יפתחו פיהם לדבר. וכן העקרות האוכלות ממנו יפתח רחמם וילדו. ואולי ג"כ הכוונה בזה כי העקרות זה נאמר במשל על החנשים הרחוקים מצדקה וממעשים טובים. והקב"ה יתן בלבם רוח דעת ויראת ה'. והאלמים הוא משל על המרפים את עצמם מלדבר בדברי תורה או כי דעתם קצרה להבין ולהשכיל בתורת ה'. אותם יתן ה' רוח דעת וחכמה ויבקשו את דברי ה':