יפה קול על שיר השירים רבה א:י:ג

בתורים בשעה שקורין בד"ת בתוריהן. ודריש בתורים לשתי הוראות. הא' לד"ת. והב' לזמן. והמה נאוים בזמניהם ע"ד דבר בעתו מה טוב וכמו שדרשו לעיל על הפסוק נזכירה דודיך מיין. והנראה דדרשו על מה שקורין בתורה מענינא דפסח ועצרת וחג. ומזה הענין דריש צוארך בחרוזים אלו פרשיותיהם של תורה. כלומר אע"ג דבתורה המה חרוזים לפי עניניהם אל הסמוכים לפניהם ולאחריהם ולא כתובים על סדר המועדים מ"מ יפים ונאוים הם אם כל פרשה יקרא במועדו:

מדינן את מסתלק. כי משה הקריב משפטן לפני ה' שלא חפץ ליטול גדולה לעצמו וכדאיתא במ"ר וזה שאמר לו אף כי מדינן הסתלקת מגדולתך אבל מלפני הקב"ה גדולתך לא תסתלק כי כבודך יתגדל בעוה"ב ורמז לו במה שאמר עלה אל הר העברים וגו' כאשר נאסף אהרן אחיך וראית את כבודו:

הה"ד צו את בני ישראל. בא לתת טעם איך נמשך הפרשה של צו את בני ישראל אל מיתת משה: