יפה קול על שיר השירים רבה א:א:ט

אם אתה מחפש אחר ד"ת כמטמונים. הא דלא אמר אם אתה מבקש ד"ת ככסף כרישא דקרא שבו פתח. וגם מאי אתי ר"פ לאשמעינן שאין הקב"ה מקפח שכרו מהיכי תיתי שיקפח ה' שכרו וגם שכרו הלא מפורש בקרא דכתיב אז תבין יראת ה'. אבל ר"פ קרא קשה ליה דמדבר מחכמה ותבונה ואמר אם תבקשנה החכמה והתבונה ככסף וכמטמונים תחפשנה והיה לו לסיים אז תבין חכמה ותבונה שהן המבוקשות וכדמסיים ג"כ כי ה' יתן חכמה וגו'. וזה אשר מתרץ כי יתפרש הכתוב אם תבקשנה ככסף ומפרש לא ככסף אשר האדם רגיל לרוץ אחריו כדרכו. אך כמטמונים ככסף הנאבד ונעלם מן העין תחפשנה. וע"ז מתעמל האדם רב יותר אז יהיה שכרו. מלבד אשר ישיג החכמה והתבונה אשר אותם הוא מבקש. לא יקפח ה' גם שכר עמלו אשר טרח לבקשם כי אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא הכוונה שיזכה לרוח הקדש ג"כ:

אנחנו לא נזבלים כו'. פי' הדברים כי הכתוב אומר לבקשה כדבר יקר וחשוב כמו כסף ומטמון הדורש זריזות גדולה. ואנחנו גם כתבן וזבל אשר יבוקש למשא ומתן ונמצאים בקל לא נזדרז בבקשתה כי הם השכימו למלאכתם טרם השכמתי לבית המדרש:

מכאן תנינא. כל זה הוא בירושלמי פ"ק דשבת ומובא לדרוש אז תבין יראת ה' שיזכה לרוה"ק וכדמסיים:

הרי אני שואל את החכמה והכל בכלל. שלמה לא בא בהערמה לבקש דבר מועט המחזיק את המרובה דא"כ מה אמר לו הקב"ה ולא שאלת עושר ונכסים הלא המה נכללים בחכמה אבל פירושו והכל בכלל דהחכמה חשובה מהכל. ועושר ונכסים נגד החכמה לא נחשבו בעיני למאומה. ולפ"ז החכמה כוללת הכל. וכן איתא בילקוט הריני שואל דבר שכל הדברים טפלים לו הכסף והזהב טפלים לו. ויש לפרש עוד כי הוא לא שאל כסף וזהב למרבה יען שלא היו חשובים רק שאל חכמה והחכמה הלא בלי כסף כדי ספוקו לא תתקיים. ולכן אמר כי אנכי אשאל חכמה וה' הלא יתן די צרכי לקיים החכמה בקרבי ונמצא הכל בכלל:

חלום היה עומד על כנו כו'. פי' כשהיה בהקיץ ועמד על רגלו נראים לו דברים אשר רק בחלום יתראו. וכמו חמור נוהק והוא ידע מה נוהק כי היה מבין בחכמה נהקתו. וכן צפור מצפצף. ודרש כל זה מדכתיב וייקץ והנה חלום. והחלום הלא הוא רק בשינה אם לא למדריש כי גם בהקיץ ראה מראה חלום ואע"ג דגם גבי פרעה כתיב וייקץ פרעה והנה חלום. אבל שם פירש"י ז"ל והנה נשלם החלום וע"ע שם ברמב"ן פירוש אחר ע"ז אשר הכתוב גבי שלמה לא יתפרש כזה וע':

לגמרה של תורה. כשגומרים קריאת התורה כמו שאנו עושים בשמחת תורה וכן בסיום איזה מסכתא וכמו שעשה שלמה משתה לכל עבדיו כאשר זכה לחכמה: