יפה קול על שיר השירים רבה א:א:ח

זש"ה ויותר שהיה קהלת חכם. משום דבעי לפרש שיר השירים על מה ששרתה עליו רוה"ק לומר ג' ספרים כדכתיבא לעיל מייתי האי קרא ללמדך שכל מי שאומר ד"ת ברבים זוכה שתשרה עליו רוה"ק ומייתי ראיה משלמה:

היית צריך לכוף אזנך. ולפ"ז הוא דבק למה שאמר מקודם וזכור את בוראיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגו' והדברים האלה נאמנים ונכונים לשמוע אם אמר איזה איש מן השוק וע"ז אמר ויותר ראוי לשמוע בשביל שאמר זאת קהלת. ויותר שאמרן ברוה"ק כי קהלת מרומז רוה"ק וכדדריש במדרש קהלת על הכתוב אמרה קהלת:

ואזן ד"ת כו'. כי הכל קאי ונמשך על דעת העם אשר זה הוא ד"ת ומדריש עוד למד דעת את העם ואזן דעת העם וחקר דעת העם:

עשה אזנים לתורה. כי לא נוכל לפרש ואזן שהנוה אזנו לד"ת היה לו לומר והאזין או אזן בקל ומדכתיב אזן בפיעל דהוא יוצא לפעמים לשלישי כידוע לכן דרש שעשה אזנים לתורה:

רב נחמן אמר תרתין כו' ר"נ בא לפרש ולמד דעת כי הוא השכיל והכין הדברים אשר על ידיהם יוכל האדם להבין ולדעת. ור"י ור' שילא מפרשי את אזן כי עשה אזנים כמו אזן הקופה והקיתון. ור"ח מפרש את תקן משלים הרבה כי ע"י המשלים תקן לדלות עצה ודעת מבאר החכמה אשר היא עמוקה מאד. והנה להבין מה הוסיף אחד על רעהו י"ל ע"ד שכתב המורה בח"א פל"ד כי יש חמשה דברים המונעים את בני אדם להבין ולדעת. הא' הוא קוצר המשיג כי דעת אנוש קצרה להבין ולרדת במעמקי החכמה. הב' הוא עומק המושג כי החכמה עמוקה הוא מאד ומי ימצאנה. הג' הוא צרכי הגופות כי צרכי בני אדם רבים הם. והדאגה על צרכיו תמנעהו לרדוף אחרי החכמה. הד' הוא רוע ההכנות. כי יצר לב האדם רע מנעוריו ויחפוץ ללכת חפשי ולא להשתעבד נפשו אל החכמה. והה' הוא ארך ההצעות. כי הקדמות הרבות הנדרשות לחכמה ולמדעים תיגענה את האדם ולא יבקש להתעמל בהם למרבה. ונגד אלה החמשה באו פה אלה המשלים מהשלמים האלה. לענין קוצר המשיג ולא ידעו הפתח לבוא בקרבה ראה שלמה להקל על החפצים בחכמה ומביא את המשל מהפקעת הנתלה על הדרך כי ידעו הכל מהפקעת לכנס ולבוא בפתח. כן עמד שלמה וע"י התחילו הכל סוברין תורה. ועל עומק המושג הביא המשל מהחורשא הסגורה ומסוגרה מבוא אליה ושלמה עשה דרך לבוא אל החכמה. וכנגד צרכי הגופות מביא ר"י המשל מקופה גדולה המלאה פירות אשר בשביל כובדה וחסרון אזניה לא יטלטלנה האדם ממקומה והוא עשה לה אזנים ובזה תהיה מיטלטלת. וכנגד רוע ההכנות מביא רבי שילא המשל מקיתון גדול שהוא מלא רותחין וזה כרתיחת הבחרות וחמימות הדם ושלמה מצא תקנה גם לזה. וכנגד ארך ההצעות מביא את המשל מבאר עמוק וע"י המשלים אשר תקן שלמה הקל את ארך ההצעות והיה באפשרי להבין את החכמה:

לא היה אדם יכול להשכיל וכו' פי' כי לפני שלמה ידעו כל דבר רק מה שקבלו איש מפי איש ולא יכלו להוציא דבר מתוך דבר מדעתם. ושלמה ברוח חכמתו אשר נתן בתורה החלו להבין קצת מד"ת מדעתם ע"י המשלים והדמיון דבר לדבר:

דכתיב משלי שלמה. וכתיב בתריה לדעת חכמה ומוסר וגו':

משל למלך שאבד זהוב כו'. וגם ד"ת נמסרו בסיני כל מה שהחכמים עתידים לחדש וע"י משלי שלמה מצאו את אשר נמסרו אז בסיני:

ללמדך שכל מי שהוא אומר כו'. ומפרש למד דעת את העם ע"י שלמד תורה ברבים זכה שאזן וחקר ותקן משלים הרבה הנאמרים ברוה"ק: