יפה ענף על אסתר רבה ז:ח

מה אמר להם מרדכי. כי בוודאי לא עבר על מצות המלך אחשורוש בלי טעם ומביא את הכתוב ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ודריש אשר יעשה עצמו לפסל ומסכה. וכן מה שמביא את הכתוב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו ומדריש בפ"ק דסוטה על מי שיש בו גסות הרוח וגם המן התגאה ברב עשרו אשר חשב כי זה כחו לאלוהו:

אמרין ליה ונימרין ליה. זה מדריש מדכתיב ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי משמע כי מרדכי הרשה להם להגיד לו את טעמו מדוע לא ישתחוה והמה יראו הימצא המן תשובה לדברי מרדכי. או דבריו יעמודו נכונים וקיימים:

היתיב ועדיין לא נולד בנימין. פי' כי מה שהשתחוה זקני יעקב אין ראיה כי הוא היה צריך לפייס את עשו אחיו בשביל הברכות והשתחוה לו מדרך מוסר אחרים שנפרדו זה מזה ימים רבים ולשכך את חמתו אבל אשתו ובניו שהשתחוו לא לצורך היה רק להראות לו הכנעתם וכיון שרחל ויוסף השתחוו בקש המן כן גם מיוצאי ירך בנימין וע"ז השיב לו מרדכי כי בנימין עדיין לא נולד. ומביא ע"ז את הכתוב כי הגיד להם אשר הוא יהודי ודרשינן לעיל יהודי יחידי. ופי' שהוא עושה מעשה יחידי ואינו עושה כאחיו: