יפה ענף על אסתר רבה ז:ט

תחשכנה עיניהם מראות. ודריש המ"ם של מראות למי"ם הסבה ופירשו כי תחשכנה עיניהם בגיהנם בשביל שראו רק לעשות רע בעוה"ז. משא"כ בצדיקים שרואים רק לעשות טוב לכן יראו ישרים וישמחו:

הה"ד ויראו בני האלהים את בנות האדם. דמיותר הוא והיה לו לומר רק ויקחו להם בני האלהים מכל אשר בחרו. ופשיטא שראו אותן מקודם אלא שבא לתלות את הקלקלה בראיית עיניהם כי היא סבה פעולת הרעה. וכן הוא גם וירא חם די היה לו לכתוב ויגד חם. וגם וירא עשו כי רעות בנות כנען לפי משפט הלשון היל"ל וידע עשו כי לא יצדק בזה ראיה חושית. וכן וירא בלק בן צפור וירא בלעם כי טוב בעיני ה' שיתפרש ע"כ וירא כמו וישמע. כי בלק לא ראה בעיניו מה שעשה ישראל לאמורי רק שמע מפי אחרים. ולכן דריש כי הכתוב תולה את רעתם בראיית עיניהם. וכן וירא המן אפשר דדרשו כי לא שייך ראיה על ההעדר וכמו שדרשו בשמ"ר כמה דרשות גבי וירא כי אין איש. ורק לתלות את הקלקלה בעיניהם. וכן גבי צדיקים דרשו בהפך שמראה עיניהם מוסיף אורה לפי שמראיהם מעלה אותם למעלה ודרשו זה מן וירא והנה באר בשדה וירא והנה הסנה דהפעל וירא מיותר הוא וכן וירא פינחס מקשה במ"ר וכלם לא ראו [וגבי וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל דרשו ממה דכתיב וישא כי הלא עיניו היו נשואות למעלה אל המלאך מן השמים. והאיל היה בארץ והיה לו לומר וישפיל עיניו וירא והנה איל. ולכן דריש לפי שמראות עיניהם של צדיקים מעלה אותם למעלה העליונה גם בהביטם למטה בארץ]. ותכלית הדברים כתב בעל נורא תהלות במזמור ק"ז הוא. להראות לנו שהחושים עוזרים אל השלימות וביחוד חוש הראות ופעמים הם סבת הנפילה והעדר השלמות: