יפה ענף על אסתר רבה ז:כה

מאן דאמר רחמנא ותרן. פי' אף דכתיב ה' רחום וחנון ארך אפים ודרשינן ארך אפים אף לרשעים אבל לא יוותר רק מאריך אפיה וגבי דיליה. אבל איננו מעביר על כל פשעים:

יתותרון מעוהי. ובפרק הפרה הגירסא יותרו חייו ופירש"י יופקרו חייו וגופו. שמורה אל הבריות לחטוא. ולפי הגירסא דידן יתפרש שיותרו קשרי בני מעיו ויצאו בתחלואים:

אבל מאריך רוחיה וגבי דידיה. פי' אם לא ישוב. אבל אם עושה תשובה כתיב נושא עון ופשע וחטאה ונקה. וכן כתיב נושא עון ועובר על פשע:

אתם מכרתם את אחיכם מתוך מאכל ומשתה. כדכתיב וישבו לאכל לחם וגו' הלא מכרו אותו בישוב הדעת במתינות וברוח שקט וזה חמיר טפי מהאיש החוטא בקצפו וכדאיתא בב"ר וישבו לאכל לחם עבירתן זכורה להם. וכנגד זה היה ענשם שאף שנתישב אחשורוש וישב לאכול ולשתות לא שב ממחשבתו הרעה:

כך אני אעשה לכם. ואף ששבט ראובן ויוסף ובנימין לא היו אשמים בזה מ"מ נוסרו גם המה בשביל שכל ישראל עריבין זה בזה. ועוד דהעולם נידון אחר רובו. ובפרט שבעיקר העון שנענשו משום שהשתחוו לצלם או משום שנהנו מסעודתו היו כולם שוים ולכן אין לחוש מה שהיה מקרה המכירה מתוך מאכל ומשתה אשר העון הזה איננו כולל לכל השבטים:

היה אחד מישראל כו' עד והעיר שושן נבוכה צ"ל אחר המאמר של ר' יששכר דכפר מנדי. ומאמר ר' יששכר הוא דבק לדברי ר' חנין. וזה שייך על והעיר שושן נבוכה:

הה"ד והעיר שושן נבוכה. דאל"כ מאי מבוכה היתה השתא הלא ליום י"ג נאמר להיות עתידים אלא שנראה שלא היו מניחין לבני ישראל לבזבז ממונם בתקותם לירשו ולכן היתה שערוריה וקטטה בעיר מעתה כשרואים שישראל רוצה לקנות שום דבר:

עד היכן מתוקנת. דאע"ג דאיהו מחיל מ"מ מה שחטאו לה' שעברו על כי יגנוב איש נפש מאחיו אין בידו למחול: