יפה ענף על אסתר רבה ח:א

בנימין גרם כו'. ואע"ג דהוא לא חטא בזה מ"מ נענש כדרך מכה נפש בשגגה. כיון דנתגלגל הדבר על ידו:

לא זז מבניו. עד סוף כל הדורות ואינו נוהג אלא בבני אדם גדולים דוד שנאמר ויפול דוד והזקנים מכוסים בשקים. אחאב וכו' כצ"ל וכ"ה בב"ר פפ"ד. ופי' שלפי שתפס יעקב אבינו את השק בזמן צערו ממנו למדו לעשות כן כל בניו המצטערים כדי שירחם ה' עליהם. ובלעדי יעקב לא ידעו עזה. ומ"ש בבני אדם גדולים. כי לאו כולי עלמא חשובים להתנהג במנהג אבינו יעקב ורק הגדולים יכולים לעשות כן ועמ"ש בב"ר בזה. ויתכן עוד שבאמת אין ראוי לאדם לענות נפשו יותר מדאי וכמ"ש הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים ורק מטעם שכבר נהגו כן אבינו הזקן לכן הרשו לנפשם הגדולים לנהוג כן:

מרדכי וילבש שק ואפר. ואע"ג דכתיב ג"כ שק ואפר יוצע לרבים נוכל לומר כי שאני הצעה מתחתיו מלבישה על בשרו. ובפרט לפי ע"ש בחזית על פסוק זאת קומתך מכאן דרוב אותו הדור צדיקים היו ניחא טפי: