יפה ענף על אסתר רבה ג:טו

חות פחם בכירתו כצ"ל. ופי' רד וזרוק פחם בכירתו ונפח באפר הכירה וזרוק גפרית בתנורא שלו והכל משל להבערת החמה. ודריש מדכתיב וחמתו בערה בו ולא כתיב וימלא חמה. לכן דריש שזה היה ע"י המלאך שהבעיר אפו בו עפ"י ה' כדי לערבב שמחתו:

לא שככה חמתו כו'. פי' חמתו על ושתי כי כה הבעיר המלאך חמתו בו שלא שככה גם אחרי שנהרגה ורק כשנתלה המן כתיב שככה ומדריש בפ"ק דמגילה שתי שכיכות אחת של המן ואחת של ושתי. ואגב זה מייתי נמי חמתו של מלך מלכי המלכים הקדוש בריך הוא כי שתי שכיכות אלו מדריש ג"כ אחת חמת מלכו של עולם ואחת של אחשורוש: