יפה ענף על אסתר רבה ג:יד

אם רואין אותו נאה כו'. משום דהיה לו לכתוב בקרא ותמאן ושתי לבוא. ולמה אמר הכתוב המלכה וכן מה שכתב בדבר המלך הלא למותר הוא. ודריש מן בדבר המלך שדברה דברים אשר הם לטובת המלך. וכן מה שאמרה המלכה רמזה לו שהיא מלכה בודאי בת מלך אשר לא נהג קלון גם בנשפטיו. ואתה רק קומיס אסטבלא. וגם מנהגיך מלפנים לא נכונים המה למלך:

בעיר צלמם תבזה. ולפ"ז כתיב כחלום מהקיץ ודריש כאשר יקיצו שוכני עפר לעתיד אז בעיר פי' בעירום יתן צלמם לבוז ולחדפה:

וברוח אפך נערמו מים. דריש נערמו מלשון ערום וערטילאין. ופי' כי מחום רוח אף ה' פשטו את בגדיהם להתקרר בים ונטבעו שם:

קיניגין דידי' מצודתו. כלומר הפורענות שבו נידון לעתיד. ולפי שהרשעים נידונין ערומים בגיהנם כדלעיל להכי נערמו המצריים בעוה"ז. להראות דוגמת פורענותם העתיד לפני מותם: