יפה ענף על איכה רבה ג:כג

ירמיה אמר תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'. ו משה אמר מתחת השמים. ולתרץ את זה מביא מראש את דברי המכילתא בפי' של מתחת השמים. ובזה יתורץ ג"כ למה אמר ירמיה מתחת שמי ה' וכמו שנבאר וכאן הלשון מעורב והכא איתא שם כי מחה אמחה מחה בעוה"ז אמחה לעוה"ב זכר זה המן עמלק כמשמעו. ד"א מחה לו וכל תולדותיו ולכל דורותיו אמחה לו ולכל משפחתו דברי ר' יהושע. ר"א המודעי אומר זכר זה אגג עמלק כמשמעו מחה לו ולכל דורותיו אמחה לו ולכל הדור ההוא מתחת השמים שלא יהא נין ונכד לעמלק תחת השמים ר' יהושע אומר כשבא להזיק את ישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים אמר רבש"ע הרי רשע זה בא לאבד את בניך מתחת כנפיך ס"ת שנתת להם מי יקרא בו. ר"א אומר כשבא עמלק להזיק להם לישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים אמר משה לפני המקום רבש"ע בניך שאתה עתיד לפזרן לארבע רוחות השמים שנאמר כי בארבע רוחות השמים פרשתי אתכם רשע זה בא לאבד אותם מתחת כנפיך ס"ת שנתת לבניך מי יקרא בו. רא"א רבש"ע אימתי יאבד שמם של אלו בשעה שתעקר עבודת כוכבים ועובדיה יהיה המקום יחיד בעולם ותהא מלכותו לעולם ולעולמי עולמים באותה שעה ויצא ה' ונלחם וגו' והיה ה' למלך ואומר תרדוף באף ותשמידם ר' נתן אומר לא בא המן אלא זכר לדורות שנאמר וימי הפורים האלה וגו' ע"כ. ולכן אמר משה מתחת השמים שפירושו מפני התורה שאמרת מתחת השמים. וירמיה אמר מתחת שמי ה' שפי' שאז יקראו שמו ה' כי ה' לבדו ימלוך בארץ ונשגב שמו בעולם:

לא בא המן אלא לזכר ישראל. פי' כדי שעל ידו יזכר לדורות גם מחיית עמלק שימי הפורים לא יעברו ולא תעבור גם מחיית עמלק וע"ע במכילתא שם:

ר' שמואל אמר. איך שינה דהבא כד"א כל סתום לא עממוך ורבנן אמרי איך עמה דהבא דתני ר' חייא וכו' כצ"ל. ופי' שינה שנשתנה ונחלף בדבר אחר פחות וגרוע ומביא לראיה מן כל סתום לא עממוך שענינו הסתר והעלם דבר וכן כאן נסתם הדבר ובא אחר גרוע תחתיו. ופי' של עמה שכהה וכבה והחשיך מראהו וכמו גחלים עוממות שפי' כהות וכבויות הפך של לוחשות: