יפה ענף על איכה רבה ג:כב

תשיב להם גמול. כמעשה ידיהם בלבד אמר ירמיה. ואסף אמר והשב לשכנינו שבעתים הלא הגדיל גמולם. ומשני כי אסף קללם על מה שעשו בביהמ"ק ובמילתם אשר בזו בזה את התורה והמקדש ע"ז בקש אסף כי יגמלו שבעתים וירמיה שאמר על מעשה ידיהם בלבד הוא כנגד מה שעשה לנו:

ופרע בהם וכו' וכתיב וישסף שמואל וכו'. והיינו שסירסו וכדר' יצחק ואיידי דבעי לאתויי דר"י מייתי נמי דר' אבא ודרבנן על וישסף שמואל:

מחתך בכשרו. ומפרש וישסף חתוך לחתיכות רבות וכן ת"י ויפשח מלשון ויפשחני. ובלשון רז"ל מפשח ויהיה לן אלותא שפי' מחתך העץ לחתיכות רבות ונותן לנו ענפיו ואורחא דמילתא שזורקין הבשר הנחתך באופן זה לעופות ולכ"א ומאכיל לנעימות. [ואולי דרש וישסף נוטריקון וישסע עוף וחסרון הע' רבות מאד ומדריש כי שסע הבשר לתת לעופות]:

יאכל ברי עורו. מביא לראיה ממקרא זה כי נישול האברים לחתיכות היא מיתה מרה אכל הכתוב הזה לא מדריש על עמלק. ורבנן אמרי ד' קונדסין כצ"ל וכן הוא באגדת שמואל ובתנחומא וסוברים כי מיתה משונה זו בחרו לו לרבע את גופו לד' חלקים:

הה"ד כאשר שכלה נשים חרבך. כי ע"י שחתכו מילותיהן שכלו גם את נשותיהם כי נשארו שכולות מבעליהן:

אשר מגן צריך. הוא מלשון שבר כדלעיל בפסוק בכה תבכה: