יפה ענף על איכה רבה ד:א

תשתפכנה אבני קדש. כי הת"ח נקראים אבנים וכמו שדרשו רז"ל בתענית ארץ אשר אבניה ברזל על ת"ח ובראש כל חוצות המה השוקים אשר שמה יעשו סחורה:

מדבר ביאשיה. כשנהרג ויקונן עליו ירמיה כדכתיב בד"ה ונכתבה קינתו בכאן משום דקשה סילוקן של צדיקים מחורבן ביהמ"ק כדלעיל בפסוק ותרד פלאים:

ארנטס של זהב. נראה דהיינו ארגנטין בסוף פיאה שבירושלמי ופי' בערוך כלי חשוב שמשתמשת בו בת המלך:

שהיה ירמיה נוטלן וקוברן. אף כי ירמיה היה כהן ורביעית דם מהמת מטמא. אין אנו צריכים לומר שקבר ע"י שליח. אבל הדם הזה יצא ממנו בעוד שהיה בין החיים והמות והיינו דם תבוסה שאינו מטמא אלא מדרבנן. ואפילו היה דם שאחר מיתה מ"מ אחר שנבלע בקרקע אינו מטמא כדאיתא בפ"ג דאהלות שכל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור. ועמ"ש רש"י באיכה: