יפה ענף על איכה רבה ג:ב

חופין על ישראל להיות להם למחסה ולמסתור בזכותם מהרעות אשר בתבל:

עיצומי. דריש עצמותי עיצומי בני אדם העצומים שבבני והיינו החכמים והצדיקים:

ראש זה נבוכדנאצר. כתוב רש"י בפי' הכתוב ראש זה נ"נ לגלות יהויכין ותלאה זה נבוזראדן שגמר המכה בימי צדקיהו והלאני. וה"נ י"ל באספסיינוס וטרכינוס. דאספסיינוס היה תחלה לגלות בית שני שהוא צר על ירושלים קודם טיטוס וטרכינוס גמר המכה והלאני שהרבה חללי ישראל במצרים כדלעיל בתחלת מדרש אסתר וזה היה זמן מרובה אחר חורבן הבית:

ארבעה חשובין כמת. משום דמפרש במחשכים הושיבני שהכה אותי בסנורים ולכן נחשבתי כמתי עולם כי הסומא חשוב כמת. ומה שאמר על אלו שחשובין כמת נ"מ למיבעי רחמי עליהם וכמו שכתבו התוס' בנדרים:

ומי שאין לו בנים. כי אין שמחה לו ולית ליה חוטרא לידיה ומרא לקבורה וע"ע באגדת שמואל על הכתוב אם ראה תראה וגו' שנראה שם כיון שהאדם נולד לפרות ולרבות ומי שאין לו בנים לידתו וחייו לא נחשבים למאומה. ובתשובת שאלה להר' אברהם חדיד"ה ראיתי שכתב שם כי ר' יחיאל בן הרא"ש ז"ל מת בלא בנים ובא בחלום לאביו לאחר מותו וא"ל ראוי הייתי להיות מבני עלייה אלא שדחפוני מפני שלא היו לי בנים. ואולי זה טעם להקים שם אחיו על נחלתו בתת לו אחיו זרע:

ומי שירד מנכסיו. בגמ' מסכת נדרים ופ"ק דעבודת כוכבים ושמ"ר פ"ה איתא ועני משמע גם העני מעולם אבל בב"ר פע"א הגירסא כמו הכא ומי שירד מנכסיו דהוא מרגיש יותר בצער עניו לכן נחשב כמת ועמ"ש שם: