יפה ענף על איכה רבה ג:ג

בסגר שם מקום בערביא וקסטריא שם מקום בפרי. ומטלית שם מקום שכותיים שם. ונראה שצ"ל מפלה של כותיים כי הר גריזים אשר שם היתה טעותם נקרא ניפולין של כותים בד"ר פ"ג. ויען כי הגולים שמה לא היו מניחין לצאת מהם לכן אמר ע"ז גדר בעדי ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי שכל אחד זכר המקום הנודע לו. וי"מ קסטורה קצין ומטלית הוא חתיכה ורצועה מא"י:

בשביל עני זה איני מקבלה כצ"ל ופי' שאע"פ שמתנתו מעוטה לא תדחה בשביל זה העטרה שעשו הרבים אלא יקובל גם חלק העני בתוכם ומדמה התפלה לעטרה בשביל מה דאיתא בשמ"ר פכ"א ע"ש. ודריש גם כי אזעק ואשוע ביחידות סתום תפלתי אמנם אם תפלתי היתה בצבור היתה נשמעת:

תסתם חביתו שהביא דורון למלך חבית יין או שמן. וכיון שנתעצל והביא באחרונה לכן לא תעלה לרצון לפני הקב"ה:

בנות לוד היו לשות. זה ראיה למ"ש כאן נתיבותי עוה אצדי שהיו בהן מחילות אשר בהן מהרו לבוא לירושלים וכמו שמביא המעשיות על זה ועכשיו לא נודעו עוד:

עובדא הוי בחד בר נש. לפי גירסת הירושלמי המעשה כן היה כי איש אחד חרש בפרתו בא"י וברחה ממנו וירץ אחריה לבקשה וימצא אותה בבבל. וישאלוהו מתי יצא מבבל ויען להם זה מקרוב. וכאשר שאלוהו להראות להם הדרך הקרובה הזו לא מצא עוד כי הפרה אשר ברחה ממנו הלכה בדרד נעלמה והוא רץ אחריה בלי ידיעה ושוב נעלמה ממנו: