יפה ענף על איכה רבה ג:א

ר' חמא בר חנינא פתח כו'. בא לתרץ למה כתיב הא"ב הזה משולש בא"ב לכן מייתי הא דר' חמא ורב כהנא אמר כהמה הוא אני הגבר ותחת ששרף יהייקים ג' האלפאי ביתות הוסיף עוד אלפא ביתא זו כנגדן. וזה המאמר הוא פתיחתא למגילת קינות וכדלעיל בפתיחות סי' כ"ט. ועמ"ש שם:

דברים משולשים. שהתורה משולשת כדאיתא בפ' ר"ע בריך רחמנא דיהב לן אוריין תליתאי דהיינו תורה נביאים וכתובים ובתנחומא פ' יתרו הלא כתבתי לך שלישים התורה משולשת תורה נביאים וכתובים ואותיותיה משולשות אב"ג. א"נ שפעמים מצוה אחת משולשת בג' מקומות כדכתב רש"י בריש מגילה גבי הלא כתבת לך שלישים בג' מקומות יש לנו להזכיר כו' ע"ש א"נ מה שכופל מלה אחת ג' פעמים כגון קדוש קדוש קדוש. ארץ ארץ ארץ. עוה עוה עוה. ועמ"ש בריש חזית גבי כל מעשה שלמה משולשין.

שלישים גבורים. הענין קצר כאן דלא מפרש מה היא הגבורה ובילקוט גרס דברי תורה נמשלו בזיין מה זיין הזה מתקיים לבעלים אף ד"ת מתקיימים למי שהוא עמל בהן כל צרכן א"ר אחא גבורים הם ד"ת לפרוע ממי שאינו עמל בהן כל צרכן. שלישים אני הגבר דהוא מתלתא תלתא פסוקים ע"כ. ופי' דעל זה שנכתב ג' ג' פסוקים קאמר הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת כי בכוונה שכלית נכתב כן דטעמא רבא איכא במילתא:

אנא הוא דיליפנא יסורין. משום דק"ל למה כתיב אני הגבר ראה עני ולא אמר סתמא אני ראה עני לכן דרש אני הגבר שרגיל ומלומד ביסירין ואיננו חדוש אצלי:

אהני עלי מה דאהני לך. לפי נוסחת המדרש הוא דרשא אחריני על אני הגבר ופירושו אני הגבר שראויים לי היסורים במה שקבלתי תורתך. ותחת שהיה לך להיטיב לי הרעות לי ואלו לא קבלתי את התורה אז הייתי חפשי ולא קבלתי היסורים על מה שלא קיימתי אותה. ובדרך צחות אמר אהני עלי מה דאהני לך פי' זה הנאה שאנכי ראה את עני ראויה לי במה דאהני לך לקבל את התורה וכמו שמפרש ואזל:

וצמצמה פניה. בערוך פירש הסתירה פניה. ויש לפרש וצמצמה פניה כי לא עמדה לפניו ממש אלא אחר העמוד היתה והוציאה פניה חוץ לעמוד בצמצום שלא יראה לפניו. וליפות את המשל אמר כן:

נעשה ונשמע. בילקוט גרס בתר הכי כמה טובות עשיתי לפניך קדשתי את שמך על הים אמרתי לך שירה קבלתי תורתך בשמחה מה שלא קבלו האומות אז ואמר כל השבח הזה אני הגבר וגו'::

אנא הוא איוב. יש לפרש שמפני שאיוב הוטלו עליו היסורין להיותו כדאי להציל את אברהם וזרעו מהם כדאיתא בב"ר פנ"ו שאברהם נתיירא מן היסורין א"ל הקב"ה אין את צריך כבר נולד מי שיקבלם לכ"א שאני כמו איוב שיראה שניתנו עלי היסורין להיות כפרה לכל העולם. ומהור"ר יחיאל משולם נ"ע שמעתי שהכא קאמר שיש להתנחם כמו איוב שלבסוף השיב ה' את כל אשר לו למשנה וכן ציון שלבסוף ישוב ה' עליהם לטוב וז"ש בפתיחתא שאליהו פגע באימא ציון א"ל נחמני א"ל מכת אויב הכיתיך התנערי מעפר וכו' ופירושו שמכתה מכת אויב דהיינו איוב שזה מתחלף לזה כמ"ש בפ"ק דב"ב. שמא נתחלף לך בין איוב לאויב ולכן התנחמי שלבסוף התנערי מעפר כמוהו והוא פירוש צח. וע"ע בילקוט שמשוה יסורי איוב ליסורי ירמיה:

כיון שראה אותי עניה מן המצות כו'. זה לא מצי קאי על חורבן הבית כי' הבית ראשון חרב בשביל שהיה בהם שלשה ראשי הפשעים עבודת כוכבים גלוי עריות שפיכות דמים ובית השני בשביל שנאת חנם ולעיל בפ' איכה איתא לא גלו ישראל עד שכפרו ביחודו של עולם ובמילה ובעשרת הדברות ובחמשה חומשי תורה. ואיך יאמר על הזמן הזה שראה אותי רק עניה מן המצות וממע"ט. אבל קאי על שאר הזמנים דבעידן ריתחי' ענשי אעשה. וזה שאמר בשבט עברתו כי שראה אותי עניה מן המצות בערה בי חמתו ועברתו. ופי' מן המצות הוא המצות המפורשות בתורה כגון שופר סוכה ולולב. ומעשים טובים הוא הכנסת אורחים וביקור חולים ודומיהם ודרכי מוסר ודרך ארץ:

גברתני בכולן. ואמר זה דרך תלונה למה נתן בי ה' הכח והגבורה לעמוד באלו היסורין אחרי שהם מתחדשים לבקרים ולא יחדלו וע"ד הכתוב ויואל אלה וידכאני יתר ידו ויבצעני וכן ברך אלהים ומות ובתנחומא איתא דזה לשבח נאמר ע"ש:

אותי נהג בעוה"ז וכו'. ולכן אמר ויולך חשך ולא אור אשר הוא כפל לשון אבל הוא מתאונן אף כי יש בעוה"ז אור הצלחה ג"כ מ"מ אותי נהג חשך ולא האיר עלי הצלחתו כלל:

מלמד משהקב"ה מתיאש מן הצדיקים בעוה"ז חוזר ומרחם עליהם כצ"ל כדלקמן בפסוק ואומר אבד נצחי ובפסוק כי אם הוגה ורחם. ודריש אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום אף כי הרבה ליסרני ויהפוך ידי עלי כל היום מ"מ עוד ישוב לרחם עלי וכמו שהיה כתוב ישוב עלי לטובה: