יפה ענף על איכה רבה א:מד

עבדי סאתי קומיהון. בעל או"א מחק כל זה ונעלם ממנו מ"ש הערוך בערך סח במגילת איכה אראב"כ בבורגיא צווחין לסחותא סולתא. ובערך סרק כתב במגלת איכה סלה כל אבירי ה' סרקון אר"ל בערביא צווחין למסרקא מסלסלא וא"כ במקום סרקי גר' סרקון. ונראה שפי' סחותא מלשון סחי ומאוס וכן ולחומם כגללים תרגם המתרגם כסיחתא כמו שהביא שם הערוך. ויראה לפ"ז סלה כל אבירי שעשו עניני מיאוס ולכלוך לפני גדוליהם כלומר שנתבזו כ"כ אבירי שמפניהם לא חשכו רוק ומיאוס. ולפי מ"ש סרקון יראה שפי' סלה כל אבירי שסרקן ונפצן כפשתן הנפוץ ונסרק במסרק. וכן התיש ה' כח הגבורים. ולפי ספרינו יש לגרוס כן עבדי סתי קומיהון כו' צווחין לסאתא סלה. וה"פ העבדים סתתו והשמידו את אדוניהם וסתי הוא מענין המסתת והמכה בפטיש וכן מפרש סלה כל אבירי כי העבדים פרצו והשמידו את אדוניהם וכמו שהיה בחורבן בית שני וזה שמבאר ראב"כ כי בבר גמזא קורין אל הסתת סלה:

שסילוקן של בחורים קשה כחורבן ביהמ"ק. י"א שהקושי הוא מה שיבואו לפקפק בהשגחה אלהית ממה שיכלו הרשעים להחריב בית ה' וכן יפקפקו במות הבחורים בלי חטא. ויש לפרש עוד לפי שביהמ"ק נתמשכן על עונות ישראל וכדאיתא בחזית בפסוק אשכול הכופר ובכמה דוכתי וכן הבחורים נתפסין על עון הדור כדאיתא בפ"ק דכתובות גבי על בחוריו לא ישמח ה' חשיב את לאתפוסי אדרא לכן שנים אלו קשים לפני ה' שהנקי יסבול ג"כ מפני החוטאים וע"ע בחזית על פסוק הדודאים נתנו ריח עתידים בחורי ישראל שלא טעמו טעם מיתה שיתנו ריח כלבנון:

דכתיב גת דרך ה'. וזה ביהמ"ק שנדרך כגת וכדאיתא לעיל בפתיחתא עשיתי ביתי גתי ומפרש לבתולת בת יהודה בשביל חטאת בתולת בת יהודה: