יפה ענף על איכה רבה א:מג

ארבעה דברים מתישין כו'. ונ"מ לאזדהורי מינייהו ולמיבעי רחמי למי שנכשל בהם והמה ד' אבות נזיקין המקרה. הטבע. השתדלות אנושי והשגחה אלהית. והנה הדרך הוא המקרה אם מקור וחום ואם מטורח הדרך ואם מחיה רעה ולסטים וקוצים וברקנים. והתענית הוא הטבע כי כאשר יפקד המזון יחלש הגוף ע"פ הטבע. והעון הוא השגחה אלהית להענישו על פשעו. והמלכות הוא סבה אנושית. ומייתי ליה הכא לפרש מה דכתיב הכשיל כחי הוא מפני פשעי הנזכרים לפני זה. נשקד עול פשעי בידו לכן הכשיל כחי:

וכתובתה מרובה ולא מצי מגרשה. ובפרק הבא על יבמתו מביא עוד כתובים והכל הם רק דרך אסמכתא:

עשאו עבד מכודן. עמ"ש בזה בב"ר. ומ"ש היא דעתיה דר"ח כי ר"ח מפרש את הכתוב נתנני ה' תחת עול כבד לעמול וליגע כל יום וליל עד אשר לא אמצא מנוח לעמלי ולא אוכל קום ואולי דריש בידי כאלו כתיב הבי"ת בשו"א היו"ד בקמ"ץ והדלי"ת בפת"ח. ור"ל כי ניתן אנכי בידי ובעמלי לעבד לנפשי אשר לא אוכל קום: