יפה ענף על איכה רבה, פתיחתא לג

פתח ויהי לאבל כנורי וגו'. ובא לדרוש איכה ישבה בדד העיר אשר מלפנים דאגו בקרבה כי תהיה רבתי עם. וזה שמביא בנות ישראל יוצאות בכרמים להמצא לאיש אשר חפץ לקחת אשה להוליד בנים:

בכלי לבן. פי' הריטב"א ללמד כי יצה"ר מסולק מהם ושהם נקיים מחטא כמה דכתיב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ובמדרש אמרו שראוי ללבוש לבנים ביוהכ"פ. וזה שאמרו הבנות ישראל בחור שא נא עיניך וכו' ולא היו חוששין ליצה"ר:

ומה היו אומרות בחור כו'. פי' בשירתם ובזמריהם היה הענין הזה אבל לא אמרו כזאת אל הבחורים כי זה היתה פריצות גדולה:

אין עושין מאכולת תולעים. מפני שהחמה חזקה ומיבשן אבל מקודם לזה ואחריו אין כחה כ"כ חזקה ליבש לחות העצים מתליעות:

מקרא קראו ורחקוהו מקרא קראו וקרבוהו כצ"ל וכ"ה בב"ר ובירושלמי פ"ד דתענית. ופי' אע"ג דאי אפשר למחות שבט מישראל וכדאמרינן בפ' י"נ גמירי דלא כליא שבטא מ"מ מצאו המקרא אפרים ומנשה וגו' והרחיקוהו עד שהתבוננו יותר בכתוב הזה ומצאו כי מוכרחים הם לקרבו. ומה שאמרו גוי וקהל גוים מסיים ע"ז בירושלמי ועדיין לא נולד בנימין:

ומוצאין עצמן חסרים ט"ו אלף ופרוטרוט כצ"ל שהגזרה התחילה משנה שניה למצרים שהיה אז מעשה המרגלים ומכיון דבשנת הארבעים לא מתו נמצא שבנ"ח שנה מתו וכשתמנה ט"ו אלף לכל שנה הוו ת"ר אלף פחות ל' אלף וישראל היו פקודיהם כשנגזרה גזירת המרגלים ת"ר אלף וג' אלף ותק"ן. וכשתחלק אלו הל"ג אלף ותק"ן בל"ח שנה לא יעלו לאלף בכל שנה ונכן אומר ט"ו אלף ופרוטרוט בכל שנה. כי פרוטרוט פי' דבר מועט: