יפה ענף על איכה רבה, פתיחתא לב

פתח מבליגיתי וגו'. מהו מבליגיתי מבלי גתי כצ"ל ודריש ליה בב' מילין ופי' מבלי הוגין בתורה עשיתי ביתי גתי. ועיקר הפתיחה הוא לדרוש איכה ישבה בדד על סילוק השכינה וכמו שמביא הכתוב הה' אין בציון וכן מסיים אלו היה שם לא היו גולים. ורק בשביל שהסיר שכינתו משם נתן מקום לאויב לבוא שם ולהגלותם. וגם התמיה שתמה ירמיה הה' אין בציון יתפרש כן הלא ה' עתה בציון ואיך גלו ישראל וע"כ משום שסילק שכינתו מציון. לכן קרה להם כזאת כי ישבה בדד:

מבלי הוגין בתורה כו'. פי' אם הגיתי בתורה אז בודאי שמרתי מצותיה ולא תעיתי להדבק בעבודת כוכבים. אבל מבלי הוגין בתורה גרם לי להכשל בכל חטא וכמ"ש מדוע הכעיסוני בפסיליהם וגו'. ועמ"ש בפתיחה סי' ב' בדרש על עזבם את תורתי:

משמש ג' לשונות כו' פי' דנפרדים בהוראתם בזה כי זעקה הוא על הרמת קול בכח. ושועה הוא על הרמת קול קצת ונאקה היינו גניחה שאדם גונח מלבו בלבד או פרפור. אמנם לענין תפלה הם לשון משותף וכדאמרינן בספרי ובד"ר פ' ואתחנן אמר ר' יוחנן דתפלה נקראת בי' לשונות ומונה זעקה שועה נאקה:

ה"ג ויזעקו ותעל שועתם וגו' ומדפתח בזעקה ומסיים בשועה והדר כתיב וישמע אלהים את נאקתם משמע דהוראה אחת לכולם. ור' הויא רבה מוסיף כי לשון נאקה אינו משמש על גניחה לבד אלא כמפרפר. וז"ש וישמע אלהים את נאקתם יתפרש שהיו מפרפרים מרוב צרותם: