ידי דוד צג

ואיפשר לומר עוד שגם בתלש והוא שייר כדי לכוף ראשו לעיקרו נמי עובר בעשה שהרי הוא לא הניחו ליגדל וכבר כתב רבינו בכ"א דין א' וז"ל ומצות עשה שיגדל שער ראשו שנאמר גדל פרע שער ראשו ע"כ ומה שלא כתב זה כי אם בהעביר סם וכו' ולא כתב ג"כ נמי בדין הקודם בהניח ממנו כדי לכוף ראשו לעיקרו שאע"פי שאינו לוקה היא עובר במצות עשה הוא דהכא לא נחית לאשמועינן דבטל מצות עשה דהא לא צריך לאשמועינן שכבר כתב להאי דינא בפ"א כנז' אלא דכוונתו לומר דאע"ג דבסם קא מיעקר לכוליה שער ולא הניח בשורשו כלל אפ"ה אינו לוק' שאין בו אלא ביטול מצות עשה דווקא הידוע אבל בדין הקודם בהניח כדי לכוף ראשו לעיקרו דבא לומר דאין זה כעין תער ולהכי לא לקי לא צריך לומר תו דבטל מצות עשה.. דכבר כתב לה בפ"א כנז' ולפי זה רבינו ז"ל ג"כ יפרש כדברי התוס' הנ"ל ודו"ק:

תניא אידך וכו' ת"ל לא יעבור על ראשו פיר"שי לרבות כל המעבירין איכא לימדק דמהיכן דרש הכי לרבו' כל המעבירין משום דכתיב לא יעבור וכו' והא לישנא כך צריך דלומר לא יעביר דהא בלאו הכי לא סגי דיאמר תער לבד וכי תימא דהכוונה דהו"ל ליכתוב לא יגלח ראשו דהיא משמע תער זה אינו דהא לקמן אע"ג דכתיב ופאת זקנם לא יגלחו קאמר יכול אפילו גילחו במספרים וכו' ועוד דבסמוך קאמר לפי שלא למדנו לתגלח' אחרונה שיהא בתער ע"כ דאע"ג דכתב שם וגילח את שער ראש נזרו הוה אמינא דלאו בתער הוא ונ"ל דדריש הכי מדהוה לי ליכתוב ובתער לא יגלח ומדכתיב לא יעבור משמע לרבות כל המעבירין אבל אכתי קשה דהא דלא יעבור קא דרשי לה לקמן דליעבד מגלח כמתגלח. ונ"ל דמה דדרשו הכי לקמן הוא משום דכתיב לא יעבור דהוא צריך ליכתוב תער לא יעבור על ראשו כיון דקרא קאי אנזיר כמו דכתיב אח"כ קדוש יהיה ולמה כתיב יעבור דהוא משמע אתער. לומר דבכל גוונא התער לא יעביר על ראשו שאסור התער לעבור על ראשו ואם אחר העבירו על ראשו של הנזיר חייב שעבר על זה שאמר הכתוב התער לא יעבור על ראש הנזיר. ומשמע נמי דגם המתגלח עובר אע"פי שלא העבירו הוא בידו שהרי הוא הניח עצמו לעבור התער על ראשו והכי כוונת הש"ס דקאמר לקמן דף מ"ד קרי ביה לא יעבור הוא ולא יעבור לאחר דהיינו דקרי ביה הוא דכוונת הכתוב לומר דהתער לא יעבור לחייבו הוא עצמו אע"פי שלא העבירו ולא יעבור ג"כ משמע לחייב האחר המעבירו כיון והתער קאי קרא כמ"ש וכך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב שם וז"ל אחד המגלח ואחד המתגלח שנאמר תער לא יעבור על ראשו ע"כ. דמשמע דהיא נפקא ממשמעותיה דקרא דכתיב תער לא יעביר על ראשו וא"כ מה שאמר הש"ס קרי ביה לא תעביר וכו' אין הכוונה דליקרי ביה הכי אלא הכוונה דמשמע מקרא הכי לא יעבור הוא ולא יעבור לאחר. אלא דאכתי איכא למידק דאימא קרא לא אתא אלא להכי דווקא ולא לרבות כל המעבירין וי"ל דאם להכי אתא דווקא הו"ל ליכתוב ולא יעבור תער על ראשו והשתא דכתיב הכי משמע דתער בלאו הסמוך לה וגם קאי איעבור דלרבות כל המעבירין כנ"ל ודו"ק:

ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל תער לא יעבור על ראשו ע"כ לכאורה קשה דאם לא יכתוב תער ויכתוב לא יעביר על ראש מהיכן משמע דאתגלחת קאי. ונראה דהכוונה דיאמר דבר המורה על התגלח' בכל מעבר השער ולמה יאמר תער דמשמע הפך כוונת הכתוב דהוא לכל המעבירין וכתבו התוספות תימא לימא לאשמועינן כעין תער לרבות משחית וכו' פירוש דתער בא לומר דבכל המעבירים דחייב הוא דווקא אם עשו כמו תער דעוקר השער ומשחיתו מעיקרו:

ונ"ל לתרץ כיון דקתני תלש ואמר עוד מרט ספסף דמשמע דתלש אינו דומה למרט דתלש הניח העיקר ומרט הוא דעקר גם השורש וכיון שכן משמע דדוקא במשחית איירי דכן משמע מרט ובודאי גם בתלש נמי אע"ג דהניח עיקר השער מ"מ במשחית השער איירי דאל"כ למאי אצטריך לומר מרט אלא ודאי לאשמועינן דתלש דומיא דמרט והברייתא קא מפקא להו מלא יעבור לרבות כל המעבירין דמשמע דממילת יעבור משמ' דיעבור השיער לגמרי וע"ז קא פריך דכיון דלמדנו מלא יעבור לכל המעבירים למה כתיב תער דהוא משמע תער דווקא דלכעין תער לא אצטריך דמלא יעבור לבד משמע דהעברה לגמרי קאמר ודוק:

דף מ' ע"א גמ' רבי אומר אינו צריך וכו' כתב רש"י וכשכת' לך תער לא בא אלא לומר לך שאינו חייב אלא בגילוח תער ומה שאתה אומר מניין למדנו לתגלחת אחרונה שהיא בתער מן דקדוק הכתוב אתה למד שהרי הוא אומר תער לא יעבור על ראשו עד יום מלאת שהוא צריך גילוח בתער ע"כ פירוש דאם לתגלחת אחרונה הוא מדקדוק הכתוב דכתב ליה רחמנא הכי בלשון זה לא יעבור על ראשו עד מלאת וכו' דמשמע דהוה לגופיה אצטריך וכדי ללמוד לתגלחת אחרונה עשה בלשון זה כדי ללמוד דבר אחד דאם להכי בלבד הוא דאתא יכתוב ליה רחמנא במקומו בתגלחת אחרונה אבל אם הוא לגופיה אתא שפיר דכתב רחמנא הכי כדי שלא אצטריך ליכתוב ליה במקומו דאגב חדא תרתי. והכוונה כיון דודאי לגופיה אתי אזי ודאי לא משגחינן במה דכתב לא יעבור לדרוש כל המעבירין דקרא קא קרי בתער דווקא:

והכתיב תער לא יעבור על ראשו כתב רש"י ז"ל כלומר והיכי אמר ת"ק דחייב