ידי דוד צב

ראשו לעיקרו להכי הוא עביד דקא מוקים לה כר"א ומשום דיליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה דאזיל לפי סברת המבעי דסבר דזה תלוי בזה וכבר כתבתי בדיבור הקודם שזאת הסוגייא לפי סברת המבעי דס"ל דזה תלוי בזה ואשכחן דמלתחת רבי וקא פריך ליה מהך ברייתא וקא מוקי לה כר"א ויליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה ובדרך דחייה קאמר לה אבל לפי הש"ס דלקמן דהכל תלוי בתער וכעין תער דכל ששיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו לא מקרי כעין תער א"כ הך ברייתא היא אליבא דכ"ע ולא משום דיליף ר"א תגלחת טהרה מתגלחת טומאה ומה שכתבו התוס' כאן דלרבנן דס"ל דאם טומא לאחר מלאת סותר ל' וכו' הוא לפי דבריהם בד"ה ובתער וכו' דקיימא האי סוגיא והנלע"ד כמ"ש דכולהו לא ילפי תגלחת טהרה מתגלחת טומאה ולהכי הרמב"ם בפ"ו מהל' נזירות הל' ה' פסק דאם גילח אחר מלאת אינו סותר כלום אע"פי שפסק בדין ד' בנטמא אחר מלאת סותר ל' שאין זה תלוי בזה ובנטמא ביום מלאת משום דכתיב וזאת תורת הנזיר ביום מלאת נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר אבל בגילח ס"ל דאין תגלחת מעכבת כמו שמבואר לקמן דף מ"ו ע"א ודו"ק:

ת"ר תער אין לי אלא תער וכו' ת"ל קדש יהיה גידול פרע שער ראשו כתב רש"י קדש יהיה שלא ישירינו בשום דבר וינחנו לגדל פרע ע"כ משמע דמכאן קא מפיק לכל דבר המעביר השער שהוא בלאו. וקשה לי דקדש יהיה הוא עשה דלא כתיב ביה לאו אלא דמשמ' מניה לאו דלא ישירינו בשו' ולאו הבא מכלל עשה עשה וכן נראה דהכי הוא דלאו הבא מכלל עשה הוא שהרי כד פריך הש"ס אח"כ על ר' יונתן והכתיב קדש יהיה קמשני ליה למימרא דאם גילח ליה בתער קאים עליה בעשה ול"ת דהיינו דקדש יהיה קאי אתע' דלא כר' יאשיה דמוקים ליה לשאר משירין ואצטריך קרא לעבור עליו בעשה ג"כ דמשמע דבהא כ"ע מודו דקרא דקדש יהיה הוא לעבור עליו בעשה ולא נחלקו אלא בהא דרבי יאשיה מוקים ליה לשאר משירין ולר' יונתן לתער ונראה דמשום הכי התוספות קא מפרשי בדברי ר' יאשיה דהא דקאמר ת"ל קדש יהיה וכו' דקאי בשלא כעין תער ובין שלא עקרו לגמרי כ"א מקצתו דעבר בעשה דווקא דקדש יהיה וגי' ור' יונתן ס"ל דקאי נמי אמגלח בתער ולהוסיף עליו נמי עשה מלבד הלאו. וראיתי להרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' נזירות דין י"א שכתב נזיר שגלח שערה אחת לוקה וכו' וכן אם תלשה בידו לוקה וכו' ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרא אינו לוקה שאין זה כעין תער ע"כ ולא כתב בזה שהיא עיבר בעשה כמו שכתב אח"כ בהעביר על ראשו סם שבטל מצות עשה משמע דלא ס"ל כדברי התו' הנז' אלא לא עבר כלל. ונראה דהוא מפרש כדברי רש"י ור' יאשיה מפיק לה מקדש יהיה אבל ברייתא בתריית' מפיק להו מלא יעבור לרבות כל המעבירין ורבינו הביא דברי הך ברייתא משום דלקמן קא פריך מינה ואמר והקתני מניין לרבות כל המעבירין ומשני אלא אימא כעין תער ומה שכתב שם הכ"מ דרבינו פסק כרבי יאשיה לא ידעתי מאי קאמר דא"כ היה לו לימנקט כדבריו משום קדוש יהיה והוא ז"ל כתב שאין זה כעין תער דמשמע דהיא כהך ברייתא דקתני מניין לרבות כל המעבירים וקאמרי בש"ס אלא אימא כעין תער דמשמע דהך ברייתא נמי איירי בכעין תער ולא ידעתי עוד דמאי אצטריך הכ"מ שם לתת טעם לדברי רבינו שפסק דלא כר' יונתן אלא כדברי ר' יאשיה משום דבתר הכי בש"ס בתער אין במדי אחרינא לא והא קתני וכו' יעו"ש דבלאו הכי מתני' היא דמחייבה אפי' שלא בתער דקתני בין בזוג בין בתער או שספסף כל שהיא חייב וכתב על זה הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות וז"ל ואמרו פספס כל שהוא חייב ר"ל שיעקרנו ביד ע"כ אלמא דלא בעי תער דאפי'. בלא תער חייב דלא כרבי יונתן ואיפשר דנקט הכי משום דבמתני' לא קתני תלש מרט אלא ספסף דווקא ואיכא לפרש כמו שמפרש רש"י במתני' שתלש קצת בראש השער יהא חייב ג"כ להכי הביא דברי ר' יאשיה דנקט תלש מרט דהוא מרטה לגמרי משמע וכמו שאמרו בש"ס שהוא כעין תפר ומאי דנקט כר' יאשיה לאו כדברי ר' יאשיה ממש דהוא הביא מקרא דקדש יהיה אלא הכוונה דמחייב בהאי דלא כרבי יונתן או דהוה מפרשינן לספסף דמתני' הוא מלשון סוף דהוא לא השאיר בשער כלל וכן פיר"שי בש"ס כמו סוף והוה אמינא דאינו חייב אם הניח מעט אפי' אם אין בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אבל מדברי ר' יאשיה דנקט תלש דמשמע אפי' הניח מעט אלא דבעי כעין תער דלא יש בו כדי לכוף ראשו לעיקרו וכמו שאמרו בש"ס כעין תער. אלא דאכתי צריך לדעת דאמאי כתב רבינו בהעביר סם על ראשו דאינו לוקה דמשמע דאיירי שהשיר כל השער לגמרי ומאי שנא משאר מעבירין דכשהוא כעין תער דהוא לוקה. ונ"ל לומר דס"ל לרבינו ז"ל דאינו לוקה אלא אם העבירו בידו דומיא דתער דצריך הוא המעביר השער בידו דתער לבד אינו עושה כלום ועל דמיון זה אמרו לרבית כל המעבירין דהוא תלש בידו ומרט וספסף דיעקרנו לשער בידו כמו שפירש רבינו בפירוש המשניות כמ"ש לעיל אבל בהעביר סם על ראשו דבשעת סיכת הסם לא קא מיעקר הוא לשער אלא הסם הוא דעושה פעילתו דדרכו להשיר השע' בכי האי גוונא הוא פטור ממלק' אבל הוא ביטל מצות עשה דכתיב גדל פרע שער ראשו והוא לא גדלו אלא גרם לו שיעקר ודווק בהעברת סם שהוא עקרו לגמרי אבל בתלש שהני, מעט שער בזה שיש בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו עובר בעשה זה כיון שלא עקרו לגמרי: