ידי דוד צ

דתנא לא שייר כלום דקתני לוקה ה' היינו משום ענבים לאו אחד והא הא דבין הביניים לאו מענבים נפקא אלא מועד זג נפקא כמו שאמרו לעיל דף ל"ה בד"ה דבין הביניים וכו'. ומיהו לזה י"ל דמ"ש כך הוא לפי מה שהיו מבינים לעיל גוף הענב קרי בין הבניים דהכי משמע לישנא דקרא מחרצנים ועד זג מה שבין חרצן לזג דעל זה קא מקשו לעיל דהא גוף הענב וכבר כתב עגבים יעו"ש ולהכי הקשו נמי הכא על האי פירושא ממה שאמר נמי הכא בש"ס והא שייר דבין הביניים אבל לפי מה שאחר כך שם קיימו פירוש זה דאיירי בליקוט האוכל שבין החרצן ואכלו ולא שמעינן לה מענבים דקרא ודאי דלא קשה עוד וכמו שתירצו אח"כ הכא דהם באו לחזק פירושם דהתם מהכא. דהיינו דמוכרח לומר כמו שכתבו לעיל ודו"ק. וראיתי להרמב"ם ז"ל מהלכו' נזירות דין ח' שהביא למה שקתני בברייתא דלוקה חמש והביא ג"כ לאו דלא יחל דברו ולא הביא להאי דבין הביניים שאמר הש"ס דשייריה ועיין מ"ש שם הלח"מ שרבינו כתב כזית וכו' ודבריו קשים אצלי דמ"מ היה לו לרבינו לכתוב היכא דאכל כזית מזה וכזית מזה דחייב שנים. ועוד קשה לי עליו דלפי דברי הנ"ל דאם אכל כזית מבין הביניים לוקה. וכיון שכן מה שאח"כ שדקדק על רבינו דלמה כשמנה הלאוין בתחלה ה' לא מנה ג"כ בין. הביניים ותרץ כיון דמפיק ליה מיתורא דועד ליכא ביה לאו דאתי מדרשא ולכך לא מנאו רבינו ז"ל במנין הלאוין משמע דאינו לוקה עליו וזה הפך דבריו הראשונים. ועוד דהא דאמר הש"ס והא שייר דבין הבניים משמע דאית ביה מלקות. ואם הכוונה דהוא לוקה אע"ג דלית ביה לאו זה לא מצאתי שאין בו לאו ולוקה עליו ואיפשר לומר דכוונת הלח"מ היא דאע"ג דלאו דכתיב מחרצנים ועד זג הוא קאי נמי על דאתי מיתורא דועד דהוא דבין הביניים ולוקה עליו מ"מ לא ימנה בלאו לבדו כמו שימנה לאו אחרצנים ולאו אזגין דהתם שאני דחרצן וזג הם מפורשין בקרא לאפוקי זה דהוא אתי מיתורא לא ימנה אלאיו ג"כ עליו אע"ג דלוקה עליו ומה שאמר ליכא ביה לאו הכוונה דליכא למנות עליו אלאיו ג"כ אע"ג דהוא לוקה עליו משום לאו זה ודו"ק:

דף ט"ל גמ' גילח או שגילחוהו לסטים סותר שלשי' יום כתב רש"י סותר ל' יום לפי שאין גידול שער בפחות מל' יום וכן נראה מהש"ס לקמן דף מ"ד ע"א דקא' ותגלחת לא תסתור כלל ק"ו מיין וכו' אינו דין שלא תסתור בעינן גידול שער והא ליכא ע"כ משמע מזה דאינו סותר לעולם ל' יום אלא דאם היה מיום הגילוח הזה עד סוף נזירותו עדיין שלשי' יום כגון שהיה בנזירות מרודה אינו סותר כלל דהעיקר הוא כדי שבאי גילוח ביום קרבנותיו וכן פירש שם רש"י בדף הנז' וכיון שכן מה דקתני מתני' סותר ל' יום הכוונה סותר עד שיהא בשערות זמן ל' יום כדי שיגלח בגידול שער שהוא זמן ל' יום וכך סברת התוס' יעו"ש. וראיתי להרמב"ם בפ"ו מהל' נזירות שכתב שסותר ל' יום עד שיהיה לו פרע ואח"כ מתחיל למנות. וקשה לי דמהסוגיא הנז' משמע דמה שסותר הוא משום כדי שיהא לו שער כדי לקיים מצות גילוח טהרה ביום הבאת קרבנותיו וא"כ למה צריך לגדל פרע ואח"כ ימנה. ועוד אני תמיה על מרין הכ"מ ז"ל שהביא על דברי רבינו הך סוגיא ומה שפירש עלה רש"י כאילו מינה מוכח לדברי רבינו ואדרבה מינה מוכח דלא כדבריו כמ"ש. וראיתי להלח"מ שכתב דמתני' מסייעא לרבינו דקאמרה חומר בטומאה מבתגלחת. שהטומא' סותרת את הכל וכו' ותגלחת אינה סותרת אלא ל' ע"כ משמע דכי היכי דבטומאה סותרת בין בנזירו' מרובה בין בנזירות מועט הכי נמי בתגלחת דאי לא לימא נמי חומר בטומאה שסותר' בין בנזירו' מרובה בין במועט מה שאין בתגלח' שאינה סותרין אלא מועט ולא מרובה שישאר לו גידול שער כדי שיגלח ע"כ דבריו ולדידי לאו דיוקא כדברי רבינו מהאי לפי שמעיקרא התנא קאמר חומר בטומאה ובתגלח' מביוצא מן הגפן שהטומ' והתגלח' סותרין והיוצא מן הגפן אינו סותר דקאי בתגלחת באופן דסותר דבמועט איירי ובזה האופן עצמו דשניהם סותרין קאמר התנא שחומר בסתיר' הטומא' יותר מבסתירת התגלחת שהטומאה סותרת את הכל ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים דהיינו סותר כדי זמן גידול שער ולא איירי לומר דחומר הטומאה דחמיר סותרת לאפוקי תגלחת דאיכא זמן דאינה סותרת כגון שעדיין שיעור זמן גידול שער וליכא סייעתא לדברי רבינו מזה. ומה שנראה לי לומר לדעת רבינו הוא משום דמתניתין לקמן קתני סתמ' חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן שהטומאה והתגלחת סותרין דמשמע דבכל גוונא יש סתירה בתגלחת ואם כפי' רש"י והתו' כמ"ש לעיל הרי יש זמן שאינו סותר כלל כגון שקבל נזירות יותר מל' יום וכשהגיע לזמן שעדין ל' יום גלח הרי אינו סותר כלל כיון שעדיין לו בנזירות ל' יום ועוד מה שקתני אח"כ חומר בטומאה מבתגלחת שהטומאה סותרת את הכל ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים דמשמע שתמיד יש בה סתירת שלשים ועוד ממה שאמר הש"ס והתגלחת תסתור את הכל ק"ו מטומאה ומה וכו' תגלחת שעשו בה מגלח כמתגלח אינו דין שתסתור את הכל ואם כדברי התוספו' ורש"י כנז' מאי קא פריך דניעביד ק"ו והלא כתיב גדל פרע שער ראשו דלא קפיד קרא אלא כשיהא שיעור גדל פרע ביום תגלחת הטהרה ולמה יסתור הכל מק"ו והרי גלי קרא דלא נעביד ק"ו אבל לפי דברי