ידי דוד ט

היה אבשלום לשנים עשר חודש דבכך הוה ליה כובד ובבציר מהכי לא הוי ליה כובד דכאיש גבורתו אבמ שער נזירי עולם מגלח אחד לל' יום דהוה ליה בהכי כובד ע"כ עוד כתב לקמן בד"ה איכא ביניהו וכו' ולר' מאי שנא אבשלום משאר נזיר עולם וכו' ולר' יוסי הואיל דאורחייהו דבני מלכים להסתפר מערב שבת לערב שבת הוה ליה כובד כשאר אחין אבל לשאר אינשי ליכא כובד עד ל' עכ"ל הנה לפי דבריו אלו דמחלוקת דר' ור' נהוראי ור' יוסי היא דווקא באבשלום היאך הוה מגלח אבל בשאר אינשי כ"ע מודים דמגלח א' לשלשים יום:

וזה תימא דמאי נפקא מינה דליפליג על אבשלום כיון דלא נפיק מינה לדינא. ועוד דשקלא וטרייא דעבוד הש"ס לדברי רבי דיליף מבתי ערי חומה לא נפק א מינה לדינא ואין ואין זה מדרך הש"ס:

ונ"ל לתת טעם על רשי' שפירש כך משום דמתני' קתני סתמא הכבוד שערו מקיל כתער ולא פירשה כמה הוא זמן ההכבדה של השער ואם מחלוקתם בברייתא גם על שאר אינשי דלילפי' מאבשלום הו"ל לפרושי כדברי חד מנייהו כיון דאיכא מחלוקת בדבר ומדלא פירשה משמע דדבר ידוע כובד שער של שאר אינשי והוא כמו כובד של כהנים דהוא שלשים יום והש"ס הביא הברייתא וקא שקיל וטרי בדברי רבי להורות לן דטעמא דר' נמי משום כובד דשער. ור' נהוראי ס"ל דגם באבשלום כובד דשער שלו דאמר קרא עליה כי כבד עליו ושלחו דומיא דכהנים דלא יליף ג"ש דרבי ור' יוסי ס"ל דכובד שע' של אבשלום הוא כמו בני מלכים דמגלחים מע"ש לע"ש דגבייהו איכא כובד שער לשבוע אחד דהשתא כולהו משום כובד שער וכמו דקתני במתני' הכביד שערו מקל בתער ובאילו קא יהיב טעמא למתני' דמסתם סתמא ולא קא יהבה זמן כובד שער הוא משום דהוא ידוע דלא נחלקו אלא באבשלום דרבי משום דגמר ג"ש ור' נהוראי ס"ל כמו כובד דשאר אינשי דמצי' כובד בכהני' ל' יום ור' יו' ס"ל דכובד שער של אבשלום אינו כמו שער אינשי אלא כמו כובד דבני מלכים דמנייהו ילפינן דשאני אבשלום משאר אינשי. דהא לרבי אי לאו דגמר ג"ש לא הוינא אמרינן י"ב חדש ור' יוסי אי לאו משום דהוא בן מלך אמרינן שבוע אחד דמשמע הא בשאר אינשי כובד שערם לאו הכי הוא אלא כמו שידוע בכהנים:

ועוד איכא טעמא לדברי רשי' דפירש כך משום דאם דבריהם גם לשאר אינשי היכי ילפינן מאבשלו' כיון דקרא יהיב טעמא משום כובד שער הלא אין כובד שער דשאר אינשי שוה לאבשלום דאבשלום אם היה מגלח לי"ב חדש הוא משום דהוא גבור וליכא קמיה כובד שער ואם היה מגלח בכל שבוע הוא משום דהוא בן מלכים וקמייהו איכא כובד שער בשבוע אחד. להכי פירוש דפלוגתייהו הוא דווקא באבשלום ודוק:

שם אלא גמרא גמירי לה ע"כ נלע"ד דהכי גמירי לה דהיה מטמא למתים דמקראי ליכא הוכחה ולא ידעתי למה התוספות פירשו דגמרי דקטלינתו ממש והדר שלחינהו ועוד דמשמעות גמרא גמירי לה הוא כל מה שאמר ומנלן דאיטמי למתים וכו':

תו' בד"ה גריי גרי לשון חיצים כלומר מרחוק זורק בהם והרגם ע"כ פירוש דבלחי החמור היה עושה בה מעשה חץ שהיה זורקה להם והורג בה וחוזר ונוטלה וזורק לאחרים והורג:

בד"ה ונזיר עולם היכא כתיב כלומר שמותר להקל. פירוש דאין הכוונה דבעי על נזיר עולם שיהיה נזיר לעולם דזה פשיטא כיון דהוא פירש דבריו אלא דבעי שמותר להקל ומייתו מאבשלום שהיה מקל למר כדיאת ליה וכו':

בד"ה את נדרי אשר נדרתי וסתם נדר משמע ליה נזירות עי"כ ולא ידעתי דאמאי סתם נדר הוא נזירות דפשטא דקרא הו שנדר להביא קרבנות עולה ושלמים כשישוב אל אביו ממקום אשר ברח שם יביא קרבנות:

ולעד"ן דזה של אבשלום קבלה היא בידה שזה הנדר שנדר הוא נזירות וכן ראיתי להרמבם ז"ל שכתוב בפ"ג מהל' נזירות וז"ל ואבשלום נזיר עולם היה ודבר זה היא הלכה היא מפי הקבלה ע"כ דמשמע על כל מה שאמר מקודם ובכלל ואבשלום נזיר עולם היה ודוק:

ד"פ ה' והא ר' הוא דאמר אין ימים פחות משנים ע"כ פי' דדריש ימים כפשטיה לתחלת הגאולה ושנה לסוף, הגאולה וכיון שכן אמאי דריש ג"ש דימים לשנה דכתיב ביה נדרש לה מניה לשני ימים ותרץ כיון דבשני ימים ליכא כובד לא גמיר מניה:

ומאי נפקא מינה והא וכו' זו היא שיבה זו היא ביאה ע"כ פירוש דהא הכא אע"ג דלא דמו להדדי כיון דמשמעותן חד הוא דריש להו בג"ש ג"כ הכא לדרוש מימימה אע"ג דלא דמי להדדי כיון דמשמעותן חד הוא וק"ל:

שם מאי טעמי גבי כהנים וכו' ה"נ איכא כובד ע"כ איכא לימדק כיון דהא דכהנים דמגלחים לשלשים יום הוא משום דיליף מנזיר מדכתיב קרא יהי"ה א"כ הוה ליה למילף מנזיר גופיה ונ"ל כיון דנזיר איירי הוא בשגמר נזירותו דלהכי מגלח לא הוה ילפינן מניה לנזיר עולם אבל כד מצינו באבשלו' דכתי' בים כי כבד