ידי דוד פז

מדהזכירו בש"ס טעם כעיקר מחטאת ולכ"ע אפי' שלא בלע כזית מחטאת א"כ אמאי דבשאר איסורין אינו מתחייב והא כיון דאית ביה איסור ונתערב הרי נעשה כלו איסור. ונ"ל לומר שודאי לפי מה שרצה הש"ס לומר דלטעם כעיקר מחטאת הוא אפי' שלא בא מאיסור שלם והש"ס הוא דקא עביד הכי דרך שקלא וטריא אבל לפי המסקנא דלהיתר מצטרף לאיסור אתא אה"נ דלטע' כעיק' בעי דיהא הטעם מאיסור שלם אלא לפי דברי התו' דלעיל דאמרו והשתא סבר אביי וכו' דמשמע אפי' אינו אוכל כזית מן האיסור בבת אחת כן הוא האמת דלא בעי שיאכל כזית בבת אחת ולא הזכירו אם בעי שיאכל עכ"פ כזית איסור שזה מוזכר במקום אחר דבעי כזית בכדי אכילת פרס אבל מ"מ נרא' לפי מסקנ' דהכא דטעם כעיק' הוא בעינן שיהא מכזית איסור א"כ אתי שפיר דאמר ר"א דבנזיר דווקא דבשאר איסורין גם לטעם כעיקר לא מקרי כיון שבא מאסור חסר כן נ"ל לפי סוגייא דהכא ודו"ק:

דתניא מניין לרביעית דם שיוצאה משני מתים וכו' כתב רש"י והא דמשמע ליה הכא רביעי' דם היוצאות משני מתים לאו דווקא ליה דהכי הוא משום דבפלוגתא לא קמיירי וכו' אלא אידי דאית ביה רביעית וקא דריש ביה קרא נסיב ליה הש"ס ולדברי הכל ברביעית הוי שיעור ע"כ. פירוש דלכאורה משמע דהא דקא מייתי להו רב כהנא משמע דר"א הכי סבירא ליה וא"כ בהא דרביעית דם שיצאה משני מתים הכי סבירא ליה ג"כ להכי אמר דלאו דווקא ליה דהכי הוא ס"ל משום דבפלוגתא לא קמיירי דהיינו במה שאין דעתו כן לא הזכיר וא"כ כיון שהזכיר זה הכי סבירא ליה בודאי והא הכא רע"ק היא ולא רבנן שהיא בפלוגתא וא"כ מה שהזכיר דברי רע"ק הכי ס"ל לזה אמר שאין זה דווקא והא דקא נסיב לה הוא משום דאיידי ביה רביעית וקא דריש ביה קרא נסיב ליה אבל מ"מ לדברי הכל שיעורא ברביעית והוא עסיק לאתויי דברים של רביעית זה תוכן דבריו ודוק ולפי זה מה שכתב אח"כ רש"י על מה דקא פריך הש"ס ותו ליכא והאיכא מרביעית נוטלין לידים וז"ל והא איכא הא דתנן במס' ידים נוטלין לידים מרביעית לאחד ואפילו לשנים ואע"ג דלית בהו כדי רביעית לשני הואיל ולא היה בו כדי שיעור נטילה בפלוגתא לא קמיירי דהא קמיפלגי עליה דר' יוסי ואמרי לאחד ולא לשנים ע"כ הכוונה שר' יוסי הוא שאמר לאחד ואפי' לשנים והפירכא שהיה לו להביא ג"כ מתני' זה ותרץ לו כיון דרבנן קא מיפלגי עליה דר' יוסי מורה דמתני' זה דהלכתא כוותייהו להכי לא הביאה דלא ס"ל הכי וקשה לי דמ"מ היה לו להביא האי מתניתין ואע"ג דרבנן פליגי עליה דר' יוסי הרי מ"מ לכ"ע שיעור נטילת ידים הוא ברביעית אלא דלר' יוסי גם לב' מהני רביעית ולרבנן דווקא לאחד דומיא דרביעית דם כמ"ש. אבל על פירושו זה דהוא ס"ל דגם בסמוקתא אמרי דבפלוגתא לא קמיירי דלהכי הוא ז"ל קא מפרש לה כמ"ש לא תקשה קושית התוס' דקא מני נזיר רביעית יין לנזיר והיינו למשנה ראשונה דלהכי מפרשי דמה דאמרו בפלוגתא לא קמיירי היינו גבי חווריתא. שכבר פירשתי דבריו לעיל בפירוש המשנה דהכוונה דמשנה ראשונה היא דלא כרע"ק ובא רע"ק ופליג יעו"ש ובהכי אתי שפיר דר' אלעזר מני רביעית יין לנזיר דהלכתא כרבנן דהם רבים ולא כרע"ק דהוא יחיד דלא כהתוס' דמפרשי דבפלוגתא לא קמיירי הוא כפשט הלשון דבמקום שיש פלוגתא לא קא מייתי לה אלא הכוונה בפלוגתא לא קא מיירי במה שאין דעתו כן אלק כאידך דפליג עליה לא מייתי להך כמ"ש לעיל. ועל הקושיא יש לתרץ דשאני הך דרביעית דם דקא דריש בה קרא דווקא היא דנסיב לה אע"פי שאין דעתו כן כיון דלדברי הכל ברביעית אבל בהך מתניתין דלא כהאי גוונא לא מייתי לה וכן נראה ומדקדוק דבריו ודו"ק:

והאיכא מרביעית נוטלין לידים לאחד ואפי' לשנים בפלוגתא לא קמיירי ע"כ משמ' דהקושיא היא דהוה ליה לאתויי נמי דנוטלין מרביעית לידים לאחד ואפי' לשנים ולכאורה קשה דאדרבה מהכא משמע דלא בעי רביעית כיון דשנים נוטלין מרביעית. וי"ל כיון דעכ"פ בעי רביעית בכלי מעיקרא הרי איכא דין רביעית נמי בהאי והוה לי לאתויי:

והא איכא היה מביא פיילי של חרס וכולי ור' יאודה רביעית בפלוגתא לא קמיירי ע"כ לפי מה שפירשתי לעיל בדברי רש"י הוי הכוונה הכא כיון דזה דרביעית הוא דברי ר' יאודה דהוא יחיד אין דעתו של ר"א לפסוק כמותו להכי לא הביאו ג"כ וכן הכוונה במה שמקשה אח"כ והאיכא כמה מים נותן לתוכה וכו' בפלוגתא לא קא מיירי דהיינו כיון שר' זכאי יחיד לגבי רבים אין דעתו לפסוק כמותו לכן לא הזכירו בכל הרביעיות שהזכיר:

והאיכא מקוה בר מההיא דבטלו רבנן ע"כ כתב רש"י והאיכא מקוה דתנן ר"א אומר רביעית מים שאובין פוסלין את המקוה דבטלוה רבנן ואמרו דפחות מג' לוגין לא פסלי ע"כ קשה לי דהו"ל לומר הש"ס דבפלוגתא לא קמיירי דהא ר"א יחיד הוא ואין דעתו לפסוק כמותו וכן קשה נמי על לישנא אחרינא והאיכא מקוה דתנן במס' מקוואות וחכ"א אם מקבלת גבות האמצעי רביעית וכו' וכתב עוד אהא סמוך דהא קתני עלה ר"א בר צדוק בפרקין וכו' דקשה טפי כיון דחכמי' ס"ל רביעית הו"ל לאתויי עם הרביעיות שהזכירו דלית הילכתא כיחיד במקום רבים ועוד דאם הכוונה דסמיך אהה דקתני עלה ר"א בר צדוק וכו' לא אתי עלה לישנה דבטלוה רבנן דהרי הוא